fbpx

אחרי מאה ימים: האם הקואליציה יציבה?

הקואליציה שקמה כדי להחליף את בנימין נתניהו בשלטון – ואין שום ספק שזו הייתה המטרה העיקרית של הקמתה, והמוטיבציה העיקרית שאפשרה אותה – נמצאת בשלטון כבר מאה ימים. איך אני יודע? בזכות יואב קרקובסקי, שזימן אותי (ועוד כמה חשובים ממני) לשיחה צפופה לכבוד המאורע הזה (כתבה ראשונה מתוך שתיים כאן). למה דווקא עכשיו? כי מאה זה מספר עגול. כי יש איזו קלישאה, שכבר מזמן התיישנה והתבדתה, על מאה ימים של חסד. כי מעת לעת צריך לעצור ולסכם, והמרדף היומיומי אחרי מספר הנדבקים, אחרי הבורחים מהכלא, אחרי הרקטות מעזה, מקשה על עצירה ומקשה על סיכום.

הנה מה שאפשר כבר לומר על הממשלה הזאת:

היא ממשלה שלא הכרנו כמוה. ממשלה ללא ראש של ממש, וללא בעל בית של ממש. כל אחד ואחת מלכה בתחומו. פה ושם זה מוביל למתח בעיקר בתחומים שיש בהם חפיפה בשטחי אחריות (בגלל זה היה נוח לכולם שלפיד לא יפריע לבנט לנהל את ישיבות הקורונה).

היא ממשלה שמתנהלת בזהירות רבה, מחשש לטעות קטלנית. בעיקר זהירות של כלל מרכיביה לא לפגוע אלה באלה (זה לא נוגע למי שנותרו באופוזיציה: המפלגות החרדיות איבדו הרבה מאוד כוח, וגם אין תחושה הן מקבלות כבוד, כפי שהיה בממשלת נתניהו-לפיד-בנט של 2015).

היא ממשלה שאכן משתדלת להיות עניינית, במגבלות הפוליטיקה והפרובוקציה המזדמנת. לא בגלל שכל מרכיביה נוטים אישיותית לענייניות, אלא בגלל שכל מה שאינו ענייני מערער את יציבותה (ראו מקרה בנט, גנץ והשיחה המשונה עם מחמוד עבאס).

היא ממשלה שהדבק העיקרי שלה הוא הידיעה שבצד השני ממתין יריב ערמומי מאוד, שינצל את ההזדמנות הראשונה להפיל אותה. בין רבים ממרכיביה שוררת חיבה וגם חשדנות. אין ביניהם, בינתיים, דבק ממשי מלבד צלו של נתניהו (אבל יש תחושת הישג מתוקה מעצם זה שהם מצליחים לחיות ביחד).


מה עשתה הממשלה במאה ימים? ההישג המעשי העיקרי הוא העברת התקציב בקריאה ראשונה. מצחיק שזה הישג, כי העברת תקציב אמורה להיות מעשה די טריוויאלי, אבל אחרי כמה שנים שלא היה תקציב, פתאום גם השגרתי נראה יוצא דופן. נכון – יש בתקציב ניסיון לבצע כמה מהלכי רפורמה ממשיים. זה לא היה בשנות נתניהו האחרונות, כי לא היה תקציב, וכי הייתה קואליציה שלא אפשרה רפורמות משמעותיות. אבל צריך לצרף לרפורמות הללו שתי הסתייגויות. קודם כל, הן עוד לא עברו את הועדות ואת הקריאה השנייה והשלישית. ועוד: הן חורגות משגרת השנים האחרונות – אבל חלק ניכר מהן כמעט בנליות. כלומר, אולי סופסוף באמת יעלה גיל הפרישה לנשים. זה בהחלט מהלך חשוב. אפילו מהפכני. אבל כמה אפשר למחוא כפיים על דבר כל כך מתבקש, כל כך באיחור? (אגב, מה צריך להיות גיל הפרישה לנשים לדעתכם? במשחקי התקציב שלנו, אנחנו שואלים – ומצפים לתשובתכם).

מה עשתה הממשלה במאה ימים? לצד ההישג המעשי יש גם הישג תודעתי. הממשלה הצליחה להרגיל אותנו, די מהר, לחיים בלי נתניהו בבלפור. היא הצליחה, במידה פחותה, אבל לא לגמרי באשמתה, לעמעם את מקהלת הצווחות הפוליטית הבלתי פוסקת שליוותה אותנו בכמה שנים האחרונות. היא הביאה קצת שקט. מקהלת ״רק לא נתניהו״ כמעט דממה. מקהלת ״רק נתניהו״ איבדה תנופה ועוצמה. פה ושם מתפרץ איזה גפני בזעקות שבר שמחרידות את משכן הכנסת, פה ושם מתפרץ איזה פליט מהדגלים השחורים במפגן של טהרנות, אבל אלה נראים כמעט כמו עווית לא רצונית. כמו קוריוז מימים רחוקים. ויכול להיות שזה הישג חשוב יותר מהעברת התקציב בקריאה ראשונה. כי המחיר הפוליטי והחברתי שישראל שילמה על הרעש של השנים האחרונות היה, במצטבר, גבוה בהרבה ממחירו של העיכוב בהעברת התקציב.

הממשלה לא מצליחה בקרב מול הקורונה יותר מקודמתה. כמו במקרה של הקודמת, ההצלה היחידה שלה היא החיסונים. משילות אין. יכולת לכפות כללים וסדר אין. יכולת לקבל החלטות שמחייבות ביצוע מורכב ולעמוד בהן אין. תשאלו כל הורה ששולח ילדים לבית הספר, ותקבלו שלל דוגמאות.

