fbpx
פוליטיקה, חברה, תרבות וזהות בישראל

כמה חילונים מאמינים בא-לוהים?

 

שאלות על א-לוהים הן שאלות מסובכות. יוסי ביילין כתב פעם, שאלה לא שאלות לסקרים. ״בשאלה על אמונה או אי אמונה באלוהים״, כך כתב, ״יש לא רק סוג של פגיעה באינטימיות, אלא גם כפיית תשובה במיטת סדום. אולי אין צורך בכתיבת ספר שלם, אבל להסתפק בתשובה בינארית – כן או לא?״. בסקר האמונה הגדול של המדד וכאן חדשות אנחנו מנסים להתגבר על המכשול הזה. שואלים שאלות של כן ולא, אבל גם שאלות אחרות, שיש בהן יותר ניואנסים ויותר אפשרויות בחירה. אנחנו חושבים שזה סקר מעניין מאוד, ונשמח את תשתתפו בו (להשתתפות לחצו כאן).

אם אתם כבר כאן, בואו להשיב על סקר האמונה הגדול, וסייעו לנו להבין טוב יותר את החברה הישראלית

שאלות על א-לוהים הן שאלות מסובכות לא רק משום שהן אינטימיות, ואולי פשטניות, אלא משום שלא קל להשוות ביניהן. את מי שואלים, ומה נוסח השאלה, ומה אפשרויות התשובה. הנה, אספנו כבר מאות רבות של תשובות והתחלנו לבחון אותן, וכבר מסתמנת חידה. האם שיעור הישראלים החילונים שמאמינים בא-לוהים צנח לפתע, או שאולי נוסח השאלה והחלוקה לקטגוריות היא שמשפיעה על התשובה? הביטו בטבלה: שיעור החילונים שאומרים בסקר שלנו שהם מאמינים נמוך נראה כרגע באופן משמעותי לעומת שיעור החילונים שאמרו בסקרים אחרים, בעבר, שהם מאמינים. ממה זה נובע? פרופ׳ קמיל פוקס, שינתח את הנתונים כשיהיו סופיים – ואנחנו מחכים לכן ולכם שתשיבו כדי לוודא שיש לנו מספיק נתונים מהימנים – יצטרך להתמודד עם החידה הזאת. אבל אפשר כבר להציע כמה כיוונים.

קודם כל, יש שאלת שיקלול. חילונים זה טוב, אבל איזה חילונים? יש חילונים אשכנזים ומזרחים, ויש ביניהם הבדלים. יש חילונים מצביעי מרצ, ויש חילונים מצביעי המחנה הממלכתי, ויש ביניהם הבדלים. יש חילונים בעלי הכנסה גבוהה ונמוכה, ויש ביניהם הבדלים. איזה הבדלים? די משמעותיים: בדקנו בלי להתעמק מה הפער בין שיעור הלא מאמינים החילונים עם הכנסה מעל הממוצע, לבין שיעור הלא מאמינים החילונים עם הכנסה מתחת לממוצע. בדיקה לא ממצה כאמור, מבט מרפרף על המדגם, וכבר ברור שיש פער גדול. 80% מבעלי ההכנסה הגבוהה יותר לא מאמינים, לעומת 64% מבעלי ההכנסה הנמוכה יותר. חילונים וחילונים, אבל הם לא בדיוק אותם חילונים.

כלומר, גם את הקטגוריה ״חילונים״ צריך לבחון. לכן, לא צריך לסמוך על הנתון הזמני שאתם רואים כאן. וכמובן, שיקלול הוא לא ההסבר היחיד האפשרי לנתונים. שימו לב להשוואה בין סקרים שונים ששאלו על אמונה. יש ששאלו שאלת כן ולא, ויש שהציעו עוד אפשרויות. זו סיבה להבדל: לדוגמה, סקר ששאל גם אל ״א-לוהים״ וגם על ״כוח עליון״. אם מחברים את שתי התשובות, מקבלים יותר משבעים אחוז של מאמינים. אבל אם נוותר על ״כוח עליון״ מדובר על פחות מ-40%. וישנן גם הקטגוריות השונות.

ועוד סיבה אפשרית להבדל: יש סקרים שבחנו את החברה הישראלית בחלוקה לארבע קטגוריות (חרדי, דתי, מסורתי, חילוני), ויש שבחנו בחלוקה לשבע קטגוריות (חילוני לחלוטין, חילוני קצת מסורתי, מסורתי, דתי ליברלי, דתי, דתי תורני, חרדי). גם זה מייצר הבדלים. כי את מה משווים למה. את החילוני לחילוני לחלוטין, או את החילוני לחילוני לחלוטין פלוס חילוני קצת מסורתי. ומה עם הסקר שלנו, שיש בו חלוקה לחילוני, מסורתי לא דתי, מסורתי קצת דתי, דתי וחרדי. כלומר, חמש קטגוריות. זה אומר שחלק ממי שאצלנו נרשמים כחילונים עשויים להירשם בסקר אחר כחילונים קצת מסורתיים, ומי שנרשמים אצלנו כמסורתיים לא דתיים עשויים להירשם בסקר אחר כחילונים. וכל זה משפיע על שיעור המאמינים בכל קבוצה.

וישנה גם השאלה מה זה ״מאמינים״? מאמינים בלי ספק, עם ספק, תמיד, לפעמים. יש סקרים שמציעים אפשרויות מגוונות. ואז השאלה מה מתחבר עם מה. אם מישהי אומרת ״אני לפעמים מאמינים ולפעמים לא מאמינה״, האם לספור אותה כמאמינה או כלא מאמינה? בטבלה אנחנו מפרטים את סוג החיבורים שעשינו כדי להגיע לתוצאות הספציפיות שמוצגות בה, אבל אפשר כמובן לעשות חיבורים אחרים, החלטות אחרות, ולהגיע לתוצאות אחרות בהתאם.

וצריך לקחת בחשבון שיש הבדל גדול בין ״לא מאמין שיש״ לבין ״מאמין שאין״. גם סקר המכון למדיניות העם היהודי וגם סקר עיתון “הארץ” מלפני כמה שנים הציעו ליהודים אפשרות לכפור בקיומו של א-לוהים. כלומר, להודיע שאינם מאמינים בקיומו. אבל הם עשו זאת בדרכים שונות. במקרה הקרוב יותר, הוצעה למשיבים האפשרות “לא מאמין”. אחד מחמישה יהודים השיב כך (20%). נתון מתבקש, אם יודעים שארבעה מכל חמישה כן מאמינים בא-לוהים. אלא שלא כל ה”לא מאמינים” כופרים באותה מידה. איך אנחנו יודעים? כי סקר המכון למדיניות העם היהודי היה קצת מפורט יותר והציע שתי אפשרויות של “לא מאמין”. אחת מהן אפשרות בוטה יותר: “מאמין שאין אלוהים”. זאת האפשרות שבאמצעותה מביעים כפירה מוחלטת וחד־ משמעית. אתאיזם. אבל הייתה גם אפשרות נוספת, קצת פחות נחרצת: “לא מאמין באלוהים, אבל לפעמים אני מאמין שבכל זאת יש״.

חיבור של שתי האפשרויות הללו הביא, בערך, לאותה תוצאה. אחד מחמישה יהודים בישראל איננו מאמין (או איננה מאמינה). אבל בחינה של כל אפשרות לחוד מלמדת שרוב ה”לא מאמינים” מעדיפים את האפשרות הרכה על פני האפשרות הנחרצת. הם לא מאמינים, אבל רוצים לשמור איזו אופציה שאולי בכל זאת, רוצים מקום לספק.

ומה אתכם? איזה סוג של חילונים אתם? או דתיים? או מסורתיים? החלטנו שבתוך כמה ימים נתחיל לסכם את הסקר, כדי שנוכל להציג לכם תוצאות בקרוב (חודש אלול, החגים מתקרבים, מה יותר מתאים מזה). אבל כדי לסכם אותו היטב, וכדי שהתוצאות ילמדו אותנו דברים מעניינים על החברה ואמונותיה, אנחנו זקוקים לעזרתכם. בואו. מה יותר קל ומעניין מזה? בואו.

, , , ,