בימים הקרובים נדרג ראשי ממשלה. לא לבד – בעזרת הציבור הישראלי. למעשה, הדירוג שתראו מייד כבר נעשה, בסקר של אתר המדד. שאלנו ושיקללנו (השקלול על פי הנחיות היועץ המדעי של המדד, הפרופ׳ קמיל פוקס ובביצועו של האנליסט נח סלפקוב). בימים הקרובים נציג תוצאות. אלה תוצאות שמייצגות, להבנתנו, את מה שחושב הציבור הישראלי. מה שכמובן לא אומר שהן מייצגות גם את מה שאתם – הקוראים – חושבים – או את מה שאנחנו – הכותבים – חושבים. קראו הלאה, ואם אתם חושבים אחרת (בין אם לגמרי הפוך, ובין אם רק קצת שונה, נשמח אם תבואו גם אתם לדרג את ראשי הממשלה – לעשות זאת, לחצו כאן).
הנה דוגמה לדירוג שתהיה עליו מחלוקת: מנחם בגין. ראש ממשלת המהפך של 1977, ראש לקדנציה שנייה אחרי הבחירות האכזריות, אולי הקשות בתולדות ישראל, של 1981. ראש ממשלה שהיו לו כמה הישגים נפלאים, בראשם הסכם השלום עם מצרים, וגם, כמובן, הפצצת הכור בעיראק. ומצד שני ראש ממשלה שלא תמיד נראה כמי שיודע לנהל היטב את שריו ומדיניותו. ראש ממשלה שהכניס את ישראל ללבנון, למלחמה שלא הייתה הצלחה גדולה. ראש ממשלה שאפשר לישראל להידרדר למשבר כלכלי מהחמורים בתולדותיה. ראש ממשלה שנשבר נפשית ועזב. פשוט קם והלך. כי כבר לא היה לו כוח.
עוד מעט ויעברו ארבעים שנה מאז פרישתו של בגין, ונדמה שככל שחולפות השנים כך הולכת תהילתו ורבה. 11% מהמשתתפים בסקר שלנו אמרו שהם ״לא יודעים״ אם יצחק שמיר היה ראש ממשלה גרוע או מעולה. אבל על בגין, הוותיק יותר, רק 7% לא ידעו מה לומר. לכאורה, זה די משונה. שמיר היה ראש ממשלה יותר זמן מבגין. שמיר היה ראש ממשלה אחרי בגין. מי שמשיב על הסקר אמור לזכור אותו יותר. אבל העובדה היא שזה לא המצב. על בגין יודעים יותר. הוא זה ששמו נישא עד היום בפי רבים כמופת של מנהיגות. האם היה ראש ממשלה טוב? נדמה לי שאפשר בהחלט לפקפק בכך. האם הוא ראש ממשלה שנזכר כראש ממשלה טוב? בזה אין ספק. לא רק טוב. אפילו מעולה.
כאמור, את הנתונים נחשוף כאן בהדרגה בימים הקרובים. בין השאר, כי יש הרבה נתונים, ויש הרבה מה לומר גם על האופן שבו מציגים את הנתונים. למה הכוונה? בסקר הצענו חמש אפשרויות לדירוג כל אחד מראשי הממשלה. מעולה, טוב, ממוצע, לא טוב, גרוע במיוחד. אפשרות נוספת הייתה לומר: לא יודע. על ראש הממשלה השני, משה שרת, שליש מהמשיבים (35%) לא ידעו מה לומר.
עכשיו נשאל, איך מדרגים? אפשר בכמה דרכים. דרך אחת: בודקים מי קיבל ציון מעולה יותר מכל האחרים. דרך שנייה: בודקים מי קיבל מעולה וטוב יותר מכל האחרים. דרך שלישית: בודקים מי קיבל מעולה וטוב, ומפחיתים מהציון את האחוזים שקיבל (או קיבלה, במקרה של גולדה מאיר) כלא טוב וגרוע במיוחד. דרך רביעית: נותנים ניקוד לכל אפשרות. 1 – לגרוע, 2 – ללא טוב, 3 – לממוצע, 4 – לטוב, 5, למעולה. ואז מחברים. ויש כמובן עוד הרבה אפשרויות כיצד לדרג. כל אפשרות, והדירוג שהיא מייצרת. הנה דוגמה, לא על הטוב, אלא על הפחות טוב. ראשי ממשלה שמקבלים את אחד משני הציונים הפחות טובים. קודם כל, מה בחרנו להציג? את מי שמקבלים באחוזים הכי גבוהים ציון ״גרוע במיוחד״. בראשם אהוד ברק, אחריו אהוד אולמרט, ואז מאיר, שרון נתניהו ורבין. שימו לב כמובן שזה שהרבה ישראלים נותנים לרבין ״גרוע במיוחד״ לא מטל את האפשרות שאחרים יתנו לו ״מעולה״. אבל בינתיים, אנחנו בצד השלילי.
מה עוד רואים כאן? שכאשר אנחנו מחברים את ה״גרוע במיוחד״ לסתם ״לא טוב״, הדירוג לא כמעט לא משתנה. כמעט – עם חריג אחד. לנתניהו יש נקודה אחת יותר מאשר לרבין ב״גרוע במיוחד״, אבל שלוש נקודות פחות בחיבור של הגרוע והרע. אז מי משניהם גרוע יותר בעיני המדרגים, נתניהו או רבין? במקרה שלהם התשובה יחסית קלה, משום שרוב מי שמדרגים את רבין גבוה מדרגים את נתניהו נמוך ולהפך. האחוזים בצד השלילי כמעט אותם אחוזים – אבל המדרגים בהחלט לא אותם מדרגים.
וכדי להשלים לפחות סעיף אחד להיום, נשאר עם שני ראשי הממשלה המדורגים נמוך במיוחד. שני האהודים, שלא במיוחד אהודים, ברק ואולמרט. פה ושם אתם בטח שומעים חברה או חבר שחושבים שברק או אולמרט היו ראשי ממשלה מצוינים. יש גם עיתונאים שסבורים כך, וגם כותבים כך מעת לעת. ברק היה ראש ממשלה נועז, שחתך את הקשר הגורדי של שהות צה״ל בלבנון. אולמרט היה מנהל מעולה, שהממשלה בניצוחו פעלה בהרמוניה יעילה עד שהתפרקה. בהחלט – יש מי שזוכרים להם את ההישגים האלה. אבל צריך לומר: הם אינם רבים. רק 2% מהאוכלוסייה סבורים שברק היה ראש ממשלה ״מעולה״. במקרה של אולמרט, 5%. הנה הנתונים המלאים על שני אלה. מסכימים איתם? לא מסכימים איתם? נשמח אם גם אתם תבואו לדרג את ראשי הממשלה באתר המדד (לעשות זאת, לחצו כאן). נשמח אם תחזרו גם מחר. כי מחר, יוםם הזיכרון, נוסיף עוד קצת נתונים, ונדבר על ראשי ממשלה שכיהנו בימי מלחמה.