חמאס

הדילמה היא בעיקר של נתניהו. לכל האחרים קל להחליט מה לומר. נתניהו צריך לחשוב האם ועד כמה הוא מתייצב מאחורי ההסכמה, וקובע שמדובר בהצלחה

במסגרת החלום אפשר להציב כל יעד, ולטעון שמי שאינו מסכים ליעד כזה הוא אדם שלא הפנים את הלקח של שבעה באוקטובר. מה הלקח? כל עוד יש לנו אויבים אנחנו בסכנה, ולכן יש להיפטר מכל האויבים. אם תרצו, אין זו אגדה

אם המציאות לא תשתנה באורח דרמטי, אם המלחמה תיגמר באיראן מוחלשת, אפילו מוחלשת מאוד, אך לא שונה מהותית (כי יש לה אורניום והשלטון בשלטון), יהיה צורך לחזור

רוב הישראלים חושבים שהשקט – הדבר הזה שיש מי שקוראים לו ״סוף המלחמה״ – יימשך לא יותר מכמה חודשים

שחרור החטופים יהפוך את הצעד הבא לפחות מורכב. מדוע? משתי סיבות שנראות סותרות אך למעשה משלימות זו את זו

מצד הצהרת הכוונות יש כאן דבר שישראל כרגע מתנגדת לו. מצד לוח הזמנים יש כאן דבר שמי יודע אם, כיצד ומתי יוגשם

על השאלה האם יש לישראל ברירה טובה יותר מהמשך המלחמה לא קל להשיב. אבל יש שאלות משנה שקל יותר להשיב עליהן

אכן לא ברור שיש הסכם ולכן השאלה קצת בעייתית. אכן לא ברור שיש אפשרות להישג, ולכן השאלה קצת בעייתית

לישראל נוצר קושי להיחלץ מהמלחמה כשידה על העליונה. אחרי הצלחות מפליגות בלבנון, באיראן, ובעניינים מסוימים גם ברצועת עזה, ישראל נתקעה בסמטה ללא מוצא נוח

שמחו בשחרורו של החטוף, וקבלו את המציאות כפי שהיא