fbpx

תחזית הגולשים: מי תזכה בגביע?

מדינהאחוז
ארגנטינה 40%
ברזיל 25%
צרפת 14%
גרמניה 6%
אנגליה 5%



המצב הכלכלי



המצב החברתי


כמה ילדים יהיו כאן בעתיד? כנראה שהרבה מאוד

אי אפשר להבין את ישראל בלי לזהות שישראל היא מדינה של ילדים. מדינה ייחודית בעולם המערבי (אם היא באמת מדינה של עולם מערבי, שזו כבר שאלה אחרת), שהיא עדיין מדינה של ילדים. במדינות רבות בעולם, הילודה כבר יורדת. למעשה, על פי התחזית הנוכחית, היבשת היחידה, שבה צפוי בהמשך המאה גידול של האוכלוסייה שהוא תוצאה של ילודה היא יבשת אפריקה. בשאר היבשות הילודה יורדת, או בדרכה לרדת. מספרם של המבוגרים שלא רוצים ילדים – או לא רוצים עוד ילדים – עולה. בסין הורידו את מספר הילדים למשפחה לאחד, ועכשיו מנסים לעודד ילודה, כי האוכלוסייה מזדקנת. ביפן האוכלוסייה כבר זקנה. במדינות כמו איטליה אין מנוס מייבוא של מהגרים, אחרת לא יהיה מי שיגור ויעבוד. הודו תעבור בקרוב את סין בגודל האוכלוסייה, אבל גם היא תגיע לשיא, ובעוד שני עשורים תתחיל להתכווץ.

אתמול הוצגה תוכנית כלכלית חדשה: האם לדעתכם היא תשפר את מצבכם? הקליקו ובואו וספרו לנו

דרגו את האמון שלכם במפכ״ל המשטרה, בשר האוצר, בשרת החינוך, בנשיאת בית המשפט העליון

ישראל היא מקום חריג. הרבה הסברים כבר הוצעו לזה. בראשם – זיכרון השואה, שעדיין מהדהד בראשיהם של בני ובנות הדור השלישי והרביעי שאחריה. גם המלחמות עושות את שלהן. גם התרבות היהודית. לא בטוח שאפשר להמשיך בקצב כזה של גידול אוכלוסייה לעוד הרבה מאוד שנים. זה אתגר מסובך מהרבה בחינות. לא בטוח שהקצב יישמר – אולי ברגע מסוים החוקיות המקובלת בשאר העולם (השכלה = פחות ילדים; הכנסה = פחות ילדים) תגיע גם אלינו. אבל בינתיים, זה לא קורה. שיעור הילדים למשפחה (בקרב היהודים) נותר יציב למדי, וגבוה למדי.

כמה ילדים בנאדם צריך? שאלה טובה, ולכן, זו אחת השאלות שאנחנו מנסים להבין בסקר הגדול של אתר המדד והתוכנית ערב ערב עם מאיה ראכלין. היום אנחנו מציגים ממצאים מהסקר, הנוגעים לשאלה הזאת. לא את כל הממצאים, אבל כמה מעניינים. פרופ׳ קמיל פוקס בחן אותם, ומצא אותם מתאימים לפרסום. הם מלמדים על כמה דברים שידענו, וכמה שמעניין ללמוד. מה ידענו? כל מי שגר כאן יודע שיש קשר הדוק בין דתיות וילודה. במשפחות דתיות יש יותר ילדים. וזה לא מקרה: משיבים ומשיבות יותר דתיים אומרים לנו שהם רוצים יותר ילדים. ואם לדייק: שאלנו מה מספר הילדים האידיאלי למשפחה, ונתנו כמה אפשרויות. היו תמיד מי שהשיבו ש״אין דבר כזה מספר ילדים אידיאלי למשפחה״. עמדה בהחלט לגיטימית. אבל רוב המשיבים, ברוב הקבוצות, בכל זאת נקבו במספר שבעיניהם הוא אידיאלי.

בקרב חרדים, שיש להם משפחות גדולות (אבל גם מי שעוד אין להם), הרוב הגדול, יותר משישים אחוז, חושבים שבמשפחה אידיאלית יש ״חמישה עד שבעה״ ילדים, או ״כמה שיותר״ ילדים. בקרב דתיים, הקבוצה המובילה קבעה ״שלושה ארבעה״ (כשליש מהמשיבים), אבל היו גם לא מעט ל״חמישה עד שבעה״ (כרבע). המסורתיים והחילונים נוטים ל״שלושה ארבעה״ בפער גדול לעומת האפשרויות האחרות. באופן כללי, ״שלושה ארבעה״ זו הנוסחה המנצחת בציבור הישראלי, וזה אולי לא לגמרי מפתיע, כי זה גם מה שבסופו של דבר יש לרוב הישראלים (הממוצע הוא קצת מעל 3). כרבע מהחילונים אמרו שמשפחה אידיאלית היא משפחה של שני ילדים. זה ייחודי להם. בשאר הקבוצות שני ילדים כנראה נחשב מעט מדי.

