fbpx

למי נחוצה רפורמת הגיור של שר הדתות?

לפני חודשיים בערך הבטחנו שרפורמת גיור בדרך. כתבנו ששר הדתות, מתן כהנא, כבר מתכנן אותה. הערכנו שהקרב על הגיור יהיה קשה ומר מהקרב על רפורמת הכשרות. והנה זה בא. כנראה שגם כהנא עצמו מבין שזה לא יהיה קל, ועל כן החל את החלק הפומבי של המהלך בקמפיין, שבו הוא מנסה להסביר מה כוונתו, ולשכנע שהרפורמה, כפי שהוא מציע אותה, נחוצה.

מה יקרה השנה, ומה אין סיכוי שיקרה השנה? בואו לחזות את אירועי המפתח

חדש! איך אתם רוצים לעשות שבת בעיר שלכם? בוא לשחק את ראש/ת העיר

האם כהנא הוא מצליח לשכנע בזה? נדמה שבעיקר את המשוכנעים. את מי שחושבים שצריך גיור, ושהגיור צריך רפורמה, ושהרפורמה צריכה להיראות כפי שכהנא מתכנן אותה. ננסה להסביר אותה בלי הקישוטים ששר הדתות מחוייב להם במסגרת הקמפיין: הוא רוצה להעביר את הכוח לגייר גם לרבני ערים המזוהים עם המחנה הדתי שלו, שיהיו יותר מסבירי פנים למתגיירים. בפועל, המשמעות היא זאת: יהיה בישראל גיור אורתודוכסי, שייערך גם על ידי רבנים בעלי השקפות נוחות יותר ביחסם לתהליך הגיור. הוא מקווה שכך יהפכו 500 אלף זכאי חוק השבות שאינם יהודים על פי ההלכה – ליהודים.

האם כל זה נחוץ? הסרטון של כהנא קובע שיש בישראל ״בעיה של התבוללות״. בזה הוא מתכוון לנישואים בין יהודים לבין עולי חוק השבות שאינם יהודים (על פי ההלכה). הוא מזהיר שבעוד 25 שנה יהיו בישראל מיליון אזרחים בסטטוס הלא-מוגדר-לגמרי. איך תרצו לכנות אותם: לא יהודים שהם קצת יהודים? יהודים אבל לא לפי ההלכה? לא יהודים ״מזרע ישראל״, כפי שכהנא מכנה אותם? כך או כך, שר הדתות סבור שזו בעיה חמורה. על פי מראה פניו בסרטון, הוא סבור שגם אתם סבורים שזו בעיה קשה. צריך שהאזרחים האלה ״יחזרו הביתה״, הוא אומר, ״ליהדות על פי ההלכה״. ועוד הוא אומר: ״זה קריטי״. עד כדי כך.

אפשר להניח שכהנא מתכוון ברצינות. שכוונתו טובה. שהוא באמת חושב שזה ״קריטי״. ואחרי שהנחנו, בואו נבחן את טענותיו.

טענה ראשונה: מדובר בהתבוללות. זו טענה לא נכונה. נישואים מעורבים – בהחלט. כי הם מערבים יהודים לפי ההלכה ומי שאינם יהודים לפי ההלכה. התבוללות – זה לא. התבוללות היא מצב של מיעוט הנטמע ברוב. בישראל לא יכולה להיות התבוללות של יהודים. התבוללות לתוך מה? הרוב כאן יהודים. ממילא, מי שמתבולל, אולי, הם הלא יהודים שנטמעים ברוב היהודי, בין השאר באמצעות נישואים. כלומר, הבעיה איננה התבוללות, הבעייה היא פגיעה בהלכה. ילדיהם של הזוגות הללו, בחלק מהמקרים, לא יהיו יהודים לפי ההלכה.

טענה שנייה: קריטי שיהיה גיור. זו טענה שאפשר להסכים איתה, ואפשר גם לא. בעיקר – טענה שתלויה בעמדת המוצא של המתבונן. מי שחשוב לו שיהודים ישראלים יהיו כולם יהודים הלכתיים, כמו שהיה נהוג פעם, יסכים איתה. אבל יש בישראל הרבה מאוד יהודים שאין להם תחושה של צורך כזה. הנה מספרים, ששיקלל עבורנו הפרופ׳ קמיל פוקס מתוך המיזם ״מיהו יהודי״ (שעדיין מחכה שתשתתפו בו!). כרבע מהיהודים סבורים שאדם יכול להיות יהודי על פי הגדרה עצמית. כלומר, אמרת שאת יהודיה – מבחינתנו את יהודיה. אלה בוודאי לא סבורים שהכרחי תהליך של גיור. יש גם לא מעט יהודים בישראל, שבעיניהם אב יהודי, או מוצא יהודי, מספיקים. נכון, עדיין יש רוב שסבורים שהכרחי שתהיה אמא יהודיה. אבל זה רוב לא גדול, ובעיקר, רוב מאוד מגזרי. מחצית ויותר מהחילונים מסתפקים בהגדרה עצמית, או בתחושת שייכות, וגם אם לא, אינם מתעקשים דווקא על אם יהודיה.

טענה שלישית: הגיור צריך להיות על פי ההלכה, שזה אומר על ידי רבנים אורתודוכסים. וזו כמובן טענה לגמרי מגזרית. כהנא חושב כך – הציבור שלו חושב כך. אבל המצביעים של רבים משותפיו לקואליציה חושבים אחרת. הנה נתונים: מתוך אלה שחושבים שצריך גיור (וכאמור, יותר ממחצית החילונים בכלל לא חושבים שצריך, ומסתפקים בהגדרה עצמית), בערך שלושה רבעים מהחילונים מקבלים ״כל גיור״, ולאו דווקא אורתודוכסי. בקרב מי שמוגדרים ״מסורתים לא כל כך דתיים״ בערך מחצית מקבלים כל גיור. כלומר, מי שנוטה לדבוק בגיור אורתודוכסי הם האורתודוכסים. מסורתים, דתיים וחרדים. בערך מחצית האוכלוסייה.

האם מחצית האוכלוסייה זה הרבה או מעט?

הסרטון של כהנא מציג לנו דמות. שמה דריה, והיא היתה חיילת של כהנא בטייסת. היא לא התגיירה, ולכן הבן שלו – כך הוא מסביר – לא יכול להתחתן איתה. האם זו בעייה של דריה? של הבן שלו? של כולנו? הנתונים הם אלה: סקר הפלורליזם של המכון למדיניות העם היהודי משנת 2018  העלה כי מידת ההתנגדות של יהודים בישראל לכך שבן או בת-משפחה בדרגת קירבה גבוהה יחליטו להתחתן עם בן/בת-זוג מרקע אחר אינה גבוהה. באופן רשמי, נישואים בין אנשים בני דתות שונות כלל אינם אפשריים בישראל, אך כ-33% מהיהודים בישראל אדישים לאפשרות הזאת. ישראלים חילונים מעדיפים נישואים ללא יהודי על פני נישואים לחרדי. ובמילים אחרות, דריה לא תתקשה למצוא זוגיות, גם אם הבן של כהנא לא ירצה להינשא לה. שר הדתות מנסה להציג את מצבה כבעייתי – אבל לא בדיוק אומר מה בעייתי. אם טוב לה, אם אין לה בעיה להקים משפחה, אז הכל בסדר. לפחות מבחינתה. היא לא צריכה גיור. אם כהנא חושב שהיא כן צריכה, הוא יצטרך לנמק טוב יותר מדוע.

