בכל מערכת בחירות הוא מתעורר מחדש: ויכוח על הסקרים – מלאכים או שטנים. הם כמובן לא זה ולא זה. הם כלי עבודה. קצת פחות רגש היה מועיל. קצת פחות פומפוזיות הייתה מועילה. כלי עבודה. הם מסייעים לפוליטיקאים לעשות את מלאכתם. הם מסייעים לעיתונאים לזהות איפה יש סיפור. הם מסייעים לבוחרות ולבוחרים להתלבט מה יעשו הפעם. מי שרוצים להגביל אותם, לבטל אותם, להתעלם מהם, כנראה לא חשבו עד הסוף. יש להם טענות משונות, כמו ״הם משפיעים על הבוחרים״. נו, אז מה? גם מסיבת עיתונאים של ראש הממשלה משפיעה על הבחירות. אז לא נשדר את דברי ראש הממשלה? גם ידיעה על רקטות מעזה משפיעה על הבחירות. אז לא נספר על רקטות מעזה?
טענה נוספת, קצת יותר חשובה, היא שהסקרים לא מדייקים, ולכן הם כלי עבודה לא טוב. אם פטיש יתקע כל מסמר על העוקם, נפסיק להשתמש בו. אם מדיח כלים ישאיר את הכלים מלוכלכים, לא נדיח בו. וצריך להודות: סקרים הם כלי עבודה, אבל לא מדויק. הם מציירים תמונה שיש איתה כמה בעיות. האחת – היא נכונה לשעה מסוימת, לרגע מסוים, אבל לא תמיד הרבה מעבר לזה. השנייה – היא משוערת ולכן לא נותנת תשובה במצבים של תחרות צמודה. השלישית – היא כלי שנסמך על תשובות של מי שמוכנים להשיב, ולפעמים עלול להיות פער בין מי שמוכנים להשיב לבין מי שהולכים להצביע.
אז מה לעשות עם כל זה? אפשר להחליט לא להתעניין בסקרים. מי שלא מרגישים שהם זקוקים למידע הזה, שיתעלמו ממנו. כמו שחלקנו מתעלמים מרכילות על כוכבי ריאליטי, וחלקנו מתעלמים מחדשות הספורט, וחלקנו לא מרבים לעיין במדורי האוכל. לא כולם מוכרחים לצרוך את המידע. בעיקר, מי שמרגישים שהמידע לא אמין, לא מדויק, מוטה, וכל שאר הטענות המוכרות, שיתעלמו ממנו. רק שיפסיקו לדרוש שגם לאלה מאיתנו שכן מתעניינים לא יהיה. זו דרישה לא סבירה ולא מתחשבת.
בואו לפצח את אתגר היחסים בין חרדים ללא חרדים: משחק דילמות חדש
האם לדעתך בעתיד הקרוב מצבך הכלכלי האישי ישתפר או ידרדר?
עכשיו לשאלת הדיוק. לא צריך להתעלם ממנה, וגם לא לטייח את המציאות. כמה כללים פשוטים יעזרו לחדד אותה.
ראשון: הסקרים מתארים מצב רוח. זה מצב רוח שיכול להשתנות, לפעמים במהירות. אם מישהי אמרה היום שתצביע ליש עתיד, ומחרתיים החליטה להצביע למחנה הממלכתי, הסוקר לא יכול לדעת את זה. הוא יכול לנסות לזהות סימנים. אבל לא לדעת. כך ששווה לזכור שהשינוי הוא לא תקלה – הוא חלק מהעניין. מה שראיתם היום לא יהיה נכון מחר. מי שמצפה לדעת שלושה חודשים לפני הבחירות מה יהיו תוצאות הבחירות פשוט לא מבין מה עושים הסקרים. הם אומרים מה היה קורה היום, לא מה יקרה בעוד שלושה חודשים.
שני: הסקרים נעשים מדויקים יותר ככל שיום הבחירות מתקרב. כמה מדויקים? זה תלוי מה בודקים, ובאיזו מערכת בחירות. אבל באופן כללי, ככל שמתקרב המועד, כך מתחדדת התמונה. אם עכשיו אמצע אוגוסט והבחירות בנובמבר, אנחנו עוד לא יודעים מה יהיה. בבחירות הקודמות, חודשיים לפני, הסקרים זייפו בהרבה מאוד דברים – אם בודקים אותם מול תוצאות האמת.
שלישי: בדבר אחד הסקרים לא רעים אפילו חודשיים לפני – תחזית הגושים. כמובן, כשהבחירות מוכרעות בפער של מנדט או שניים זה לא תמיד עוזר. וכשהבחירות מוכרעות אחרי שיש תוצאות, במעבר חד של מפלגה לגוש השני, או בעריקה של חברי כנסת, זה עוד פחות עוזר. ומצד שני, אם אתם רוצים להבין תמונה כללית של מצב התחרות, הסקרים מציירים אותה.
עכשיו נראה את כל זה בטבלה עם הרבה פרטים. היא מבוססת על ממוצע הסקרים המשוקלל של אתר המדד בבחירות הקודמות. ויש בה את הדברים הבאים: מה היה הממוצע של כל מפלגה חודשיים, חודש, שבועיים ושלושה ימים לפני הבחירות; מה היה סך כל הסטיות במנדטים בכל אחד מהמועדים האלה (כלומר, אם הממוצע של מרצ היה 5.5 והיא קיבלה בבחירות 6, זו סטייה של 0.5); מה היה סך כל הסטיות של גוש נתניהו, כלומר, של המפלגות שראש הממשלה ידע שאפשר ללכת איתן לבנק; כמה היה גוש נתניהו במנדטים לפי ממוצע הסקרים בכל אחד מהמועדים; ובשורה התחתונה, מה מצב גוש נתניהו היום, ומה יקרה אם המגמה בבחירות האלה תהיה זהה מבחינת הגוש למה שהיה בבחירות הקודמות (אין כמובן שום סיבה לחשוב שיקרה בדיוק אותו דבר, זה רק תרגיל להמחשה).
