fbpx

המצב הכלכלי



המצב החברתי


האנטישמיות מתגברת, אז שיעלו לישראל (אבל מה עם חוק השבות)?

הרבה מאוד אמריקאים מחזיקים בעמדות לא מחמיאות ליהודים. זה לא דבר חדש, אבל נדמה שהוא מתגבר. סקר של הליגה נגד השמצה חשף נתונים חדשים השבוע, ויש בהם בכדי להטריד. שיעור האמריקאים הסבורים שהיהודים נאמנים יותר לישראל גבוה מאי פעם. תאמרו: יופי. תאמרו: הלוואי וזה היה נכון. תאמרו מה שתאמרו, זו אינה בשורה טובה ליהודים. לא טוב להם שהשכנים סבורים שהם נאמנים יותר למדינה אחרת מאשר למדינתם שלהם. וברוב המקרים השכנים האלה גם טועים. היהודים של אמריקה נאמנים לאמריקה. יחסם לישראל מורכב, יש בו גאווה, יש בו קנאה, יש בו קוצר רוח, יש בו משיכה ודחייה.

בואו לדרג את השרים: דרעי, גלנט, סמוטריץ׳, לוין, גולדקנופף

כרבע מהאמריקאים סבורים שליהודים יש יותר מדי כוח בעסקים. על כך שיש להרבה יהודים הרבה כוח בעסקים אין מחלוקת. זו סיבה לשמחה ומקור לנחת. אבל האמריקאים האלה לא נשאלים אם יש ליהודים הרבה כוח, הם נשאלים אם יש להם ״יותר מדי״ כוח. קרי, יש להם כוח שמוטב היה שלא יהיה להם, או שצריך לקחת מהם, או שבא על חשבון אחרים.

כפי שאפשר לראות בגרף, העובדה שאמריקאים סבורים שליהודים יש יותר מדי כוח כלכלי איננה חדשה. רבים מהם חשבו כך גם בשנות השישים, ורבים עוד יותר בשנות השמונים, ובסך הכל, מדובר על משהו שבין רבע לשליש – כלומר, קרוב למאה מיליון אמריקאים שחושבים כך. אז מה חדש? שני דברים: האחד – בחלק גדול מהמקרים, השנה היא שנת שיא של סטריאוטיפים, בעיקר אם משווים שלוש שנים לאחור. הייתה קפיצה פתאומית. השני – יש שיעור גדל של אמריקאים שמחזיקים בהרבה דעות סטריאוטיפיות נגד יהודים. כלומר, הם לא רק חושבים שהרבה יהודים ״מעצבנים״ (ובינינו, מי לא חושב כך), הם חושבים שהם גם מעצבנים, וגם מדי חזקים, וגם לא נאמנים, וגם וגם וגם.

רוב גדול של אמריקאים (70%) אומרים שהיהודים הם קבוצה לעצמם יותר משאר האמריקאים. לא בטוח שזה נורא שכך הם חושבים, לא בטוח שזה נורא אם זה נכון. אבל בליגה נגד השמצה מניחים שמי שמחזיקים בעמדה כזאת מביטים ביהודים בחשד. הם קצת אחרים, הם קצת נבדלים. וזה, כאמור, שבעה מכל עשרה אמריקאים. כמחצית (53%) סבורים שיהודים עושים מאמץ להעסיק יהודים אחרים. משמע – מתאמצים לקדם יהודים ולא אחרים. כארבעה מכל עשרה (39%) אומרים שהיהודים יותר נאמנים לישראל.

לא נעבור על כל הסטריאוטיפים. בסך הכל יש 11 כאלה בשאלון של הליגה. חמישית מהאמריקאים מסכימים עם יותר ממחציתם (6 ומעלה). לפני שלוש שנים, רק מחצית (11%) הסכימו עם כל כך הרבה סטריאוטיפים. לפני עשר שנים: 15%. לפני עשרים: 17%. אבל לפני שלושים שנה השיעור היה אותו שיעור: 20%. כלומר, יש נסיגה, אבל אין עדיין שיא חדש של עויינות או דעות קדומות. ואפשר להציג את זה קצת אחרת: בשלושים השנים האחרונות לא חל שיפור בר קיום בתדמית היהודים. אם היה שיפור, הוא היה זמני, רעוע. מסתבר שלאנטישמיות, ולדעות קדומות, יש כוח לחזור.

עד כמה זה משנה לנו כאן בישראל? במקרה, יומיים לפני הסקר של הליגה, התפרסם גם סקר של המרכז לאימפקט יהודי (מרכז בראשות רוברט זינגר, הסקר באמצעות גיאוקרטוגרפיה) על עמדות של ישראלים הנוגעות ליהודי התפוצות. ואפשר לראות שינוי גם אצלנו. שינוי בשלוש השנים האחרונות. שינוי שאולי מבטא עירנות מצד הישראלים ביחס למה שקורה במדינות אחרות. נדמה שאנחנו מזהים את העלייה באנטישמיות. נדמה שאנחנו גוזרים ממנה את המסקנה שהציונות תמיד גזרה מאנטישמיות: אין טעם לעמוד ולנסות להדוף אותה. האנטישמיות חזקה מהיהודים. האנטישמיות ותיקה כמו היהודים. מי שרוצה להיות בטוח, מי שרוצה להסתובב בלי להרגיש עיניים עויינות בגבו – צריך לגור במדינה של יהודים.

״המקום הכי בטוח ליהודים הוא ישראל״, זה מה שחושבים היהודים של ישראל. הם חושבים כך ״למרות המצב הבטחוני״. אולי גם למרות המצב החברתי המתוח – אם כי, על זה לא נשאלו בסקר. לפני שנתיים, שלושה מכל ארבעה יהודים בישראל חשבו שעל יהודי התפוצות לעלות כולם לארץ (76%), עכשיו חושבים כך כבר ארבעה מכל חמישה (82%). עלייה מתונה, אבל ברורה. וככל שישראלים מסורתיים ודתיים יותר, כך הם חושבים כך יותר. ומצד שני, גם בקרב החילונים רוב גדול מסכימים: 73%.

כל זה בא על רקע של חילופי שלטון בישראל, שכמחצית מהיהודים הישראלים מניחים שירע את היחסים עם יהודי התפוצות (48%). כל זה בא כאשר ברקע עומדת שאלת חוק השבות, וסעיף הנכד, שלשלטון החדש יש עניין לשנות, לפחות על פי ההסכמים הקואליציוניים (ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הבטיח בראיונות באנגלית שחוק השבות לא ישתנה, כך שקשה לדעת מה כוונתו האמיתית). האם הציבור תומך בשינוי חוק השבות? השאלון של המרכז לאימפקט יהודי כלל שאלה די מבולבלת על חוק השבות. יש בה פרטים לא לגמרי מדויקים, בלבול בין שאלת הנכד לשאלת היהודי על פי ההלכה. והיא גם לא השאלה המעניינת: האם שינוי יכול לסכן את מרקם היחסים עם יהודה התפוצות. נו – ברור שיכול. בכל שינוי יש פוטנציאל של סיכון. 61% מהיהודים בישראל גם מבינים את זה. אבל זה לא בהכרח אומר שיתנגדו לשינוי בחוק השבות. סקר שערכנו במסגרת המדד לא מזמן העלה, שגם משבר עם יהדות התפוצות לא יגרום לרוב תומכי השינוי לשנות את דעתם. מקרב מצביעי הקואליציה, בערך שבעה מכל עשרה תומכים בביטול סעיף הנכד. שישה מעשרה אומרים ש״משבר חמור״ עם יהדות התפוצות לא יזיז אותם מעמדתם.

כך שזה מצבנו. מצד אחד, עלייה ברגשות השליליים כלפי יהודים, ובהתאם, עלייה בתחושת הישראלים שעל יהודי התפוצות לבוא לארץ. מצד שני, עלייה בתמיכה בשינוי חוק השבות כך שפחות יהודים יוכלו לבוא לארץ. כמובן, מצדדי השינוי של חוק השבות יאמרו שהם לא רוצים למנוע מיהודים לעלות. הם רוצים למנוע מלא יהודים לעלות. רק שלא בטוח שמה שהם קוראים ״יהודים״ ומה שהאנטישמים באמריקה קוראים ״יהודים״ הוא בדיוק אותו הדבר.

, , , , , , , , ,

07/02/2023סיוע לטורקיה - יותר חובה אנושית מאשר הזדמנות מדינית רמי דניאל, N12
יעקב עמידרור, אנחנו מספיק חזקים? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
ערביי ישראל - נוכחים־נפקדים באופוזיציה איל זיסר, ישראל היום
הרצוג, התייצב לצד חיות ומיארה אהוד ברק, הארץ
האם עוד דרושות לנו חנויות ספרים? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
הרב שפועל למהפך בחברה החרדית הילה ויסברג, גלובס
אנשי ההייטק חושבים שהארנק שלהם שווה יותר מתעודת הזהות שלנו יותם זמרי, מקור ראשון
מה קורה לאמריקאים צעירים בטינדר - הנתונים (אנגלית) Colleen McClain, Risa Gelles-Watnick, PEW
האיום החמור ביותר אי פעם על הדמוקרטיה בישראל מני מזוז, הארץ
הטיפ הטוב ביותר שניתן לתת לחברי הממשלה שמואל רוזנר, מעריב








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2023-02-03)
ממוצע המדד
הליכוד 32 30 31.4
יהדות התורה 7 8 7.2
ש״ס 11 12 9.3
המחנה הממלכתי 12 12 12.9
יש עתיד 24 24 25.6
חדש תע״ל 5 5 3.6
ישראל ביתנו 6 6 5.5
מרצ 0 0 4.2
עבודה 4 4 2.8
הציונות הדתית 14 14 12.8
רע״מ 5 5 4.3
בל״ד 0 0 0.6
סך הכל 0 120