לגוש הימין-מרכז-שמאל, מהליכוד וצפונה יש בעיה: החרדים החדשים של רע״מ
האם אחרי מאה ימים אפשר לומר שהיא הצלחה? ברור שזה מוקדם מדי, אבל אפשר לומר שבשלב זה היא כבר לא נראית לציבור כקוריוז חולף
היום ימונה ראש הממשלה החלש ביותר בתולדות המדינה. היום ימונה שר החוץ החזק ביותר מאז שמעון פרס. היום ימונה שר האוצר החזק ביותר מאז נתניהו לפני שני עשורים.
זה מצבנו ערב השבעת ממשלה חדשה. בצד המפסיד, סערת רגשות של מי שמרגיש מרומה. בצד המנצח תביעה, מוצדקת, לשמור על כללי המשחק
איך ייזכר נתניהו? חזרנו לשאלת סקר המדד. ״אם יתברר שראש הממשלה לא ממשיך בכהונתו, איך הייתם מסכמים את תפקודו בשתיים עשרה השנים שבהן כיהן״
הרב דרוקמן אומר ״לעשות הכל״ כדי למנוע הקמת ממשלה. יאיר לפיד אומר ״נעשה הכל״ כדי למנוע מנתניהו הקמת ממשלה. את הראשון יש מי שמאשים בהסתה. את השני אין (או כמעט ואין). מדוע?
יותר ממחצית מצביעי הימין מעדיפים בחירות על פני הממשלה המסתמנת. מה זה אומר? שהאמת של כולנו היא אמת לשעתה, תלוית נסיבות.
התקשורת חייה מקונפליקט. גם פוליטיקאים חיים מקונפליקט. אולי המבנה הקואליציוני המוזר שהוקם אתמול יזכיר, שיש גם לא מעט הסכמות
מתי צריך לצפות שפוליטיקאי יקיים את הבטחתו ומתי לא צריך לצפות לכך? אפשר להציע שני כללים, שיכולים לסייע בהחלטה למה לצפות ומתי לכעוס.
גם תומכי הממשלה הזאת, אם הם אנשים הגונים, צריכים להודות שזו ממשלה שתקום במימוש של תרגיל, שיש בו, בדיוק כמו בתרגיל המסריח, ביטול נורמות מקובלות
