fbpx

הציבור הישראלי לא תומך במתווה הכותל. להפך: הוא כן תומך במתווה הכותל

מהו מתווה הכותל? זו שאלה חשובה. אולי היה כדאי לשאול את עשרות המפגינים שבאו אתמול להפגין מול ביתו של חבר הכנסת ניר אורבך מימינה, בדרישה שיתנגד להעברת המתווה. אולי היה כדאי לשאול את השרה מירי רגב, שהזהירה בכנסת ש״המונים רבים״ יצאו לרחובות כדי לשמור על ״קדושת הכותל״. מן הסתם, אפשר היה להביך גם כמה שרים, שיודעים, אבל רק בערך. כך או כך, לקראת הכרעה, או ניסיון הכרעה, המצדדים והמתנגדים עושים מאמץ לשכנע את הפוליטיקאים ואת הציבור שהעם איתם. שהעם תומך – או מתנגד. הם מציגים סקרים, מספרים, נתונים. מטרתם, לעיתים קרובות, למכור לכם סיפור שיעביר אתכם לצד שלהם, לא לתת לכם תמונה מאוזנת של המציאות. אנחנו ננסה לעשות דווקא את זה. וגם נצא עם תשובה. בערך.

מה האירוע הכי חשוב של שנת 2021 בעולם? בואו לעזור לנו להחליט

מי מתאים יותר כראש ממשלה, בנט או נתניהו? בואו ודרגו את המנהיגים

נתחיל בזה: מהו מתווה הכותל? זו פשוט שאלה שרוב הציבור לא יודע את התשובה עליה. לפני שהוא תומך או מתנגד – הוא לא יודע. לפי הנתונים של הסוקר מנחם לזר (פאנלס פוליטיקס), שנאספו עבור המכון לחקר היהדות והציונות, 59% מהיהודים בישראל אומרים שאינם יודעים מה כולל מתווה הכותל. גם מקרב אלה שאומרים שהם יודעים, לא כולם באמת יודעים. כמעט עשירית מה״יודעים״ נתנו תשובות ״לא ענייניות״ כאשר התבקשו לפרט מהו המתווה. כלומר, גם הם לא יודעים.

מהו המתווה בעיני מי שאומרים שהם יודעים? התשובה שבלטה יותר מאחרות היא שמדובר בהקצאת רחבה נפרדת לשימוש של “הרפורמים” (38% מהמשיבים). התשובה הבאה בתור: המתווה מסדיר רחבה לתפילה מעורבת של נשים וגברים (24%). נשות הכותל הוזכרו ב-7% מהתשובות. המשיבים הדתיים ידעו מהו מתווה הכותל יותר ממשיבים ממגזרים אחרים. הם יודעים יותר – וגם מתנגדים לו יותר. הנה, גם זה דבר שצריך לקחת בחשבון: מי שהולכים לכותל יותר (דתיים וחרדים), ומי שיודעים על מתווה הכותל יותר (דתיים וחרדים), מתנגדים למתווה הכותל. זה כמובן לא אומר שהם צודקים, אבל זה כן אומר שהנושא חשוב להם יותר מאשר לאחרים, ולשאלה למי חשוב יותר מה יש משמעות בזירה הציבורית.

ועוד לא אמרנו מהו מתווה הכותל. למה שנגיד? הסוקר מנחם לזר יגיד. אחרי ששאל את המרואיינים מה הם יודעים, הוא הציג להם תיאור ממצה, כדי לשאול האם הם תומכים ביישומו של המתווה. הנה התיאור שהציג:

״מתווה הכותל שאושר על ידי הממשלה ב-2016 והוקפא לאחר מכן, קבע כי יוקם מתחם תפילה בחלקו הדרומי של הכותל המערבי בנפרד מרחבת הכותל הנוכחית, שבו יוכל כל יהודי להתפלל באופן התואם את זהותו ואמונתו, כולל תפילה משותפת של נשים וגברים. המתחם ינוהל על ידי מועצה ציבורית שתכלול גם את נציגי הזרמים הלא-אורתודוכסים וארגון נשות הכותל. האם אתה תומך בקיום המתווה כפי שהוחלט והסדרת המתחם או בביטול המתווה?״

