יש ויכוח, חלקו רגשי, חלקו מקצועי, על השאלה כמה מבוחרי הליכוד בבחירות הקודמות יצביעו לליכוד גם בבחירות הבאות, וכמה כבר החליטו שלא יצביעו לו בבחירות הבאות. זה ויכוח שיוכרע רק ביום הבחירות, מול תוצאות האמת. כרגע, הוא מתנהל באמצעות סקרים, ובאמצעות תעמולה שמסתמכת על סקרים. כמקובל אצלנו, זה ויכוח שקשה מאוד לנתק מהקשרים פוליטיים. היה נחמד אם הסוקר של ערוץ 13 היה אומר שמעט בוחרים עזבו את הליכוד, והסוקר של ערוץ 14 היה אומר שהרבה עזבו את הליכוד. זה היה מחזק את האמון של הצופים בכך שהסוקרים שלהם משתדלים לעשות עבודה טובה. אבל – כפי שכל מי שעוקב אחר הסקרים יודע – זה לא המצב. הסקרים של ערוצי ימין מובהקים, 14 ו-15, הם אלה שלא מזהים עזיבה של הליכוד. הסקרים של ערוצים אחרים – שחלק ניכר מתומכי הימין סבורים שהם ערוצי ״שמאל״ (לעיתים קרובות לא בצדק) – מזהים עזיבה הרבה יותר משמעותית של הליכוד.
הישראלים הם חבורה חשדנית. אולי על סמך ניסיון, אולי עניין של אישיות. הם חושדים שמישהו עושה מניפולציה כדי לגרום להם להאמין שרבים עזבו את הליכוד, או מעטים עזבו את הליכוד. אולי זה נכון. אולי מישהו עושה מניפולציה. אין לנו דרך לבדוק, ובשלב זה לא ראינו הוכחות. אבל כדאי לקחת בחשבון שאולי זה לא נכון. איך זה יכול להיות לא נכון? הנה, מייד נראה לכם. נספר לכם סיפור קצר על שני סקרים, ונדרשת כאן התנצלות מראש: לא נוכל לומר של מי הסקרים, אבל נוכל לומר – כי ראינו את חומר הגלם – שמדובר בשני סקרים שנעשו לגמרי ביושר. נתונים נאספו וסוכמו, בלי מניפולציה, בלי עיגול כלפי מעלה או מטה, בלי שום תרגיל. שני סקרים, על שתי פלטפורמות שונות, שאנחנו מחלצים מהם נתונים על מצב הליכוד. הם לא יחזקו את הבטחון שלכם בסקרים. אבל אנחנו לא כאן כדי לחזק. אנחנו כאן כדי לדווח, בלי להסתיר גם את הקשיים.
שני הסקרים האלה לא נערכו כסקרי מנדטים. זה אומר שתוכננו למטרות אחרות, מה שעלול לשחוק את היכולת שלהם לזהות במדויק מגמות פוליטיות. אגב, שניהם הגיעו לתוצאה כמעט זהה של שיעור ההצבעה צפוי לליכוד (בחישוב גס, בסביבות 25 מנדטים). מה שעשוי להיראות קצת משונה לאור הנתונים שמייד נציג. אבל זה המצב.
בכל אחד מהסקרים הללו השתתפו כמה מאות מצביעי ליכוד. כאשר אנחנו אומרים ״מצביעי ליכוד״ אנחנו מתכוונים למי שדיווחו שהצביעו לליכוד בבחירות של שנת 2022. בכל אחד מהסקרים האלה נשאלה השאלה ״למי הייתם מצביעים היום״. שני הסקרים נערכו בפער של יומיים, שלא היו במיוחד דרמטיים, כך שאין להניח שהפער הזה השפיע משמעותית על התוצאות. משני הסקרים לקחנו את התוצאות שנוגעות למצביעי הליכוד וחילקנו אותן כך:
בדקנו כמה מהם נשארים עם הליכוד. הצביעו ב-2022 לליכוד – ואומרים שיצביעו ב-2026 לליכוד.
בדקנו מהם כמה עברו למפלגות בתוך גוש הקואליציה: ש״ס, יהדות התורה, ציונות דתית, עוצמה יהודית. אלה אמנם כבר לא נספרים לליכוד, אבל נשארים חלק מגוש הליכוד.
את כל השאר אנחנו סופרים כמי שעזבו, או אולי עזבו, את גוש הקואליציה. אבל אלה כמובן לא עשויים מעור אחד. יש מהם כאלה שאומרים שלא יצביעו. ואתם יודעים – או שכן או שלא. ואם כן – מי יודע, אולי זה יהיה לקואליציה. יש מהם שאומרים שהם ״לא יודעים״ למי יצביעו. גם זו קטגוריה שיכולה להיגמר בהצבעה לליכוד. עכשיו לא יודעים – לקראת הבחירות ידעו. יש כאלה מהם שמצביעים על מפלגה מסוימת שהם מתכוונים להצביע לה. חילקנו אותם לכמה פלחים: אלה שאומרים ״בנט״. אלה שאומרים ״המילואימניקים״. אלה שמציינים שם של מפלגה שהיא או ראשיה כרגע באופוזיציה (יש עתיד, הדמוקרטים, כחול לבן, ישר, ישראל ביתנו). זאת החלוקה. אפשר לראות את המספרים על הגרף.
