המספרים מסתדרים, אם יהיה רצון (ולא בטוח שיהיה). הם גם מלמדים מה בכוונת ימינה לעשות: קודם כל לברר אם יש לנתניהו קואליציה. אחר כך לברר אם יש התכנות גם לקואליציה אלטרנטיבית בדומיננטיות ימנית ובלי נתניהו. אחר כך לברר מה תרוויח ימינה (ובנט בראשה) מכל קואליציה. אחר כך להחליט: האם בלי נתניהו, או עם נתניהו.
לפי מדד הסקרים ולפי מדד התחזיות. הסקרים כבר מאפשרים לנתניהו קואליציית ימין מלא-מלא. הגולשים עדיין לא. שתי הקואליציות האחרות אפשריות על פי שני התסריטים, אבל לא במספרים זהים. הפילו את כחול לבן בסקרים, והכל משתנה. העבירו את הציונות הדתית אצל הגולשים, והכל שוב משתנה. אם כך ייראה ליל הבחירות, לא נדע תוצאות כל כך מהר. הספירה שתידרש תהיה מדוקדקת, אולי כולל בדיקות חוזרות עד אחרון הקולות
שימו לב שגם בתחזית הבוחרים של המדד וכאן חדשות – חוכמת המונים המנסים לחזות מה יקרה בבחירות – הליכוד, אחרי זמן לא מועט, נמצאת בירידה (אם עוד לא הצטרפתם לאתגר התחזית, נשארו שלושה שבועות לחזות ולקלוע). כלומר, הציפיה שהייתה עד לפני כמה ימים שהליכוד יזנק בסוף בעוד שלושה מנדטים נשחקת. למה היא נשחקת? אולי משום שגם החזאים שלנו שמו לב שהליכוד לא זזה בסקרים כבר המון זמן.
הוא היה נשיא לא שגרתי, שכל סיכום מוקדם של תקופתו הקצרה יעשה לו עוול. בכלל, סיכומים מוקדמים נוטים להגזמות ולוקים בהיעדר פרספקטיבה. טראמפ מסיים את תקופתו בהשפלה, כמעט נמלט מוושינגטון. אפילו בקרב תומכיו שיעור התמיכה בו צונח. זוכרים לו את ההפסד הצורב, את התגובה הסרבנית, הילדותית, להפסד. את הרכיבה המסוכנת על גבו של נמר האנרכיה. אבל הסיפור של טראמפ יותר מגוון מזה