רוב גדול של ישראלים נמצאים בשני מחנות שינוי. יש מי שרוצים שינוי שמשמעותו ״אותו כיוון אבל יותר״. יש מי שרוצים שינוי שמשמעותו ״כיוון אחר״. ודווקא מי שלא נמצאים בשני המחנות האלה, הם שעשויים להכריע את גורל הבחירות
כבר שנה וחצי שהשגרה היא שגרה של זיכרון, שגרה של עצב, שגרה של טקס שמעיד על עצב
זיכרון ישן מקמיל פוקס, נתון מעודכן על שאלה שכתב מזמן
רוב המעברים אינם מדת לדת, הם מהגדרה להגדרה. לא המרת דת – נטישת דת
נחזור ונשאל, מהי אותה ״יהדות״ שישראלים מתקרבים או מתרחקים ממנה?
בשני סקרים שערכנו בשבועיים האחרונים, ביקשנו מהמשתתפים שלנו חוות דעת על השאלה הזאת
יקח זמן עד שנדע מתי באמת נזכור את הטבח וכיצד
נציגי המורים והאוצר שוקלים את שיקולי התקציב וימי החופשה. הם לא שוקלים את שיקולי התרבות
האם החלטה על שינוי מועד החופש הגדול היא עיסקה משתלמת? התשובה יותר מורכבת מכן ולא
מה יותר חשוב, השופר או הדבש? זו כמובן לא תחרות, ובכל זאת, לבחירת היהודים יש משמעות