שימו לב לדבר חשוב. מדובר על תפילה מעורבת, אבל המילה המפורשת ״רפורמים״ לא מוזכרת. זה משמעותי (כבר ראינו: חלק ניכר מהמשיבים שידעו מה המתווה, דווקא הזכירו רפורמים). מצד שני, כן נרמז בתיאור לרפורמים (״הזרמים הלא-אורתודוכסים״). בסך הכל – התיאור של לזר הוא תיאור טוב. אפשר גם קצת אחרת, אבל זה תיאור טוב. אחרי שהוצג למשתתפי הסקר, גם מי שידעו מראש מהו המתווה וגם מי שלא ידעו, האם עכשיו הם תומכים בו? התשובה היא כן ולא. הקבוצה הגדולה יותר, 47%, תומכת בו. אבל זו לא קבוצת רוב. 32% מתנגדים לו, ויש עוד 21% שאין להם דעה. מה הפלא, הרגע הסבירו להם לראשונה מהו מתווה הכותל, וכבר רוצים שיכריעו אם הם בעדו או נגדו?

בחודשים האחרונים נערכו כמה סקרים על מתווה הכותל. לא במפתיע, הם הנפיקו תוצאות שונות, לפי נוסח השאלה, ולעיתים קרובות גם לפי האג׳נדה של מזמיני הסקר. מפלגת ״נעם״ יזמה סקר (של מאגר מוחות) והוכיחה שרוב היהודים סבורים שמתווה הכותל ירחיב את השסעים בעם. זה כמובן לא אומר שהרוב מתנגדים למתווה. זה אומר שמפלגת נעם חיפשה דרך להוכיח שהמתווה לא טוב. וזו לא בעיה להוכיח שהמתווה לא טוב. הכל תלוי בשאלה ששואלים. הנה דוגמה: ב-2015 המכון למדיניות העם היהודי שאל יהודים אם הם מסכימים או לא מסכימים ש״צריך לאפשר לנשים להניח תפילין בכותל״. הרוב לא הסכימו (51%). הנה הוכחה (כי מתווה הכותל בהחלט יאפשר לנשים להניח תפילין בכותל). לא בעיה להוכיח גם ההפך. סקר של חדו״ש מצא (ב-2017) ש-62% מהציבור תומכים בהצעה ״לאפשר למנייני נשים דתיות המעוניינות בכך לקרוא בספר תורה בעזרת הנשים בכותל המערבי״. שימו לב כמה דומה וכמה שונה. נשים עם תפילין – רוב נגד. נשים קוראות בתורה – רוב בעד. ב-2019 המכון לדמוקרטיה ביקש לדעת האם המשיבים מסכימים ש״יש לאפשר תפילה שוויונית לנשים ולזרמים הלא אורתודוקסיים ברחבה נפרדת בכותל״. 51% הסכימו. אבל למה בדיוק הם הסכימו? לתפילה שיוויונית ברחבה נפרדת. המילה ״רפורמים״ לא הוזכרה גם כאן. מותר לחשוד שאם הייתה מוזכרת, התומכים היו מאבדים אחוז או שניים והופכים מרוב ללא-רוב.

נחזור לסקר של לזר מהשבוע שעבר. כאמור, הוא הציג את המתווה בצורה מדויקת הרבה יותר מאחרים. כאשר עשה זאת, התברר שרוב הציבור לא יודע מה המתווה, ושאם הוא יודע, אין למתווה רוב. ומצד שני, גם למתנגדים אין רוב. מתנגדיו המפורשים, מי שרוצים לבטל אותו, הם מיעוט: 32%. ואם הנתון הזה נראה לכם מוכר, אין פלא, זה פחות או יותר שיעור החרדים והדתיים בישראל (על פי שיטת הלמ״ס, חרדים, דתיים ומסורתיים-דתיים הם כ-34%). ובמילים אחרות, ההתנגדות והתמיכה, או האדישות, למתווה הכותל היא כמעט במלואה מגזרית. שומרי השבת כהלכתה נגד, מקיימי השבת לא כהלכתה בעד או לא יודעים.

