מאמר זה פורסם לראשונה ב-N12
בני גנץ היה הכוכב הפוליטי של השבוע. חילי טרופר עזב אותו, ומייד החלה חרושת שמועות על המשך דרכו. בינתיים, גנץ מתעקש שהוא ממשיך. הוא מתעקש שהוא נושא דגל ייחודי: איש האחדות הלאומית. הוא מתעקש שיש לו נוסחה: ממשלה בלי קיצונים. במו אזני שמעתי, ומייד חשבתי על השאלה: למי הוא מתכוון כאשר הוא אומר ״אחדות״, ולמי הוא מתכוון כאשר הוא אומר ״קיצונים״. גנץ לא תמיד נותן פירוש מלא, אבל המאזין לדבריו מקבל את הרושם הבא: ״אחדות״, זה אומר גם עם הליכוד – מפלגת הקואליציה העיקרית. ״קיצונים״, זה אומר בלי עוצמה יהודית – המפלגה בקצה הימני ביותר של המפה.
מכוח דבריו של גנץ, אפשר לשער מהי הנחת העבודה שלו, ומה הנחת העבודה של שאר המצדדים באחדות ״בלי קיצונים״ (בערך רבע מהישראלים אומרים שממשלה ״רחבה״ משמעותה ממשלה ״בלי קיצונים״): אם האמירה ״בלי קיצונים״ כוללת את הליכוד, אבל לא כוללת את עוצמה יהודית, משמע שיש הבדל גדול בין הליכוד לבין עוצמה יהודית. אלה – הליכוד – לא קיצונים, ולכן מתאימים לאחדות. אלה – עוצמה יהודית – כן קיצונים, ולכן צריכים להיות מודרים ממנה. כל שנותר הוא לברר האם זו הנחת עבודה שיש לה בסיס. ובמילים קצת יותר ישירות: האם יש הבדל גדול בין הליכוד לבין עוצמה יהודית?
נשיב באמירה גורפת, שמייד נסביר את משמעותה: לא! כלומר – אין הבדל גדול בין הליכוד לבין עוצמה יהודית. זה לא אומר שהליכוד גם היא ״קיצונית״. זה לא אומר שעוצמה יהודית ראויה להיכלל ב״אחדות״. זה גם לא אומר ההפך. התואר ״קיצוני״ הוא תמיד בעיני המתבונן, ואפשר להשתמש בו בכל מיני דרכים. יש הרבה ישראלים שבעיניהם הנשיא ברק אובמה היה ״קיצוני״. יש הרבה אמריקאים תומכי ברק אובמה, שבעיניהם איש ציבור עם עמדותיו של גנץ יהיה ״קיצוני״. אם כך, מה אנחנו אומרים על הליכוד ועל עוצמה יהודית. לא שהן קיצוניות ולא שהן לא קיצוניות. אנחנו אומרים שהן דומות. עמדה שמתבססת על הנחת עבודה שהן שונות היא הנחה לא נכונה. או לפחות טעונת הוכחה משכנעת, שלא יהיה קל למצוא.
למה הכוונה במפלגות דומות? קודם כל, הכוונה היא לעמדות של בוחרים, ולא לפעולות או למצעים של מפלגות (זוכרים את הדבר הזה, מצעים של מפלגות?). הכוונה היא שמדובר במפלגות שעמדות הבוחרים של שתיהן דומות. כמה דומות? הכי דומות. במערכת הפוליטית הישראלית הליכוד ועוצמה יהודית הן המפלגות הכי דומות, לפחות על פי המבחנים שעשינו. וכן, יכול להיות שמבחנים קצת אחרים ילמדו שיש מפלגות יותר דומות מהן, כמו יש עתיד (כשעוד היתה מפלגה) וישר של גדי איזנקוט. אבל גם במקרה כזה, של מבחן קצת אחר, הליכוד ועוצמה יישארו דומות מאוד. מפלגות תאומות.
את ההשוואה עשינו בדיוק כמו בשבוע שעבר, כשהשווינו את התומכים של לפיד ויש עתיד לאלה של נפתלי בנט. בחרנו 12 שאלות בארבעה תחומים, מתוך בערך שלושים סקרים. חלקן נשאלו רק פעם אחת, חלקן יותר. על השאלות האלה הפעלנו נוסחת השוואה שבוחנת קרבה בין משיבים שונים (את המתודולוגיה, הנוסחה, 12 השאלות, כל שאר ההסברים המפורטים, אפשר לראות באתר המדד). התוצאה היא מפת קירבה. איזו קבוצה קרובה או רחוקה מאיזה קבוצה אחרת. וכמובן, העניין שלנו היה במצביעים, או ליתר דיוק, בתומכי מפלגות: אז השווינו את הקבוצות לפי הצבעה היום (למי הייתם מצביעים היום, ולא למי הצבעתם בבחירות 2022). השווינו – ולמדנו: הליכוד ועוצמה קרובות-קרובות.
האם היהודים בארה״ב הם יותר כמו אחים או יותר כמו בני דודים (או לא זה ולא זה)? לחצו להשיב לסקר המדד
דוגמה: שאלה על חוק הכותל, ועל תמיכה או התנגדות להקצאת רחבה לתפילה לא אורתודוכסית. 82% מתומכי הליכוד ו-82% מתומכי עוצמה מתנגדים. זו אחת מ-3 השאלות במקבץ על דת ומדינה. עוד דוגמה: שיעור התמיכה בחיזוק השליטה ואולי סיפוח ביהודה ושומרון (לעומת אפשרות של חתירה להפרדה או לשלום). 88% מתומכי הליכוד, ו-91% מתומכי עוצמה בעד שליטה וסיפוח. ועוד דוגמה, מתוך שלוש השאלות שבחרנו על רפורמה משפטית ודמוקרטיה: 58% מתומכי הליכוד, ו-56% מתומכי עוצמה סבורים שדמוקרטיה היא ״בעיקר הכרעת הרוב״ (ברוב המפלגות אחרות, יש יתרון לעמדה שדמוקרטיה היא גם הכרעת הרוב וגם שמירה על זכויות אדם). הנה, שלוש דוגמאות שממחישות למה הליכוד ועוצמה כל כך קרובות. על מפת הקירבה בין המפלגות, הן קרובות יותר משתי המפלגות החרדיות – יהדות התורה וש״ס. הן קרובות יותר אחת לשנייה מאשר לציונות הדתית. הן קרובות יותר אחת לשנייה מאשר כל אחת מהן לש״ס. הן קרובות.
כמובן, קרובות זה לא אומר זהות. את מפת המפלגות הרכבנו שלוש פעמים, כל פעם באמצעות 12 שאלות אחרות, כדי לבדוק שאין הרכב מסוים של שאלות שמטה את התוצאה באופן מובהק. התשובה היא לא: בכל שלוש הניסיונות, בכל הרכב של שאלות, הדמיון גדול, ניכר, משמעותי. אבל זה לא אומר שאי אפשר למצוא הבדלים, שאולי יעזרו לגנץ להסביר מדוע אחת משתי המפלגות ״קיצונית״ והשנייה מתאימה – בעיניו – לממשלת אחדות.
יש הבדל ביחס לדונלד טראמפ: אוהדי הליכוד סומכים עליו יותר מאוהדי עוצמה יהודית. זה נכון באופן כללי, ונכון גם בכל מיני צמתים של החלטה. לדוגמה, כאשר זמן לא רב לאחר שטראמפ הכתיב תנאים להפסקת אש בעזה, כמחצית מתומכי הליכוד אמרו שיש לחזור ללחימה, והשאר קיבלו את התוכנית. לעומתם, רוב גדול מתומכי עוצמה יהודית (67%) רצו לחזור ללחימה. יש הבדל ביחס לקואליציה: רוב מצביעי עוצמה חושבים שטוב לשמור עליה בערך כמו שהיא. רוב מצביעי הליכוד מעדיפים להרחיב אותה. יש הבדל משמעותי ביחס הרגשי לערביי ישראל, שתומכי עוצמה מסתייגים מהם ב… עוצמה. 73% מהם אומרים שהם מרגישים ״מאוד רחוקים״ מערביי ישראל. מתומכי הליכוד רק 29% נותנים תשובה כזאת (35% אומרים ״די רחוק״, 25% ״לא קרוב ולא רחוק״).
ועוד הבדל, שמלמד על תודעה יותר מאשר על מהות. תומכי הליכוד ותומכי עוצמה יהודית, שדומים בהרבה מאוד מאפיינים ועמדות, חושבים שהם שונים. כמחצית מתומכי עוצמה יהודית ממקמים את עצמם בסולם של תשע עמדות תחת הכותרת ״ימין עמוק״. רק 15% מתומכי הליכוד אומרים על עצמם שהם ״ימין עמוק״, ורובם (52%) אומרים על עצמם ״ימין״. ואם הופכים את הנתונים לציון כללי על ״ימניות״, כאשר 10 זה ״הכי ימני״ ו-1 זה ״הכי שמאלי״, אפשר לזהות את הפער: תומכי עוצמה יהודית מקבלים את הציון 9.17, ואכן, נמצאים בקצה הכי ״קיצוני״ – לא בגלל הדעות שלהם, אלא בגלל ההגדרה העצמית שלהם. תומכי הליכוד במקום השלישי עם 8.47 (תומכי הציונות הדתית מעליהם). ובמילים אחרות – התומכים של הליכוד ושל עוצמה יהודית אולי מסכימים על אלף, על בית, על גימל, על דלת, על הא, על וו – אבל על דבר חשוב אחד הם לא מסכימים: על השאלה מי הם.
בעניין החרדים… הספר החדש של שמואל רוזנר
