ננסה הפסקה, התנתקות לרגע מהמשבר החברתי-פוליטי. הוא כמובן חשוב, יותר מכל דבר אחר שקורה כרגע. אבל אי אפשר לעסוק רק בו, ויותר מזה, מי שעוסק רק בו עלול להחמיץ היבטים אחרים של המציאות שמשפיעים גם על המשבר.
כמו אמונה.
כן, אמונה משפיעה על המשבר שלנו. אמונה במובן הרחב. שהרי, קל להבחין שקבוצת התומכים בממשלה ובמהלכיה שונה באופייה ובאמונותיה מקבוצת המתנגדים לממשלה ולמהלכיה. ועוד קל להבחין, שבישראל מתרוצצות גרסאות רבות של אמונות רבות. המדינה אמנם ״יהודית״ (ודמוקרטית, לא שכחנו), אבל מה כוללת רשימת המרכיבים של היהודיות שלה שנוי במחלוקת. ואיך מתיישבת רשימת המרכיבים הזאת עם אמונות ודעות בעניינים של רוח, גם זה לא תמיד ברור. אז חשבנו שכדאי לברר.
לחצו כאן כדי להשיב על שאלון האמונה הגדול
במה מאמינים הישראלים? אנחנו מתמקדים כעת בעיקר באמונות של הרוב היהודי בישראל, אבל מעניין לא פחות להבין גם את אמונותיו של המיעוט הלא יהודי. סקרים קודמים לימדו שבערך שמונה מכל עשרה יהודים אומרים שהם ״מאמינים בא-לוהים״ (אנחנו מקפידים על מקף, כדי לכבד את מי שקשה להם לקרוא את המילה הזאת ללא מקף בטקסט שאיננו מתוך ספר קודש). אוקי – אז הם מאמינים. אבל מה זה בדיוק אומר? האם הם מאמינים בלי ספק או עם ספק? האם האמונה בא-לוהים משמעה אמונה בעוד דברים?
ניתן דוגמה: גן עדן. האם המאמינים בא-לוהים מאמינים גם ברעיון של גן עדן, או גהינום, או שניהם? סקרים שנערכו באמריקה בעשורים האחרונים מלמדים שהרעיון של גן עדן וגהינום מאבד תומכים ואוהדים. לפני קצת יותר מעשרים שנה, שבעה מכל עשרה אמריקאים אמר שהוא מאמין, או מאמינה, שיש גהינום. עכשיו פחות משישה מכל עשרה מאמינים בזה.
כפי שתוכלו לראות בגרף (נתוני גאלופ) גם שיעור המאמינים בא-לוהים, בשטן, במלאכים, נמצא בירידה באמריקה. כל מה ששייך לעולם המטאפיזי נמצא בירידה. אמנם, יחסית למדינות אחרות במערב (כלומר, מדינות אירופיות), ארה״ב היא מדינה יחסית דתית. אבל גם בה ניכרים סימני המודרניות, החילון, השחיקה באמונות בעל טבעי. ומה אצלנו? יש מגמות שאנחנו מכירים. מצד אחד, תנועה הדרגתית של החברה המסורתית-חילונית לכיוון החילון. מצד שני, יתרון דמוגרפי משמעותי לקבוצות שמתנגדות לחילון. קל יחסית לזהות את המגמות האלה כשבוחנים פרקטיקה: כמה ישראלים נוסעים בשבת (מיעוט), כמה ישראלים עושים קניות בשבת (רוב), כמה ישראלים צמים בתשעה באב (מיעוט). את הפרקטיקות האלה אפשר לבחון על פני שנים, ולזהות מה עולה ומה יורד, תוצאה של חילון בצד אחד וצמיחה דמוגרפית הצד השני.
שאלות של אמונה מורכבות יותר. האם מי שאינו נוסע בשבת בהכרח מאמין שיש גן עדן? האם מי שעושה קניות בשבת בהכרח מאמינה שאין לאדם נשמה? יש מן הסתם קשר בין אמונות לבין פרקטיקה של מסורת ודת, אבל כנראה שאין התאמה מלאה. ובכל מקרה, זה מה שאנחנו רוצים לבדוק. זה מה שאנחנו מקווים שתסייעו לנו לבדוק. כי כאמור, השאלון מרתק, המסקנות יהיו מרתקות. ואין זמן מתאים יותר לשאלון כזה מהימים שבין תשעה באב לבין חודש אלול, ובואם של חגי תשרי.
השאלות שננסה להתמודד איתן יסייעו לנו להבין כמה אתם מאמינים שמה שכתוב בתנ״ך אכן קרה במציאות. האם ירד מן מהשמיים שבני ישראל אכלו ממנו? האם אליהו הנביא עלה בסערה השמיימה? יש מי שיאמרו שכן, יש מי שיתלבטו, יש מי שיניחו שלא. כמובן, לא לכל שאלה כזאת יש תשובה מוסמכת. ובכל זאת, יש אירועים שהיסטורית אין קושי לדמיין. נניח, שהיה עם שקרא לעצמו ״בני ישראל״ ושירת כעם של עבדים במצרים. זה אירוע שקל לדמיין, גם אם עוד לא נמצאו לו ראיות היסטוריות, משום שאין שום דבר שחורג מגדר הטבע באירוע כזה. לעומת זאת, אירוע כמו ״שמש בגבעון דום״ – יהושע מורה לשמש לעצור באמצע השמיים והיא עוצרת – הוא אירוע שיותר מסובך לדמיין. קודם כל, כי היום אנחנו יודעים שלא השמש נעה אלא כדור הארץ מסתובב. כך שיהושע היה אמור לומר ״ארץ דום״ ולא ״שמש דום״. וחוץ מזה שבמקרה הזה מדובר באירוע שחורג מגדר הטבע. הוא מחייב לשאול: האם אנחנו מאמינים שישנם אירועים שחורגים מגדר הטבע.
זהו, נדמה שהרעיון ברור: אנחנו שואלים שאלות מעניינות על האמונות שלכם, אתם משיבים. למה שלא תרצו להשיב על שאלות כאלה? למה שלא תרצו לסייע במחקר מעניין כל כך על החברה שלנו? בטח שתרצו. בין אם אתם חושבים שיש גן עדן – ובין אם אתן חושבות שאין.
