fbpx

מיהו מסורתי? אולי מי שלא מחפש מריבות

החברה היהודית בישראל איננה חברה של ״שבטים״. חוזר – איננה חברה של ״שבטים״. לפחות לא שבטים כמו שהציג הנשיא לשעבר רובי ריבלין, בנאום שהיה חשוב, אך רחוק ממדוייק. ריבלין קבע שיש בישראל ארבעה מגזרים עיקריים: חילונים, חרדים, דתיים וערבים. כאילו מדובר בגיאומטריה שיש בה מרובעים, או משולשים, עם גבולות ברורים. נכון – קל להבדיל בין חרדים לבין ערבים. אבל בין דתיים לחילונים כבר יותר קשה. ובעיקר, הנאום של ריבלין השמיט את הקבוצה הגדולה שנמצאת בתווך שבין דתיות ובין חילוניות. כל מי שעל הרצף היהודי הלא בדיוק שבטי. ויש לא מעט כאלה. כמה בדיוק? על זה נדבר היום. ובסוף לא ניתן תשובה. כי אין תשובה.

בואו ודרגו את בנט, שאשא ביטון, נתניהו, שקד, מיכאלי

בואו וספרו לנו כמה גשם עוד ירד לדעתכם השנה בישראל

לפני ההסבר הקצר, כמה קרדיטים מתחייבים. מה שייכתב כאן מבוסס על סקר שנעשה על ידי אתר המדד בהזמנת הארגון ״ישראל חופשית״. לארגון הזה יש אג׳נדה ברורה. אפשר להסכים איתה או לחלוק עליה, אבל חשוב לומר שהסקר נעשה ללא אג׳נדה. שאלנו שאלות, קיבלנו תשובות, פרופ׳ קמיל פוקס ניתח. כמה מהנתונים כבר הופיעו בשישי האחרון בטור של חן ארצי סרור בידיעות אחרונות. מה עולה מהם? שבמקרים רבים המסורתים לא מחפשים מלחמות אידיאולוגיות בנושאי דת ומדינה, הם מוכנים לפשרות, שיאפשרו לכולם לחיות על פי אמונותיהם. לכן – רובם תומכים בנישואים אזרחיים למי שרוצה בזה (הדתיים נגד). לכן – רובם מוכנים לאפשר אירועים של הפרדה מגדרית לטובת החרדים (החילונים נגד). לכן – רובם בעד הפעלת תחבורה ציבורית בשבת בשכונות שאין בהן ריבוי של דתיים.

כמה זה רובם? הנה, כאן זה מתחיל להיות עוד יותר מעניין: מסך כל המסורתיים, 73% הסכימו עם הקביעה ״בעיר שיש בה גם דתיים וגם חילונים וגם מסורתיים אפשר להפעיל תחבורה ציבורית בשבת בשכונות שבהן מספר הדתיים שזה מפריע להם יחסית קטן״. אבל לא כל המסורתיים הם מאותו עור, ולא לכולם יש אותה עמדה. מקרב מי שהגדירו את עצמם ״מסורתי לא כל כך דתי״, 79% מסכימים לתחבורה ציבורית בשבת. מקרב מי שהגדירו את עצמם ״מסורתי דתי״, 62% מסכימים לתחבורה ציבורית בשבת. עדיין רוב משמעותי, אבל יותר קטן. כלומר, כבר ברור ש״מסורתי דתי״ ו״מסורתי לא כל כך דתי״ זה לא אותו דבר. כלומר, כבר ברור שלהגיד ״מסורתי״ מחייב הבהרה נוספת. למה בדיוק מתכוונים כשאומרים ״מסורתי״. מיהו ״מסורתי״ (ומיהי ״מסורתית״ כמובן).

לא מעט ארגונים, חלקם ותיקים יותר, חלקם צצו בזמן האחרון, מבקשים להשמיע את הקול המסורתי, לייצג אותו, לקדם אותו. יש שדולה בכנסת, שזה עניינה. כשהוקמה השדולה הזאת, חבר הכנסת מיכאל ביטון מכחול לבן אמר שמדובר ב” רגע היסטורי בחברה הישראלית של כינון הרעיון המסורתי”, לא פחות. הוא גם אמר ש”אנחנו מעניקים את האפשרות שלא הייתה עבור מיליונים, בני העליות מכל הארצות, להיות קצת קרובים בתפיסתם להורים שלהם״.

הנה, נקודת המוצא: מיליונים. האם יש מיליונים של מסורתיים בישראל? ננסה לעשות בזה סדר. במנעד המשתרע מ״חילונים לחלוטין״, שתמיד יבחרו בקטגוריה החילונית ביותר, ועד ה״דתיים״ וה״חרדים״ שתמיד יבחרו באחת מהקטגוריות האלה, ישנו ציבור גדול שבחירת ההגדרה העצמית שלו תלויה באפשרויות שמוצגות לו. כאשר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הציגה ארבע אפשרויות (חרדי, דתי, מסורתי, חילוני), כ-25% מהיהודים הגדירו את עצמם כמסורתיים, אך כאשר הציגה חמש אפשרויות (חילוני, מסורתי לא כל כך דתי, מסורתי דתי, דתי, חרדי) עלה שיעור המסורתיים (חיבור של מסורתי לא דתי ומסורתי דתי) לקרוב יותר לארבעים אחוזים. מקרב אלה, יש כמעט פי שתיים מסורתיים לא כל כך דתיים (קצת מעל עשרים אחוז מאשר מסורתיים דתיים (קצת מעל עשרה אחוז).