עכשיו לסעיף השנוי במחלוקת עוד יותר. למה דווקא גיור אורתודוכסי? שר הדתות יטען שזה הכרחי, כדי שלא ייווצרו כאן שני עמים, אחד הלכתי ואחד לא (אם כי, מן הסתם ברור לו שבנסיבות הפוליטיות השוררות כיום תמשיך להיות הכרה מדינתית גם בגיור לא אורתודוכסי, כפי שיש היום). שלא יהיו ״רשימות שחורות״. בדרך כלל, זה הנימוק של אוהדי הגיור האורתודוכסי. כלומר, הם מניחים שצריך ללכת בגישה מחמירה כדי שהגיור יהיה מקובל על כולם. אבל עם הנימוק הזה יש שתי בעיות. בעייה אחת – הוא נותן את הכוח לקיצונים. כל מי שמאיים שאם ככה וככה אז הוא או היא לא יקבלו את הגיור, מאלץ את עמישראל לשנות את הכללים לחומרה. בעייה שנייה – זה נימוק שחותר תחת עצם המהלך של כהנא. אם רוצים שכולם יכירו, צריך לוותר על הרפורמה, כי ברור שהרפורמה תביא מחלוקת, וברור שהחרדים לא יכירו בגיורים של הרבנים של כהנא. אז אם כבר אחדות עם ישראל, המתנגדים יטענו, ולא בלי צדק, שגם כהנא עצמו פוגע באחדות.

עכשיו עוד מספרים, ובזה נסיים. במשחק מיהו יהודי שלנו, הצגנו דמות שיש דמיון בינה לבין דריה. לדמות שלנו (ונבהיר שהיא דמות בדיונית) קראו זמיר. הוא נולד לאמא לא יהודיה, אבל שלא כמו דריה, החליט להתגייר – בגיור רפורמי. שר הדתות חושב שזה קריטי שזמיר יתגייר דווקא בגיור אורתודוכסי, אבל מה חושב זמיר עצמו? זה תלוי כמובן מה היו הציפיות שלו. אם רצה שכולם-כולם יכירו בו כיהודי, הוא מן הסתם יתאכזב. אבל אם הוא מסתפק בכך שרוב היהודים יכירו בו כיהודים, זמיר יכול להיות מרוצה: שישה מכל עשרה יהודים בישראל יראו בו יהודי. תשעה מכל עשרה חילונים בישראל יראו בו יהודי. ונכון, רוב המצביעים של כהנא, הדתיים, לא יראו בו יהודי. אבל מי אמר שזו בעייה של זמיר, או של כולנו, אולי זו פשוט בעיה שלהם.

, , , , , , , , ,

28/03/2024האתגר ההיסטורי שהמלחמה מציבה בפני פרשני ההלכה מיכה גודמן, אפרת שפירא רוזנברג, מפלגת המחשבות
הקיפאון במו"מ עלול להוביל להתלקחות בלבנון עמוס הראל, הארץ
הראיון עם דונלד טראמפ אריאל כהנא, עומר לחמנוביץ׳, ישראל היום
במקום ניצחון מוחלט: ניצחון יחסי וסביר גיורא איילנד, Ynet
לא באנו לפתור את בעיית הגיוס - באנו לריב עפר שלח, N12
האתגר הוא לשחרר את הדור החרדי הבא מחומות הגטו נחום ברנע, Ynet
חוק הגיוס שמביאה הממשלה הוא הרסני למדינה איילת שקד, N12
המצב בדעת הקהל הפלסטינית: מייאש אך מפכח מיכאל מילשטיין, Ynet
האם בקרוב נגלה שאנחנו (לא) לבדנו? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
האם ישראל על סף מלחמת אזרחים? שאול אריאלי, הארץ








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-03-29)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 33 34.1
הליכוד 32 19 19.2
יש עתיד 24 12 12.2
ש״ס 11 10 10
ישראל ביתנו 6 10 9.8
עוצמה יהודית 6 10 9.2
יהדות התורה 7 7 6.7
רע״מ 5 5 4.8
מרצ 0 5 4.6
חדש תע״ל 5 5 4.3
תקווה חדשה 4 4
הציונות הדתית 8 0 2.9
בל״ד 0 0 0.3
עבודה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר