לא בטוח שאתם אוהבים לקרוא דו״חות ארוכים, אבל הדו״ח השנתי על החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי JPPI כולל הרבה מאוד תובנות ונתונים שקובצו השנה, בין השאר בעזרת המשתתפים שמשיבים לשאלוני המדד. לטובתם, ולטובת כלל הקוראים, אנחנו מפרסמים כאן קטע מתוך הדו״ח – שעוסק ברמת ההסכמה בין ישראלים. זה שלא כולנו מסכימים בכל דבר, זה ידוע. אבל אנחנו מנסים לתת ביטוי מספרי וכמותי לרמת ההסכמה. זה תרגיל מענין, שיש מה ללמוד ממנו.
ואם כבר: היום יש כנס שנתי של המכון, שבו יוצגו עוד נתונים מהדו״ח המלא. וכל הטוב הזה באתר של JPPI
מכאן, לנושא עצמו.
על מה ישראלים מסכימים ועל מה הם מסכימים פחות? מדד ההסכמה של המכון למדיניות העם היהודי עוסק בעמדות של ישראלים בנושאים שונים, והוא מתקיים בצילה של מעין סתירה בעמדות ובתחושות של הישראלים עצמם. מצד אחד, רובם מסכימים עם ההנחה ש״ברוב הנושאים החשובים רוב הישראלים מסכימים אלה עם אלה”. כחמישית מסכימים איתה מאוד, ועוד כשליש מסכימים איתה למדי. מצד שני, אותם ישראלים עצמם מסכימים ש״בישראל יש מחלוקות גדולות בין שני ה״גושים״ שאי אפשר לגשר עליהן״. שליש מסכימים, ועוד שליש די מסכימים. כלומר – גם הסכמה ברוב הנושאים החשובים, וגם מחלוקות גדולות שאין לגשר עליהן. האם זו אכן מעין-סתירה? לא בהכרח. רוב גדול מסכימים שישראל צריכה להיות דמוקרטיה. זה נושא חשוב בהסכמה מלאה. רובם מסכימים שישראל צריכה להיות מדינה יהודית. גם זה נושא חשוב בהסכמה מלאה. במקביל, המחלוקות הגדולות. תמצאו אותן פזורות לאורך פרקי הדו״ח. האם ישובים יהודיים בעומק שטחי יהודה ושומרון תורמים לביטחון או פוגעים בו? הישראלים לא מסכימים בתשובתם על השאלה הזאת, וכנגזרת ממנה, גם לא על שאלות אחרות באותו נושא. הם לא מסכימים מהי המדיניות הישראלית שיש לחתור אליה ביהודה ושומרון. הם לא מסכימים האם ישראל ״לא מספיק יהודית״ (30%) או ״יותר מדי יהודית״ (29%). וגם למחלוקת הזאת יש כמובן נגזרות חשובות של מדיניות נדרשת, בין אם בהקשר לחינוך, לכללי התנהגות במרחב הציבורי, לחקיקה בנושאי דת ומדינה וכן הלאה.
אמרנו – הישראלים מסכימים יותר מלא מסכימים על הצורך בדמוקרטיה ועל המשמעות הכללית של דמוקרטיה. הם מסכימים יותר מלא מסכימים על הצורך בשוויון זכויות, כפי שנוסח במגילת העצמאות. אבל הם מסכימים פחות על השאלה מה המדיניות הנכונה לעתיד היחסים עם הפלשתינים ביהודה ושומרון, והם מסכימים עוד קצת פחות על השאלה אם ישראל היא מדינה יהודית כפי שראוי שתהיה, או יותר או פחות מכפי שראוי שתהיה. למעשה, וזה ממצא שעשוי להפתיע רבים, על פי הבחינה הזאת של הסכמות ואי הסכמות, בין הישראלים ישנה הסכמה יותר גבוהה על משמעות הערכים האוניברסליים של המדינה – כמו דמוקרטיה וזכויות אדם – והסכמה יותר נמוכה על נושאים פרטיקולריים שנוגעים למדינה, אלה שנקשרים לשאלת היחסים עם השכן (והיריב) הפלשתיני, ואלה שנוגעים לזהות הייחודית של ישראל כמדינה יהודית.
בביטוי מספרי, מדד ההסכמה עומד השנה על 3.71 (מתוך 10). מדד ההסכמה בין יהודים, כארבע חמישיות מכלל האוכלוסייה, גבוה יותר: 4.18. מדד ההסכמה בקרב הערבים נמוך יותר: 3.41. מדד זה מבטא הסכמה או אי הסכמה של כלל הישראלים על תשובות לארבע שאלות, שכל אחת מהן מייצגת נדבך משמעותי בחומה של זהות המדינה’ ושכבר הזכרנו – דמוקרטיה, יהודיות המדינה, שוויון זכויות והיחסים עם הפלשתינים. מכלל הישראלים, יש רק מעטים שמסכימים בתשובות שהם נותנים על כל 4 השאלות. כחמישית מהישראלים מסכימים על 3 או 4 מתוך 4 השאלות. קרוב למחצית מהם מסכימים על 2 או יותר מתוך 4 השאלות. מעט יותר ממחצית הישראלים מסכימים על פחות משתי שאלות מתוך הארבע. הם מסכימים בתשובה רק לשאלה אחת, או לא מסכימים באף אחת מהשאלות (הסבר מפורט על דרך חישוב אינדקס ההסכמות אפשר למצוא בנספח לדו״ח זה). מדד ההסכמה השנה גבוה לעומת מדדים שחושבו לשנים קודמות. בשנת 2024 מדד ההסכמה עמד על 2.88, אך נתון זה צריך להילקח בערבון מוגבל לאור שיטת החישוב (על זה תוכלו לקרוא בנספחים לדו״ח המלא).