מאגר הנתונים של המדד מאפשר להשוות את הסולם הזה (חמש אפשרויות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) לעוד סולם (שבע אפשרויות), שעל פיו נוהג המכון למדיניות העם היהודי (חילוני לחלוטין, חילוני קצת מסורתי, מסורתי, דתי ליברלי, דתי, דתי תורני, חרדי). בהשוואה כזאת אפשר לראות שכמחצית מה״מסורתים לא דתיים״ בסולם הלשכה מגדירים את עצמם כ״חילונים קצת מסורתים״ בסולם המכון. אפשר גם לראות שכמחצית מה״מסורתים קצת דתיים״ בסולם הלשכה מגדירים את עצמם כ״דתיים ליברלים״ בסולם המכון. כלומר – יש גמישות בהגדרה העצמית. האם ״חילוני קצת מסורתי״ הוא בעיניכם ״מסורתי״? אין לזה תשובה ברורה. אפשר להחליט שכן ואפשר שלא. האם ״דתי ליברלי״ הוא בעיניכם ״מסורתי״? שוב, אפשר להחליט שכן ואפשר שלא.

במספרים, המשמעות היא שיש הבדלים גדולים בין ההגדרה הכי מרחיבה של מסורתיות (נניח, אם מחשיבים את כל מי שהוא חילוני קצת מסורתי, מסורתי ודתי ליברלי, שזה כ-45%), לבין הגדרה מצומצמת יותר (רק מי שאומר ״מסורתי״, שזה כ-20% – או רק מי שאומר ״מסורתי לא כל כך דתי״, שזה קרוב ל-30%). בכל מקרה, באמת מדובר במיליונים, אבל מיליונים מגוונים. מי שמדבר עליהם, או בשמם, צריך לקחת בחשבון את הגיוון הזה. לדוגמה – רוב גדול של מסורתים לא כל כך דתיים עושים קניות בשבת. רוב גדול של מסורתים דתיים לא עושים קניות בשבת. על מי אנחנו מדברים כשאנחנו אומרים ״מסורתים״, על אלה שקונים, נוסעים, בשבת, או על אלה שלא?

או שאולי כשאנחנו אומרים ״מסורתיים״ אנחנו לא מדברים על אורח חיים (מה מסורתיות עושות), אלא על תפיסות עולם (במה מסורתיות תומכות ולמה הן מתנגדות). הסקר שלנו מלמד שמסורתיים שונים מאוד באורחות חייהם, אבל דומים הרבה יותר בתחושה שלא על כל דבר צריך להילחם. שאפשר לתת לאנשים לחיות כמו שהם רוצים, גם אם אידיאולוגית זה לא תמיד מה שהמסורתים עצמם היו בוחרים ובוחרות לעשות.

, , , , , , , ,

הקליקו על הכותרת כדי לעזור לנו לכוון את ״המדחום הפוליטי״ של ישראל (התוצאות משוקללות על פי מפתח פוליטי כדי לייצג בקירוב את עמדת הציבור הישראלי)
06/07/2022אוהב מתנות יחיה נחום ברנע, ידיעות אחרונות
חרם על ישראל אינו ״חופש דיבור״ (אנגלית) Eugene Kontorovich, Wall Street Journal
עד למהפכה במערכת החינוך - יש הרבה מה לעשות מיכל מושקט ברקן, ישראל היום
ישראל משלימה עם איראן גרעינית נח שמיר, הארץ
בהשראת חזירי הבר, התנים נוהרים לרחובות הערים יגאל מוסקו, N12
איך משפיעה העדות הדרמטית של הדס קליין על תיק 1000? תמר אלמוג, כאן חדשות
ההצלחה הגדולה של הממשלה שנפלה (אנגלית) Shmuel Rosner, New York Times
רב בראש אולפנה זו תופעה שחייבת להיפסק רחלי מלק בודה, מקור ראשון
ציפינו לקבל במחקר ימנים ושמאלנים. טעינו שחר ליפשיץ, הארץ
גיליון הציונים החברתי של ממשלת השינוי אבי דבוש, ישראל היום








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2022-07-03)
ממוצע המדד
הליכוד 30 34 35
תקווה חדשה 6 4 3.8
יהדות התורה 7 7 6.9
ש"ס 9 8 7.8
ימינה 7 4 4.5
כחול לבן 8 8 8.3
יש עתיד 17 21 20.7
המשותפת 6 6 5.8
ישראל ביתנו 7 5 5.1
מרצ 6 4 3.2
עבודה 7 5 5.7
הציונות הדתית 6 10 9.3
רע"מ 4 4 4.1