הציצו בטבלה, ואחר כך נציע כמה תובנות שנובעות ממנה.
תובנה ראשונה: הסקרים משתפרים ככל שהבחירות מתקרבות. זה ניכר לעין כאשר רואים ששיעור הסטיות יורד. חודשיים לפני, קרוב לחמישים מנדטים של סטיות (זה נשמע המון, אבל אם בוחנים לעומק, ונזכרים שמדובר ב-15 מפלגות ובהמון טעויות שאפשר לעשות, זה קצת פחות נורא). קרוב לבחירות, סטייה של בערך עשרים מנדטים.
תובנה שנייה: עדיף לבחון את הגושים. התוצאה ביחס לגושים הרבה יותר מדויקת, ובסופו של דבר, הגושים זה מה שחשוב. כלומר – אם בוחרים עברו ברגע האחרון, כפי שקרה, מתקווה חדשה לכחול לבן, זה בעצם לא אכפת לאף אחד חוץ מאשר למועמדים ובני משפחותיהם. בבחירות הקודמות, השינוי היחיד שהיה משמעותי בימים האחרונים, הפער היחסית-גדול בין מה שראינו לפני הבחירות לבין מה שקרה בבחירות עצמן, היה הירידה הנוספת של ימינה (סימנו באדום את המפלגות שבהן הייתה סטייה של יותר מ-3 מנדטים גם בממוצע של הסקרים האחרונים לקראת הבחירות). ולמי שמתעניין, כי בדיקה של מערכת בחירות אחת זה לא רציני, התשובה היא כן – גם במערכות קודמות בחינה של הגושים נותנת תוצאה הרבה יותר טובה מבחינה של המפלגות.
תובנה שלישית: שימו לב, בשום רגע אי אפשר היה להניח שלנתניהו תהיה קואליציה. ממוצע הסקרים נתן לגוש שלו, פלוס ימינה, פחות משישים. זה היה נכון חודשיים לפני הבחירות, וחודש לפני, ושבועיים לפני, ושלושה ימים לפני. זה גם מה שקרה. כמובן, סטייה של שניים-שלושה מנדטים הייתה משנה את התמונה, ולא צריך להגזים בחשיבות של העובדה שבמקרה הזה מה שהסקרים ניבאו באמת קרה. מה שכן צריך לזהות זה את העובדה שהסקרים ציירו תמונה בסך הכל סבירה של מטוטלת הכוחות הכללית.
תובנה רביעית: נעבור לבחירות של 2022. מה השתנה? שני דברים – הראשון, גוש נתניהו הרבה יותר גדול. חודשיים לפני הבחירות הקודמות הוא עמד על 47.1 בממוצע המנדטים. היום (יותר מחודשיים לפני) הוא עומד על 59.6 מנדטים. כפי שתראו, אם הגוש יהיה במגמת עלייה דומה לזו שראינו בבחירות הקודמות, הוא יגיע לקו הגמר עם יותר מ-62 מנדטים. האם זה יקרה? אולי ואולי לא. אבל העובדה שהגוש קרוב היא עובדה משמעותית, ושונה.
ומה עוד שונה? לא לגמרי שונה, אבל עוד יותר מודגש: המעברים בין מפלגות נעשו עוד יותר מובהקים. כלומר, הבוחרים זהירים מאוד לא לעבור מגוש לגוש. גם עוברים בין מפלגות, מתלבטים, הולכים וחוזרים. בימים הקרובים נפרסם כאן עוד ניתוח מעניין של מעברי בוחרים, כולל בדיקה שעשינו עם כמה בוחרים שעברו ממפלגה למפלגה ושאלנו אותם למה, אבל כל הבוחרים הללו עברו בתוך הגוש שלהם. מיהדות התורה לציונות הדתית או להפך. מיש עתיד לעבודה או להפך. קשה למצוא מעברים אחרים. קשה למצוא בוחרי ליכוד שפתאום עכשיו עוברים ליש עתיד. בטח יש כמה, אבל הם יהיו מעטים מאוד, ואולי יהיו גם מעטים שיעשו את הדרך ההפוכה.
אז הנה, אם רציתם לדעת אם כדאי להתעניין בסקרים, זו תשובה אפשרית ללמה כן. הם מציירים לנו תמונה שנראית הפעם אחרת. האם הם מבטיחים ניצחון בטוח למחנה אחד או שני? בוודאי שלא. האם הם יודעים לנבא במדויק כמה בוחרים ישנו את דעתם כשהם כבר בתוך הקלפי? בוודאי שלא. האם הם יוכלו לקבוע מי יעבור את אחוז החסימה? גם זה לא, כי יהיו מפלגות קרובות מדי, שתזוזת בוחרים פתאומית עלולה להפיל אותן, ובכך גם לשנות את המפה כולה. אז את כל הדברים האלה אנחנו לא יכולים לדעת מראש בעזרת הסקרים. אבל כמו שהראינו, יש גם לא מעט דברים שאנחנו כן יכולים לדעת מראש, ברמה סבירה של דיוק, בעזרת הסקרים. האם אלה דברים מספיק חשובים בכדי להצדיק את ריבוי הסקרים? לא יודע. כלומר, זה עניין של טעם ושל רמת עניין בדינמיקה של מערכת בחירות. כלי עבודה. ואתם מוזמנים להשתמש בו – כמו בכל כלי עבודה אחר – בזהירות.