מה עם לא לרצות ילדים בכלל? כמעט ואין ישראלים כאלה. אחוזים זניחים. מה עם לחשוב שילד או ילדה אחת זה האידיאלי? כמעט ואין ישראלים כאלה. אחוזים זניחים. איטליה זה לא כאן. יפן זה לא כאן. בישראל רוצים ילדים. מי שדתי יותר רוצה יותר, ומי שיש לו יותר רוצה יותר. גם זו קורלציה לא לגמרי מפתיעה, אבל מעניין לראות אותה בפועל. ובעיקר מעניין לראות שגם הקבוצה הבולטת ממי שאין להם ילדים, או שיש להם שני ילדים, היא זו של מי שרוצים ״שלושה ארבעה״. כלומר, זו התוכנית, או השאיפה, גם אם עדיין לא התגשמה. שליש ממי שאין להם ילדים אומרים ״שלושה ארבעה״. קצת פחות מרבע אומרים ״שניים״, קצת יותר מעשרה אחוז אומרים מעל חמישה (אלה בעיקר דתיים וחרדים שעוד אין להם ילדים). ושימו לב: ממי שיש להם שני ילדים, יש יותר שאומרים שהאידיאל הוא ״שלושה ארבעה״ מכאלה שאומרים שהאידיאל הוא מה שיש להם כרגע – שניים. אצל חלק ניכר מהם זה אידיאל שבכוונתם לממש. כלומר, כעת יש להם שני ילדים, אבל בעתיד יהיו יותר.

ומכיוון שהעתיד הוא באמת מה שמעניין, בדקנו קצת יותר בריכוז מה קורה אצל הצעירים. למבוגרים, שכבר הגשימו את האידיאל שלהם, או לא הגשימו אותו, לעיתים קרובות אין דרך חזרה. מה שיש זה מה שיש. הצעירים הם מי שיקבעו מה יהיה מספר הילדים בישראל בעוד עשור או שניים. חילקנו את התשובות שלהם קצת אחרת, בעיקר כדי לזהות אם יש תנודה לכיוון של ״מי צריך ילדים״, או לכיוון של ״מספיק אחת״. לא מצאנו דבר כזה. רוב משמעותי של צעירים בשלוש קבוצות הגיל אומרים שאידיאלי זה מינימום שתיים ומקסימום ארבעה. ויש גם לא מעט, דווקא מהצעירים ביותר (ששיעור החרדים מהם כמובן קצת יותר גבוה), שסבורים שאידיאלי זה יותר מחמישה. בערך חמישית מבני ה-18 עד 24 בסקר שלנו נתנו תשובה כזאת.

מה נלמד מזה? שצריך תחבורה ציבורית טובה כמובן. שצריך לבנות עוד הרבה ומהר. שצריך לתכנן שכונות עם גני ילדים ובתי ספר. וגם: שאפשר להירגע קצת בכל מה שנוגע לישראלים שבוחרים לעזוב. עברו הימים של ״שהאחרון שעוזב יכבה את האור״. עברו הימים שצריך היה להתרגש מזה שמישהי או מישהו עוזבים לברלין, בגלל מחיר הקוטג׳, או לפאלו אלטו, כדי לעבוד בהיטק, או לאוסטרליה, כי נמאס להם מהמצב הפוליטי. כלומר, אפשר להתרגש, אם אתם חושבים שדווקא הכי טובים הם שעוזבים. אבל אם המספרים זה מה שמדאיג אתכם, תנוח דעתכם: כנראה שיהיו כאן מספיק ילדים.

, , , , , , , , ,



02/12/2022גידול בהשכלה, בתעסוקה ובצריכה, אבל היישובים הערביים נשטפים בדם מירב ארלוזורוב, הארץ
מינוי מעוז הוא תחילת הסוף של החינוך הממלכתי שי פירון, Ynet
האנשים שמריעים לסוף האנושות (אנגלית) Adam Kirsch, The Atlantic
יום אבל על הקמתה של ישראל מנוגד לרוח האו"ם עדי שורץ, ישראל היום
איזנקוט הפך למטרה החדשה של הביביזם בן כספית, מעריב
האירועים בגדה מרמזים על כיוון אחד: התלקחות עמוס הראל, הארץ
ברית המיעוטים המודרים: מנחם בגין ונאום הצ'חצ'חים אלעד נחשון, השילוח
למה בחוק שיגרום למשכנתה לא לעלות אין היגיון? שאול אמסטרדמסקי, כאן חדשות
אנחנו בדרך למלחמת כל בכל. מלחמת נתניהו אורי משגב, הארץ
האם לאילון מאסק פשוט היה מזל? (אנגלית) Megan McArdle, Washington Post