תשאלו: אז כמה הסקרים באמת שווים? זו שאלה שיש לה תשובות בכמה רמות. את רמת המנדטים ראינו. הדיוק לא היה מרשים. אבל מה עם רמת הגושים? הנה, זו הסיבה שבגללה שווה בכל זאת לעיין בסקרים. כי נכון, היו טעויות, ואי דיוקים, ומנדטים שנדדו ברגע האחרון. אבל בסך הכל, בתמונה הקובעת – שהיא תמונת הגושים – הסקרים, וגם הגולשים, לא טעו בהרבה. מנדט, שניים, לעיתים רחוקות שלושה.
בלי סקרים לא היו תחזיות גולשים. כלומר, הגולשים כמובן מכניסים לשיקולים שלהם דברים כמו ״תחושות בטן״ ו״נסיון עבר״ ו״ידע על המערכת הפוליטית״ ועוד כל מיני אלמנטים. אבל קודם כל הם נשענים על הסקרים. איך אפשר לדעת את זה? עשינו השוואה פשוטה. לקחנו את ממוצע התחזיות לכמה מפלגות, והשווינו אותו למדד הסקרים לאותן מפלגות.
הציבור שאנחנו מנטרים נותן לנתניהו את הסיכוי העיקרי להרכיב ממשלה. במקביל לתחרות חיזוי תוצאות הבחירות, שאוטוטו נגמרת (אבל אתם עדיין יכולים להצטרף ולחזות, ואולי אפילו לנצח, מי יודע), פתחנו תחרות מקבילה לחיזוי הרכב הקואליציה. נכון לעכשיו, על סמך מאות תחזיות ראשונות, שתי הקואליציות המובילות בתחזית הן קואליציות בראשות הליכוד
אז זהו, היום לוקחים לכם את הסקרים. מכאן והלאה, טיסה בערפל. אם אתם בוחרים שמצביעים לפי האידיאולוגיה, ולא חשוב התוצאה, זה לא משנה לכם. תצביעו למי שיתחשק ומה שיהיה יהיה. אם אתם מצביעים שרוצים להשפיע, להתחשב מראש בשאלה איך הצבעה שלכם משנה את המציאות, תצטרכו להתאמץ ולחשוב, ולהחליט בתנאים של אי ודאות. קשה? כן, לפעמים זה קצת קשה.
אם נתניהו ינצח בבחירות האלה, אם לא יפסיד בבחירות האלה, זה בעיקר בזכות המתחסנים. בוחרי מרצ ויש עתיד, בוחרי העבודה וכחול לבן, בוחרי תקווה חדשה וימינה – כל מי שמיהרו להתחסן יותר מהר מאחרים. הציבור סומך על נתניהו לטפל בקורונה יותר מאשר על מנהיגים אחרים, ועכשיו, כשהקורונה דועכת, או לפחות מעמידה פני דועכת, היתרון שלו בולט יותר מתמיד.