אז מה, יהיו חילופי משטר באיראן? בואו לשחק בתחזית האירועים נושאת הפרסים
השאלה שזוכה לרמת ההסכמה הגבוהה ביותר מארבע השאלות נוגעת למהות המשטר שאנו מכנים דמוקרטיה: 59% מהישראלים מסכימים שהמשמעות של מדינה דמוקרטית היא מדינה שגם ״יש בה בחירות חופשיות, זכות הצבעה והכרעת הרוב״ וגם יש בה “ערכי סובלנות ושמירת זכויות אדם״. זאת רמת הסכמה גבוהה יחסית, אם כי בקרב יהודים, ש-63% מהם מבטאים הסכמה לכך שמשמעות הדמוקרטיה היא ״גם וגם״, הנתון הזה מבטא ירידה משמעותית לעומת המצב לפני שלוש שנים, כאשר 80% מהמשיבים בחרו ב״גם וגם״ כתשובתם.
כלומר, ממצא מרכזי למדי בדו״ח זה הוא שהיום יש פחות יהודים שחושבים שלדמוקרטיה יש משמעות שכוללת את שני המרכיבים שמוזכרים בנוסח השאלה (הכרעת רוב וזכויות אדם). אפשר להניח שירידה זו קשורה לוויכוח הנמשך בישראל על המשקל שיש לייחס לעמדות הרוב, כפי שהן מתבטאות באמצעות המערכת הפוליטית, לבין המשקל שיש לייחס לעקרונות חוקתיים הבאים לידי ביטוי בהחלטות של המערכת המשפטית, ובמיוחד בית המשפט העליון. ובכל זאת, בסך הכל, בשאלת הדמוקרטיה יש רמת הסכמה גבוהה יחסית של 45%. כלומר, 45 מכל 100 ישראלים נותנים את אותה תשובה על שאלת הדמוקרטיה. משה ואחמד מסכימים שדמוקרטיה היא ״גם וגם״. יעל וחדווה מסכימות שדמוקרטיה היא בעיקר הכרעת הרוב. נטלי ואמיר משיבים ב״לא יודע/ת״ (גם זו הסכמה) וכן הלאה.
השאלה הבאה שזוכה לרמת הסכמה יחסית גבוהה היא שאלה על שוויון זכויות. ״במגילת העצמאות נכתב: ׳מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין׳. עד כמה את/ה מסכימ/ה?״ 60% מהישראלים ״מאוד מסכימים״, ועוד 18% ״קצת מסכימים״ עם קביעה זאת בדבר הצורך בשוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחי ישראל בלי הבדל דת, גזע ומין. 88% מהיהודים מסכימים עם קביעה זו (מאוד או קצת), וגם כאן, מדובר בירידה מסויימת לעומת שאלה זהה ב-2023 – ירידה שניכרת בשיעור ה״מאוד מסכימים״ – מ-75% לפני שלוש שנים ל-66% בשנה זו. מכלל הישראלים, כ-42% מהישראלים מסכימים בתשובתם על שאלה זו, כאשר בקרב הערבים ניכרת הסכמה נמוכה יחסית (24%). ייתכן שעמדת הערבים, שאפשר היה לצפות בתשובתם להסכמה גבוהה לצורך בשוויון זכויות, מתייחסת גם לפער (בעיניהם) בין ההצהרה לבין המצב בפועל, ולכן הסכמתם נמוכה יותר, או שהיא מתייחסת לעובדה שמדובר במשפט מתוך ״מגילת העצמאות״ ולכן הם מביעים הסכמה נמוכה יותר.