הממשלה עוד לא עמדה למבחן בטחוני ממשי, עם כל הכבוד למרדף המהיר אחרי כמה אסירים שברחו. מבחן בטחוני ממשי יכול להתברר כמבחן שרעמ לא מסוגלת לעבור. הממשלה עוד לא הכריעה בנושא מהותי – בשאלת גיוס חרדים היא קיבלה החלטה בעייתית שתעמוד למבחן משפטי; בחאן אל אחמר ביקשה דחייה; בגזרת איראן שינתה גישה מול הממשל האמריקאי, אבל עוד אין לדעת אילו פירות יישא המהלך הזה.

האם אחרי מאה ימים אפשר לומר שהיא הצלחה? ברור שזה מוקדם מדי, אבל אפשר לומר שבשלב זה היא כבר לא נראית לציבור כקוריוז חולף. היא נראית כמו משהו שמזכיר ממשלה. בשבועות האחרונים אנחנו מנסים לברר בשני שאלונים שונים (במסגרת אתר המדד) מה דעת הציבור על יציבות הממשלה. שאלון אחד, שבו אתם מתבקשים לדרג את מידת האמון שלכם בשרים, בוחן האם לדעתכם הממשלה תתקיים מעבר לשנת 2021, או מעבר לשנת 2022, או מעבר לשנת 2023. השאלון הזה חושף שישנו עוד שיעור קטן של ישראלים שמניחים שהממשלה לא תוציא את שנתה. כלומר, לא תגיע אפילו לסוף שנת 2021 (נכון לעכשיו, 19% מהמשיבים לשאלון). אבל מחצית מהמשיבים מניחים שתשרוד גם את 2022, כלומר, תתקיים עוד שנה וחצי לפחות (בואו לדרג את השרים ואת יציבות הממשלה כאן).

במשחק התחזית לשנה הבאה (בואו להשתתף במשחק התחזית), שהתחלנו לפני שבועיים בערך, אנחנו מבקשים לבחון האם הממשלה תשרוד את שנת תשפ״ב, שזה עתה החלה. כמובן, השנה העברית לא חופפת לשנה האזרחית. מי שאומר שהקואליציה תשרוד את תשפ״ב אומר למעשה שתשרוד לפחות עד אמצע-סוף 2022. אבל בהשוואת שני הסקרים, אנחנו דווקא מרוצים. למה? הנה ההסבר: בסקר האמון יש כחמישית שאומרים שהממשלה לא תחזיק עד סוף 2021. את אלה צריך לשים במחנה הלא תשרוד את תשפ״ב. יש גם עוד כשלושים אחוז שאומרים שהקואליציה תחזיק מעבר ל-2021, אבל לא אומרים עד מתי. בואו נניח שכולם מתכוונים שתחזיק חצי שנה לפחות לתוך 2022, כלומר, עד יוני, ואז כמחצית מניחים שתתפרק בין יוני לבין ספטמבר (עדיין בתוך תשפ״ב העברית), וכמחצית מניחים שתתפרק בחודשים האחרונים של 2022 (כלומר, בשנת תשפ״ג). זה אומר ששיעור די דומה בשני הסקרים (בראשון קצת יותר, בשני קצת פחות, אבל בשניהם מדובר על מאמצע העשרים ועד אמצע השלושים) מניחים שהקואליציה תיפול בשנה הקרובה. בין שני שלישים לשלושה רבעים מהמשיבים מניחים שהממשלה אתנו, לפחות עד הסתיו בעוד שנה.

מי עדיין חושב שהקואליציה תתפרק? בעיקר מצביעי ימין. באנגלית קוראים לזה ״ווישפול ת׳ינקינג״. אבל כמובן, זה שהם מקווים לא אומר שהם בהכרח טועים.

, , , , , ,

29/03/2024הוראות אלו נכתבו בדם: מה שהיה לא יכול להיות מה שיהיה קלמן ליבסקינד, מעריב
האתגר ההיסטורי שהמלחמה מציבה בפני פרשני ההלכה מיכה גודמן, אפרת שפירא רוזנברג, מפלגת המחשבות
הקיפאון במו"מ עלול להוביל להתלקחות בלבנון עמוס הראל, הארץ
הראיון עם דונלד טראמפ אריאל כהנא, עומר לחמנוביץ׳, ישראל היום
במקום ניצחון מוחלט: ניצחון יחסי וסביר גיורא איילנד, Ynet
לא באנו לפתור את בעיית הגיוס - באנו לריב עפר שלח, N12
האתגר הוא לשחרר את הדור החרדי הבא מחומות הגטו נחום ברנע, Ynet
חוק הגיוס שמביאה הממשלה הוא הרסני למדינה איילת שקד, N12
המצב בדעת הקהל הפלסטינית: מייאש אך מפכח מיכאל מילשטיין, Ynet
האם בקרוב נגלה שאנחנו (לא) לבדנו? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-03-29)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 33 34.1
הליכוד 32 19 19.2
יש עתיד 24 12 12.2
ש״ס 11 10 10
ישראל ביתנו 6 10 9.8
עוצמה יהודית 6 10 9.2
יהדות התורה 7 7 6.7
רע״מ 5 5 4.8
מרצ 0 5 4.6
חדש תע״ל 5 5 4.3
תקווה חדשה 4 4
הציונות הדתית 8 0 2.9
בל״ד 0 0 0.3
עבודה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר