את קו התפר שבין הגושים אפשר לתאר בשתי דרכים. אפשר לתאר אותו כמקום טקטי. מאגר קולות פוטנציאלי של מי שלא יודעים באיזה גוש הם רוצים, ולכן יעדיפו את העמימות של האמצע. אפשר לתאר אותו גם כמקום ערכי, כפי שעושה גנץ. המקום שבו לא מפרידים אלא מחברים
את הנדסת גוש האופוזיציה מתחילים עם כמה הנחות יסוד. הנחה ראשונה: צריך מגוון כלשהו. לא טוב להציע רק מפלגה אחת, כי הבוחרים הישראלים מפונקים
לגנץ אין בעיה עם התומכים של המחנה הממלכתי. יש לו בעיה עם כל השאר
אולי הציונות הדתית מריחה אפשרות לניצחון ומרצ מריחה חזרה לדשדוש
הערת אזהרה: השאלון בקרב בוחרי מרצ, לא בקרב מי שבהכרח יצביעו בפריימריס