שני הנושאים שבהם רמת ההסכמה בישראל יותר נמוכה הן, כאמור, השאלות הספציפיות יותר למצב הישראלי. בעוד ששאלות על מהי דמוקרטיה או כמה חשוב שוויון זכויות לכל הן שאלות שמתאימות לכל חברה ולכל מדינה, השאלות על רמת היהודיות הרצויה למדינה (האם ישראל ״מדי יהודית״ או ״פחות מדי״ או ״בערך כמו שרצוי״), ועל המדיניות הנדרשת בשטחי יהודה ושומרון, אלה שאלות ייחודיות לישראל. בסקר JPPI בחודש מרץ 2026 התקבלה תשובה שהבליטה, יחסית לסקרים קודמים, את הבחירה של יהודים בהעמקת השליטה של ישראל בשטחים (“ישראל צריכה לחזק את השליטה שלה על הפלשתינים, להרחיב את ההתנחלויות, לשקול את פירוק הרשות הפלשתינית ואולי סיפוח ביהודה ושומרון). 49% מהיהודים בחרו בתשובה זו – וזו הבחירה הגבוהה ביותר שנמדדה לשאלה זו בסקרים של המכון בשנים האחרונות (הגבוהה ביותר לפני כן הייתה בנובמבר 2023, כאשר 46% מהיהודים נתנו תשובה זהה). כפי שאפשר לצפות, בשאלה זו יש פער גדול מאוד בין יהודים לערבים, שרובם (66%) בוחרים באפשרות “ישראל צריכה לנסות להגיע להסכם שלום עם הפלשתינים המתונים, ולאפשר הקמת מדינה פלשתינית שתחיה בשלום לצד מדינת ישראל״. כאמור, שאלה זו אינה נמצאת בהסכמה גבוהה כמו השאלות על דמוקרטיה ושוויון זכויות. שיעור ההסכמה בקרב ישראלים בשאלה זו עומד על 31% מכלל הישראלים, 34% מכלל היהודים.
השאלה ברמת ההסכמה הנמוכה ביותר נוגעת ליהודיות המדינה (שיעור הסכמה כמעט זהה לשאלה על הנושא הפלשתיני: 31%). קרוב לשליש מהישראלים (36% מהיהודים) סבורים שישראל היא מדינה ״לא מספיק יהודית״. תשובה זו בולטת במיוחד בקרב חרדים (91%) ודתיים (64%). היא בולטת בחלוקה אידיאולוגית בכלל קבוצת המזדהים כתומכי ״ימין״, שרובם סבורים שישראל אינה מספיק יהודית (56%). בקרב תומכי ימין מרכז שיעור זה הוא בערך מחצית (23%) ובשאר הקבוצות האידיאולוגיות שיעור הסבורים שישראל אינה מספיק יהודית נמוך מאוד. בקרב חילונים, 42% מהמשיבים סבורים שישראל ״יותר מדי יהודית״, וזו גם העמדה הדומיננטית בקרב ערבים (47%). הקבוצות המסורתיות הן אלה שהעמדה הבולטת בקרבן היא שישראל יהודית ״בערך במידה הנכונה״. בשאלה זו לא חל שינוי משמעותי בשנים האחרונות. בסקר המכון בשנת 2021 37% מהיהודים רצו שישראל תהיה ״יותר יהודית״, נתון מקביל לנתוני השנה – 36% שסבורים שהמדינה ״לא מספיק יהודית״. באותו סקר מ-2021 24% מהיהודים רצו מדינה ״פחות יהודית״ או ״לא יהודית״ – נתון זהה ל-24% שהביעו במרץ 2026 את העמדה שישראל ״יותר מדי יהודית״.
מארבע השאלות הנכללות במדד ההסכמה, המתאם הגבוה ביותר בין תשובות הוא לשאלות על הפלשתינים ויהודיות המדינה, אך גם מתאם זה (0.19) אינו גבוה במיוחד. כלומר, אי אפשר להסיק באופן ברור מתשובה לאחת מהשאלות על התשובה של אותו אדם גם לשאלה השנייה. למעשה, בבחינת המתאם בין תשובות לכל ארבע השאלות, מתגלה שאינו גבוה. משמע, השאלות הן במידה רבה ״עצמאיות״, כאשר כל אחת מהן מבטאת ממד אחר של עמדות המשיבים, ולא את אותו ממד בצורה אחרת. אחת המסקנות שנובעת מבדיקה זו, ומתוצאותיה, שישראל רחוקה ממצב שבו יש בה ״שני מחנות״ אחידים יחסית בעמדות שלהם, או שלוש מחנות כאלה. משרעת הדעות מגוונת הרבה יותר מכפי שנדמה, כאשר ניכר כי גם בתוך קבוצות ומגזרים, וגם בתוך מחנות אידיאולוגיים, ישנם פערי עמדות ניכרים.
אם בוחנים רמת הסכמה לפי קבוצות, אפשר לזהות שבקרב יהודים שמזדהים עם ה״שמאל״ יש רמת הסכמה גבוהה מאוד (8.29 – הסכמה מלאה ב-4 מתוך 4 שאלות של 43% מהמשיבים). כלומר, זו קבוצה יחסית הומוגנית בעמדותיה. אך הומוגניות היא משימה קלה יחסית במקרה זה, משום שמדובר בקבוצה מאוד קטנה (כ-5% מהיהודים). רמת ההסכמה הנמוכה ביותר מקרב הקבוצות האידיאולוגיות של יהודים נמצאת בימין-מרכז. עובדה זו מבטאת את היותה של הקבוצה מעין לשון מאזניים בנושאים רבים.
כאמור, עוד הרבה מאוד, עשרות עמודים טבלאות וגרפים על החברה הישראלית, בדו״ח השנתי של JPPI על החברה הישראלית. כדאי לקרוא.
האתגר החרדי: בואו לקרוא
