סמל הוא דבר גמיש, וכמו במקרה של ״פרס יחלק את ירושלים״ או של ה״צ׳חצ׳חים״, הקרב הוא לעיתים קרובות על השאלה מי יצליח לטעון את הסמל במשמעות הרלבנטית לרגע פוליטי נתון
תומכי הליכוד ותומכי עוצמה יהודית, שדומים בהרבה מאוד מאפיינים ועמדות, חושבים שהם שונים
את קו התפר שבין הגושים אפשר לתאר בשתי דרכים. אפשר לתאר אותו כמקום טקטי. מאגר קולות פוטנציאלי של מי שלא יודעים באיזה גוש הם רוצים, ולכן יעדיפו את העמימות של האמצע. אפשר לתאר אותו גם כמקום ערכי, כפי שעושה גנץ. המקום שבו לא מפרידים אלא מחברים
על כוחם של איזונים לייצר רשימה הגיונית
שלא לדבר על שאלת השאלות: מהם ״ערכי הציונות״?
עוד תקריות, עוד חרדה, עוד רכישה
נניח שגיור רפורמי לא יוכר כגיור, מה ישראל תרוויח?
הלגיטימיות של בן גביר לא נובעת מבורות. זו לגיטימיות בדעה צלולה
שמונה או יותר מנדטים לבן גביר זה כאב ראש משלושה סוגים
