fbpx

המצב הכלכלי




המצב החברתי


מה הציבור חושב על המשטרה

בשישי פרסמנו במעריב מאמר ארוך על אתגרי ההמשטרה בעידן המודרני. לא קל להיות בין פטיש התביעה לשמור על הסדר, לבין סדן התביעה לא להשתמש בכוח.

הוספנו גם כמה נתונים על עמדות הציבור ביחס למשטרה. נחזור על גרף אחד כאן, ונוסיף לו עוד אחד. נדמה לנו שדווקא עכשיו, כאשר יש מהומות בירושלים, כאשר האווירה מתוחה באופן כללי, כאשר השלטון לא לגמרי מאורגן, ולא לגמרי יודע להציב סדרי עדיפויות, חשוב לשים לב למצבה של המשטררה.

שני הגרפים משווים בין שלוש מערכות ציבוריות. צה״ל, מערכת הבריאות והמשטרה. בשני המקרים, המשטרה מדורגת שלישית לעומת שתי המערכות האחרות. זה אולי לא לגמרי מפתיע. צה״ל הוא צבא העם, שכולנו (לפחות בתיאוריה) משרתים בו. הוא שלנו. מערכת הבריאות היא מערכת שמסייעת לנו, מצילה אותנו. המשטרה היא גוף שאנחנו נתקלים בו, לעיתים קרובות, במצב לא נוח. נסענו מהר מדי. הלכנו ברחוב בלי מסכה. עשינו רעש שעת לילה מאוחרת. חנינו לא כחוק.

נכון, תיאורטית כולנו מבינים שהמשטרה הכרחית, שפעולותיה קריטיות לשמירה על סדר וחוק. אבל התרגום של הבנה הזאת להכרת תודה מעשית לא תמיד קל. הלכנו להפגנה והמשטרה פינתה אותנו. רצינו למחות והמשטרה הפריעה לנו. נסענו לקרובים בעיר אחרת והמשטרה חסמה אותנו.  אנחנו לא בסדר – אבל ברגע המסויים שבו נתקלנו בשוטרים הם היו הגורם המקשה, המפריע. במילים אחרות: בעוד שהכרת התודה לצוות הרפואי קלה, כי הוא בדרך כלל זה שוזר לנו, הכרת התודה לשוטרים קשה כי הם דרך כלל אלה שמפריעים לנו. וחוץ מזה, לא לגמרי ברור לנו שהמשטרה שלנו עושה את תפקידה כמו שצריך. צה״ל חזק – ונראה עוצמתי לעומת רוב יריביו. את מערכת הריאות ראינו בתפארתה ימי ההקורונה. המשטרה? לא הצליחה לאכוף. לא מצליחה להשתלט על מהומות. לא בולמת את מעשי הרצח במגזר הערבי. מכה מפגינים. מתגלה בחולשתה בפרשת משי זהב.

התוצאה לא טובה. המשטרה צריכה אמון, נשענת על אמון. אבל הציבור לא נותן בה הרבה אמון. גם בסקר של המכון למדיניות העם היהודי וגם בסקר של המדד התבקשו  ישראלים לדרג מוסדות ציבוריים. המכון שאל על תרומה לשגשוג המדינה, והשוטרים לא קיבלו ציון גבוה. המדד שאל על אמון במוסדות המדינה, והמשטרה לא קיבלה ציון גבוה. הסברנו למה, ואולי צריך להוסיף עוד הסבר: צה״ל ומערכת הבריאות נישאים על כפיים על ידי המנהיגים שלנו. המשטרה היא שק חבטות של כולם. בלי גיבוי, בלי תמיכה תקציבית ומורלית, בלי שיגור של מסר ברור וחד משמעי לטובת מפקדיה ושוטריה. כן – גם לזה יש השפעה.

 

, , , , , , , , , ,

הקליקו על הכותרת כדי לעזור לנו לכוון את ״המדחום הפוליטי״ של ישראל (התוצאות משוקללות על פי מפתח פוליטי כדי לייצג בקירוב את עמדת הציבור הישראלי)
07/08/2022מהי מדיניות אחרת ביחס לעזה? עפר שלח, Ynet
ישראל משלימה עם רעיון מסוכן: הסרת האחריות מחמאס יוסי קופרווסר, N12
לאן נעלמו הבכי והדמעות? שלמה פיוטרקובסקי, מקור ראשון
מאה ימים לבחירות האמצע באמריקה, ואיך זה נוגע לישראל שמואל רוזנר, מעריב
במאבק בג'יהאד האיסלאמי, לחמאס ולישראל יש אינטרס משותף צבי בראל, הארץ
מה גרם לנסראללה לנפח את השרירים מול ישראל? רועי קייס, כאן חדשות
הר הבית בידינו? ובכן... איל זיסר, ישראל היום
מפולגים, שונאים - אבל מוכנים להתפשר נדב שרגאי, ישראל היום
אולי הדמוקרטים ינצלו מתבוסה בנובמבר (אנגלית) Ronald Brownstein, The Atlantic
במטמנה עם 110 אלף טונות זבל, קבורים 8,000 מטבעות ביטקוין רוני דורי, כלכליסט








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2022-08-05)
ממוצע המדד
הליכוד 30 34 34.5
יהדות התורה 7 7 6.7
ש"ס 9 8 8.2
הרוח הציונית 7 4 1.1
כחול לבן 8 11 12
יש עתיד 17 23 22.7
המשותפת 6 6 5.9
ישראל ביתנו 7 5 5.3
מרצ 6 4 4
עבודה 7 5 5.2
הציונות הדתית 6 9 10.3
רע"מ 4 4 4.2