מודל הבחירות של המדד צובר וותק. הוא עוד צעיר מאוד, אנחנו עוד מביטים בו בזהירות, בודקים כל תוצאה מחדש, אבל כבר אפשר להשוות תוצאות לאחור, לנסות ולהבין איך המודל מושפע מהסקרים, לנסות להבחין במגמות, לנסות להשיב על שאלות. פה ושם יש שאלות. כמו: למה מפלגה מקבלת אצלכם אחוז כזה, אבל בסקר היא קיבלה אחוז אחר? או: למה מפלגה לפעמים עוברת את אחוז החסימה, אבל המודל בקושי משקף את זה? שאלות מהסוג הזה מחייבות לחזור לבסיס, להבין איך המודל עובד. את זה תוכלו להבין אם תקראו את ההסבר המפורט שנמצא כאן. במאמר הזה לא נחזור על כל ההסבר, אלא ניתן שתי דוגמאות מההרצה האחרונה של המודל, יום שישי ה-12 בדצמבר. נדגים מה קרה לשתי מפלגות שמצבן, גם בסקרים, מסקרן: אם ירוצו, הן עשויות, או עלולות, להכריע את גורל הבחירות. כי הן עשויות, או עלולות, לקבור כמה מנדטים מתחת לאחוז החסימה.
אנחנו בוחנים את הציונות הדתית, ואת כחול לבן. הציונות הדתית עוברת מעת לעת את אחוז החסימה, בעיקר בסקרים של סוקרי הערוצים 14 ו-15, שהתוצאות שלהם יותר נוחות לגוש הקואליציה, אבל לא רק אצלם. כחול לבן כמעט לא עוברת את אחוז החסימה, לא בסקרים של 14 ו-15 ולא בסקרים אחרים. בני גנץ כבר אמר שלא יביא למצב של העלמת קולות בהתעקשות על ריצה חסרת סיכוי. לא בטוח שהוא יכול לעשות דבר כזה, כי שיעור הקולות שהוא מקבל כל כך נמוך, כך שאפשר להעריך שבין אם יישאר במירוץ ובין אם יפרוש, מספר הקולות שלו יהיה נמוך מאוד – כמובן, אלא אם תימצא לו דרך לשנות את גורלו, ולשכנע בוחרים לחזור למפלגה שלו.
בהרצה האחרונה של מודל הבחירות – נזכיר: עשרת אלפים סימולציות של בחירות, בהסתמך על מצב המפלגות כעת – התקבלו התוצאות הבאות ביחס לשתי המפלגות הללו. חציון מנדטים: 0 לשתיהן. ממוצע מנדטים: 0.1 לכחול לבן, 0.2 לציונות הדתית. אחוזון 5%: 0 מנדטים לשתיהן. אחוזון 95%: 0 מנדטים לשתיהן.
בלשון פשוטה: לפחות ב-95% מהמקרים המפלגות האלה קיבלו 0 מנדטים (למה 95% ולא 90%? כי כשהאחוזון ה-5% הוא 0, גם ה-5% שמתחתיו הם 0, כי אין פחות מ-0, כך שרק מעל האחוזון ה-95% אולי יש סיכוי ליותר מ-0). מה קורה ב-5% שמעל האחוזון ה-95%? מייד נראה לכם. אבל כדי שיהיה ברור מה שאמרתי: כשמריצים את המודל 10000 סימולציות, לפחות ב-9500 סימולציות המפלגות קיבלו 0 מנדטים.
עכשיו נראה את הסימולציות עצמן, ואת מה שקרה לשתי המפלגות האלה בעשרת אלפים הרצות של המודל.
האזינו: דרור אידר, איך ניצחנו את הרומאים?
קודם כחול לבן:
אמרנו שבלפחות 95% מהמקרים המפלגה קיבלה 0 מנדטים. האמת היא, שבהרצה של יום שישי האחרון כחול לבן קיבלה 0 מנדטים ב-98.11% מהסימולציות. כלומר, ב-9811 הרצות היא לא קיבלה אף מנדט. ב-86 הרצות היא קיבלה 4 מנדטים. כלומר, עברה את אחוז החסימה. ב-92 הרצות היא קיבלה 5 מנדטים. ב-9 הרצות היא קיבלה 6 מנדטים. זה אומר שלפי המודל יש הסתברות של 0.09% שכחול לבן תקבל 6 מנדטים. ויש הסתברות של 0.01% שהיא תקבל 7 מנדטים. ו-0.01% שהיא תקבל 8 מנדטים. משמע – בעשרת אלפים הרצות של המודל היה מקרה אחד – מקרה קצה כמובן, זה כל הרעיון במודל – שכחול לבן קיבלה 8 מנדטים.
בסך הכל, לפי הרצת המודל הזאת, כחול לבן עוברת את אחוז החסימה ב-1.89% מהמקרים. זה אומר שאם ייערכו עכשיו מאה מערכות בחירות באותו יום, תחת אותן הנחות יסוד, באותם נתונים, בני גנץ ייכנס לכנסת או פעם אחת או פעמיים מתוך המאה, ובכל שאר המקרים יישאר בחוץ. למה המידע הזה חשוב? נדמה לי שדי ברור למה הוא חשוב. בעיקר אם אתם מתלבטים אם כן או לא להצביע לכחול לבן (וזו אינה המלצה להצביע או לא להצביע לכחול לבן, רק העברת מידע שלדעתנו רלבנטי למי ששוקלים להצביע לכחול לבן).
מצבו של בצלאל סמוטריץ׳ טוב יותר, אבל לא טוב הרבה יותר. לפחות לא על פי המודל. כמובן, יכול להיות שלסמוטריץ׳ בכלל אין בעיה של אחוז חסימה, כי בבחירות הבאות הוא שוב ירוץ ברשימה מאוחדת עם עוצמה יהודית של איתמר בן גביר. אבל אפילו במקרה כזה יש משמעות למספרים. כשיבוא האיחוד עם בן גביר, עמדת המיקוח של סמוטריץ׳ כנראה לא תהיה חזקה במיוחד. למה? פשוט מאוד. כאשר הרצנו את המודל עשרת אלפים פעמים, הציונות הדתית לא עברה את אחוז החסימה ב-9627 מקרים. ובתרגום לאחוזים: ההסתברות שהציונות הדתית לא תעבור את אחוז החסימה, על פי התנאים השוררים היום, היא 96.27%. ואם להפוך: ההסתברות שהציונות הדתית תעבור את אחוז החסימה היא 3.73%. זהו. אלה המספרים.
נפרט. בעשרת אלפים סיבובים, הציונות הדתית קיבלה 4 מנדטים ב-175 מקרים. היא קיבלה 5 מנדטים ב-158 מקרים. היא קיבלה 6 מנדטים ב-33 מקרים, שהם 0.33% מהמקרים. היא קיבלה 7 מנדטים ב-4 מקרים, ו-8 מנדטים ב-3 מקרים שהם 0.03% מסך כל ההרצות. נתרגם למצב שתיארנו קודם: נגיד שמחר נערכות במקביל מאה מערכות בחירות באותם תנאים ובאותן נסיבות ותחת אותן הנחות יסוד. במקרה כזה, סמוטריץ׳ יזכה למושב מעור צבי בכנסת 3 או 4 פעמים. הוא לא יזכה לראות את הכנסת מבפנים ב-96 מקרים.
במילים אחרות: אם אתם שוקלים להצביע לכחול לבן, או שוקלים להצביע לציונות הדתית, אתם ודאי רוצים לעשות זאת מכל מיני סיבות. אתם תומכים באידיאולוגיה של המפלגות האלה, או מחבבים את המנהיגים שלהם, או חושבים שהם יאזנו נכון את הקואליציה העתידית, או יתרמו קול חשוב לאופוזיציה העתידית, או שיש לכם סנטימנט רגשי שמוביל אתכם להחלטה כזאת, או מסורת ארוכת שנים, או הרגל אישי או משפחתי. יש המון סיבות להצביע למפלגה מסוימת, ואחת מהן – רק אחת מהן, אבל חשובה – היא הרצון להשפיע על ההרכב של הכנסת.
נכון להיום, בתנאים של היום, נדמה שהצבעה לכחול לבן או לציונות הדתית היא הצבעה שלא תשפיע על ההרכב של הכנסת. לא באופן ישיר. האם ייתכן שהמודל טועה? בהחלט. האם ייתכן שהסקרים לא מדויקים? בוודאי. האם יכולה להיות סיבה להצביע למפלגה בסיכון? בלי ספק. האם המצב עוד יכול להשתנות? ברור. הנה דרך לחשוב על הצבעה למפלגות האלה: מה התמורה שהייתם מצפים לקבל, אם הייתם מהמרים על, נאמר, אלף שקלים, כשהסיכוי לקבל אותם בחזרה הוא 4%?
ספר חדש: התיאוריה של המלחמה מאת עזר גת