האם המשטר באיראן ייפול? בוא להשתתף במשחק תחזית האירועים של המדד
מה קל מאוד לראות? ששני סקרים, שנערכו באותם ימים, שבחנו מצביעי ליכוד, ששאלו שאלות זהות, מספקים תשובה מאוד שונה. לפי סקר אחד, מחצית ממצביעי הליכוד של 2022 לא אומרים כרגע שיצביעו לליכוד. זה סקר שמספק תוצאה נמוכה מאוד לליכוד גם ביחס לסקרי הטלוויזיה של הערוצים 11, 12, 13. לפי סקר שני בערך שליש ממצביעי הליכוד החליטו לעזוב את הליכוד. זה כבר דומה יותר לסקרים שאפשר לראות בטלוויזיה (או במעריב, או בישראל היום). הפער הזה מוביל לפער דרמטי בשיעור בוחרי הליכוד שכרגע לא מחויבים לקואליציה. לפי סקר אחד, כרבע, לפי שני, קרוב למחצית.
אבל נעשה חשבון קצת יותר מפורט: לפי סקר 1, 47% כבר לא מחויבים לקואליציה. אבל הרבה מהם (15%) אומרים ״לא יודעים״. בואו נחזיר אותם לקואליציה, בהנחה שעד יום הבחירות ידעו. עוד 11% אומרים לא נצביע, או מפלגה אחרת, או מילואימניקים, שמי יודע אם לא תחבור למפלגה אחרת, או תהיה קרובה לאחוז החסימה כמו עכשיו. ניקח את ה-11% ונחזיר חצי מהם לקואליציה, ליתר בטחון. לאן הגענו? סביבות 73% שנשארים בקואליציה. זה כמובן משאיר פער מול הסקר השני, שנתוני הפתיחה שלו הם רק 24% שעוזבים את הקואליציה, אבל בהחלט מצמצם אותו (כי בסקר השני רק 4% אומרים שהם ״לא יודעים״ למי יצביעו, ולא 15%).
עכשיו נוסיף משתנה שלא קיים בגרף: יש גם מצטרפים חדשים לליכוד. לפי שני הסקרים שמוצגים כאן, בערך עשרה אחוז ממי שלא הצביעו בבחירות הקודמות יצביעו לליכוד. לפי שני הסקרים, בין עשרה לעשרים אחוז מבוחרי ש״ס מתכוונים להצביע לליכוד. לפי שני הסקרים, בין חמישה לעשרה אחוז מבוחרי הציונות הדתית מתכוונים להצביע לליכוד. כלומר – הליכוד לא רק מאבד, הוא גם מקבל. אם תקבלו את הניתוח של שלמה פילבר, אובדן הקולות בקיזוז תוספת הקולות, מעמיד את הליכוד במקום דומה לזה שהיה בבחירות הקודמות. אם תביטו בניתוח של סוקרים אחרים – כולל שני הסקרים שאנחנו מציגים כאן – תזהו שהליכוד מאבד קולות. גם אלה שמצטרפים לא יכולים לפצות על אובדן של שליש או מחצית מהקולות.
מה עושים עם זה? בניגוד למה שלפעמים נדמה, או נוח לחשוב, סקרים הם לא רק מדע, הם גם אומנות. כל סוקר נדרש להנחות מוצא, שאותן הוא מנסה לבסס. דוגמה: אם מישהו אומר ״לא יודע״, אפשר ללחוץ קצת, ולבקש שבכל זאת יאמר מי זה עשוי להיות. דוגמה: אם מישהו אומר ״לא אצביע״, אפשר לבדוק כמה פעמים קרה בעבר שלא הצביע, ולהחליט על פי דפוס ההצבעה שלו אם כן או לא סביר שהפעם באמת לא יצביע. דוגמה: אם יש סקר שבו הליכוד מאבד חצי מהמצביעים שלו, אפשר להחליט לבדוק שוב, ליתר בטחון, כי זו באמת תוצאה חריגה. דוגמה: אפשר לסקור כמה פעמים, ולבדוק מה הממוצע.
זהו, אין שורה תחתונה. לא כל כך קל לדעת כמה מצביעים באמת עזבו את הליכוד, שלא על מנת לשוב (אם בכלל).
התיאוריה של המלחמה: אם לא תקראו איך תדעו?