מה כל זה אומר? זה אומר שלממשלה כנראה תהיה בעיה ציבורית אם תודיע שאינה מקיימת את מתווה הכותל. רוב מצביעי הממשלה הנוכחית תומכים במתווה הכותל, או לפחות אינם מתנגדים לו. מצד שני, זה גם אומר שלא תהיה לה בעיה ציבורית אם תודיע שהיא מקיימת את מתווה הכותל, רק מורידה ממנו כמה סעיפים. רוב מצביעיה ממילא אינם בקיאים פרטי המתווה, ומבחינתם מה שחשוב זה שיתנו ליהודים להתפלל תפילה מעורבת, יתנו לנשים לקרוא בתורה, ובאופן כללי יתנו רחבה נפרדת למי שלא מתאימים לו חוקי הרבנות. האם לרפורמים יהיה מעמד פורמלי בוועדה שאחראית על ניהול הרחבה הזאת? זאת כבר שאלה שמעניינת בעיקר עסקנים. לא את הציבור. כפי שהדברים נראים כרגע, זה בדיוק מה שהממשלה לא תרצה לתת – למורת רוחן של התנועות הפרוגרסיביות. לכן, מה שנשמע לקראת הצבעה על מתווה הכותל יהיה מסר מבלבל, בעיקר לרוב שלא יודע מהו מתווה הכותל. צד אחד יאמר: אנחנו מממשים את מתווה הכותל, בשינויים קלים. צד שני יאמר: אתם לא מממשים את מתווה הכותל, ומעוותים את כוונתו המקורית.

מי יצדק פורמלית? התנועות הפרוגרסיביות. המתווה שהובטח להן כולל ייצוג רשמי. אם המדינה לא תיתן אותו (וכרגע די ברור שהשרים אלקין, שקד וכהנא מתנגדים לייצוג רשמי), זה לא יהיה ״מתווה הכותל״ האמתי.

מי יצדק בעיני הציבור? אם הממשלה תעשה כמה צעדים בשטח, כדי להבטיח שהרחבה הנוספת תוכל לתפקד בלי יותר מדי הפרעות, סביר שהטענות על העדר ייצוג רשמי לתנועות הפרוגרסיביות לא יעניין כמעט אף אחד.

 

, , ,

18/03/2024מלחמה בטיקטוק. בקרוב גם בישראל? אופיר דיין, N12
בדרך למעלה יש בעיה לקצינים לוחמניים חגי סגל, מקור ראשון
מדד החברה הישראלית למרץ 2024: תמיכה במלחמה עם לבנון רוזנר, פוקס, סלפקוב, JPPI
שירתָּ — קיבלת, לא שירתָּ — לא קיבלת שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט
מידת האמון הכללית של אזרחי ישראל ברשויות המדינה נמוכה מאוד שלמה פיוטרקובסקי, מקור ראשון
המבחן של סער יהיה כשגנץ ואיזנקוט יחליטו לפרוש יוסי ורטר, הארץ
סופר: הפעם בלי ישראבלוף בגיוס חרדים אמיר אטינגר, ישראל היום
הפוליטיזציה המשתיקה של המונח "תיאוריית קונספירציה" רן ברץ, מקור ראשון
תת־אלוף דן גולדפוס לא שונה בהרבה מתת־אלוף ברק חירם נחום ברנע, Ynet
האם ביידן מתח קו אדום לישראל? שמואל רוזנר, יואב זהבי, כאן חדשות








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-03-15)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 36 33.3
הליכוד 32 18 20.1
יש עתיד 24 11 12.3
ש״ס 11 10 9.8
ישראל ביתנו 6 9 9.8
עוצמה יהודית 6 9 9.1
יהדות התורה 7 6 7.1
תקווה חדשה 4 5.5
רע״מ 5 4 4.9
מרצ 0 4 4.5
חדש תע״ל 5 5 4.2
הציונות הדתית 8 4 2.3
בל״ד 0 0 0.3
עבודה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר