fbpx

מישהו אמר משבר? ארבע הערות על הקואליציה

1.

הקורונה חיסלה את קואליציית נתניהו. זה לא מקרה שראש ממשלה חזק נפל אחרי שתיים עשרה שנים בעיצומה של מגפה. זה מה שמגפות עושות. הן מטלטלות את החברה, את הפוליטיקה, מכניסות ממד של עצבנות ורצון לשינוי. נתניהו תפקד במגפה טוב יותר מכפי שמתפקדת ממשלת בנט-לפיד. בעיקר, יש לומר, היה לו הישג ממשי, בזיהוי הצורך בהשקעת כל המשאבים בהבאת חיסון מהר. לממשלת בנט-לפיד אין הישג. אם יהיה לה מזל, המגפה תעבור איכשהו, והנזק לא יהיה גדול. אבל זה יהיה בעיקר מזל. שום דבר שהממשלה עשתה לא קידם את ישראל למקום טוב יותר (ואם רוצים להיות נדיבים, ובכל זאת לתת ציון חיובי: הסגירה המהירה של נתב״ג קנתה כמה שבועות, שאפשרו להבין שהאומיקרון הוא לא אסוני). 

מי מתאים יותר להיות ראש ממשלת ישראל, בנט או נתניהו? הקליקו והשיבו

ומה דעתכם: עד מתי אתם חושבים/חושבות שקואליציית בנט-לפד תשרוד?

כמו שחיסלה את קואליציית נתניהו, המגפה יכולה לחסל את קואליציית בנט-לפיד. לא בטוח שזה יקרה. אין סיכוי גדול שזה יקרה. אבל ניכרים בקואליציה סימני עצבנות שהם השתקפות של העצבנות הכללית שמחוללת המגפה. פה קטטה על חוק הגיוס, ושם על חוק הגיור, וכאן על נטיעות בנגב, וההם מאיימים, וההם לא באים, והצעקות נשמעות מחוץ לישיבות הממשלה. לא קל לנהל קואליציה צרה מאוד באווירה מתוחה מאוד. והאווירה מתוחה מאוד. במידה רבה, שרידות הממשלה תלויה גם היא בלוח הזמנים של הוירוס. ככל שיישאר בסביבה יותר זמן, כך ירדו סיכויי הממשלה להמשיך להתקיים. 

2.

הציבור רובו סבור שתשרוד. בעצם, רק באופוזיציה יש שיעור גבוה למדי של מי שחושבים שלא תשרוד. אבל לא צריך להתרשם מהנתון הזה יותר מדי. נכון לעכשיו, כשליש מהבוחרים בישראל (נתונים משוקללים של אתר המדד), סבורים שהקואליציה תתפרק לפני סוף שנת 2022. הרבה? לא אם לוקחים בחשבון שעד לפני שלושה חודשים בערך אותו שיעור של בוחרים (ובדרך כלל גם אותם בוחרים עצמם) חשבו שהקואליציה לא תשרוד עד סוף שנת 2021. כלומר, מי שמלכתחילה חשבו שהקואליציה שבירה, ותתפרק אוטוטו (אולי כי זה מה שהבטיח להם נתניהו), ממשיכים לחשוב כך גם כעת. ומכיוון ששנת 2021 הסתיימה, והתחזית לא התממשה, פשוט העבירו אותה שנה קדימה. 

גם שיעור האופטימיים ביחס לתוחלת החיים של הקואליציה לא השתנה הרבה. לפחות לא בשבועות האחרונים (הנתונים מבוססים על כ-750 המשיבים הטריים ביותר לסקר המדד). מצד שני, ציוני השרים בירידה מסויימת במדד האמון של המדד. זו תוצאת המגפה: מדרגי האופוזיציה ממשיכים לתת לשרים ולראש הממשלה ציונים נמוכים מאוד, ומדרגי הקואליציה נותנים להם ציונים גבוהים, אבל קצת פחות ממה שנתנו לפני הגל הגדול של האומיקרון. 

3.

זאב קם דיווח הבוקר על המסר ״התקיף״ של כחול לבן. המפלגה דורשת העברה מהירה של חוק הגיוס. גם גנץ רוצה להפגין הישג. גם הוא רוצה לנפנף בפיסת נייר שמבשרת על שינוי. האמת – אין שינוי. חוק הגיוס של גנץ, כמו חוק הגיור של מתן כהנא, הוא ישראבלוף. יש בעיה, כותבים חוק. זה חוק שנראה כאילו הוא יכול לפתור את הבעיה, אך מבט קצר מספיק בכדי להבין שלא יפתור שום בעיה. חוק הגיור של כהנא עמוס בכל כך הרבה סייגים, שלא נותר ממנו שום דבר, חוץ מהעברה של כמה סמכויות מרב אחד (שהוא לא חבר של כהנא) לרב אחר (שהוא יותר חבר של כהנא). וכדאי לחכות ולראות איך החוק הזה מחליק בגרון של ליברמן והחברים, ושל ח״כ הרב גלעד קריב, ראש ועדת חוקה, שהקואליציה מתכוונת לעקוף בדרכה להעברת החוק (כי הוא רב רפורמי). לכאורה, יש הסכמות, אבל הכנסת היא מקום לא לגמרי צפוי, ומה שכהנא חושב שהוא מעביר לא בהכרח ייגמר כך, ולכן לא בהכרח יעבור. 

חוק הגיוס הוא בכלל שערורייה. בניגוד לאתגר הגיור, שאפשר פשוט להתעלם ממנו ומן הסתם שום נזק גדול לא ייגרם, שאלת הגיוס היא אתגר אקוטי למדינת ישראל. מה עושה גנץ? מחליט להכשיר שרץ, ולקרוא לו ״חוק גיוס״, למרות שלמעשה מדובר בחוק להכשרת השתמטות של חרדים מגיוס. יכול להיות שאין ברירה. יכול להיות שהמדינה החליטה שהיא מרימה ידיים. הפסימיים מבינים שזה יכול להביא לתוצאות מרחיקות לכת, ולפגיעה בלתי הפיכה במודל צבא העם. האופטימיים מקווים שזה יכול להביא להשתלבות מהירה של יותר חרדים בשוק העבודה. אגב, יכול להיות ששני הדברים יקרו, ואז נוכל לשאול בדיעבד אם התמורה הצדיקה את הנזק. כך או כך, גם לחוק של גנץ צפויים קשיים בדרך לאישור סופי. רע״מ צריכה להצביע כדי שיעבור, ורע״ם לא אוהבת להצביע על חוקים שנכתבו על ידי ראשי מערכת הביטחון. אם מישהו חלם שחוק הגיוס יוכל לעבור בתמיכת חברי אופוזיציה – הגיע הזמן להתפכח מהחלום הזה. האופוזיציה, כל עוד נתניהו לא חתם על עסקת טיעון, מוכיחה עמידות ונחרצות שהגיע הזמן להפנים (כן, גם איילת שקד צריכה להפנים, בהקשר של חוק האזרחות).

4.

קווי המתאר של המשא הפוליטי של שני הגושים שנוצרו בישראל הולכים ומתבהרים. לגוש הליכוד יש בעיה. הבעיה היא החרדים. הם נטל כבד על יכולתה של המפלגה לפרוץ מעבר לשיעור מסויים של בוחרים, ונטל כבד על יכולתה של המפלגה להקים קואליציה מתפקדת. כשהליכוד בשלטון, כל יומיים מתברר שהחרדים צריכים עוד החרגה, עוד הטבה, עוד התחשבות. כל אירוע כזה מקפיץ את הפיוזים של רוב הישראלים שאינם חרדים ושוחק את היכולת של הליכוד לשוחח עם ישראל שאיננה ליכודית-דתית. 

לגוש הימין-מרכז-שמאל, מהליכוד וצפונה יש בעיה דומה. החרדים של רע״מ. מנסור עבאס חולל מהפך דרמטי במפת הפוליטיקה ישראלית, כאשר זיהה הזדמנות להתנהג כמו חרדי. החרדים הם קבוצת מיעוט עם אינטרסים, והערבים הם קבוצת מיעוט עם אינטרסים. עד לפני חצי שנה, החרדים ידעו להשתמש בכוחם המועט כדי להשיג הרבה, והערבים סירבו לעשות זאת. בא עבאס, חבש לראשו שטריימל מטפורי, והתחיל לעבוד כמו דרעי וגפני. הקואליציה תלויה ברצונו הטוב, והוא יודע לעשות בזה שימוש לטובת קהלו. בעולם פוליטי קצת פחות מקוטב, הרוב הישראלי היה מנפנף גם את גפני וגם את עבאס, שולח את החרדים להתגייס ומודיע לבדואים שייטע עצים בנגב כרצונו. אבל כל עוד העולם הפוליטי מקוטב, הליכוד תקוע עם המשקולת של החרדים, והלא-ליכוד תקוע עם המשקולת של הבדואים. בבחירות הבאות, זאת עשויה להיות השאלה הגדולה שתעמוד מול הבוחרים: האם אתם מעדיפים ויתור לחרדים או ויתור לערבים. אם נדמה לכם שלציבור יש העדפה ברורה, ושאתם יודעים מהי – כדאי שתחשבו מחדש. בערך חצי מהציבור מעדיף ככה, וחצי ככה. 

, , , , , , , , , , ,

18/03/2024מלחמה בטיקטוק. בקרוב גם בישראל? אופיר דיין, N12
בדרך למעלה יש בעיה לקצינים לוחמניים חגי סגל, מקור ראשון
מדד החברה הישראלית למרץ 2024: תמיכה במלחמה עם לבנון רוזנר, פוקס, סלפקוב, JPPI
שירתָּ — קיבלת, לא שירתָּ — לא קיבלת שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט
מידת האמון הכללית של אזרחי ישראל ברשויות המדינה נמוכה מאוד שלמה פיוטרקובסקי, מקור ראשון
המבחן של סער יהיה כשגנץ ואיזנקוט יחליטו לפרוש יוסי ורטר, הארץ
סופר: הפעם בלי ישראבלוף בגיוס חרדים אמיר אטינגר, ישראל היום
הפוליטיזציה המשתיקה של המונח "תיאוריית קונספירציה" רן ברץ, מקור ראשון
תת־אלוף דן גולדפוס לא שונה בהרבה מתת־אלוף ברק חירם נחום ברנע, Ynet
האם ביידן מתח קו אדום לישראל? שמואל רוזנר, יואב זהבי, כאן חדשות








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-03-15)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 36 33.3
הליכוד 32 18 20.1
יש עתיד 24 11 12.3
ש״ס 11 10 9.8
ישראל ביתנו 6 9 9.8
עוצמה יהודית 6 9 9.1
יהדות התורה 7 6 7.1
תקווה חדשה 4 5.5
רע״מ 5 4 4.9
מרצ 0 4 4.5
חדש תע״ל 5 5 4.2
הציונות הדתית 8 4 2.3
בל״ד 0 0 0.3
עבודה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר