fbpx

המצב הכלכלי




המצב החברתי


האם הכעס על החרדים גובל באנטישמיות?

אם צפיתם אתמול בחדשות כאן, ואם ראיתם את מוסף הבחירות החדש של יפעת גליק (הכתבה בתחתית המאמר), ואם עקבתם אחרי המספרים שחשפנו בשידור, אתם כבר יודעים: שלושה מכל ארבעה ישראלים כועסים על החרדים. כועסים בגלל התנהלותם כקבוצה בקורונה. נתון מדאיג יותר, כמעט מפחיד, הוא זה שנוגע לשנאה. שאלנו בחשש, ונענינו בתשובה מהדהדת. יותר משליש מהישראלים (37%) אומרים שהם מרגישים ״שנאה״ לחרדים בגלל התנהלותם בקורונה. מיעוטם (13%) אמרו לנו בפשטות שהם ״מסכימים״ עם הקביעה ״אני מרגיש/ה שנאה לחרדים״. עוד כרבע מהישראלים מסתפקים ב״קצת מסכימ/ה״ עם הקביעה הזאת.

אם עוד לא הצטרפתם לתחרות תחזית הבחירות של המדד עם כאן חדשות? זה הזמן. לחצו כאן.  

את כל זה, בקצת פחות פירוט, הראינו אתמול בשידור. וגם הסברנו מדוע הכעס, ומדוע השנאה. שני אלה, בין השאר, נובעים מתסכול. זה לא רק בגלל שקבוצות משמעותיות בחברה החרדית לא קיבלו את מגבלות הקורונה בהבנה ובהכנעה.  זה גם בגלל שהקבוצות האלה, למרות התנהלותן, משמרות את כוחן הפוליטי, וכנראה ישמרו אותו גם בעתיד הנראה לעין. בעצם – הכעס על החרדים הוא במידה רבה כעס של חוסר אונים. הם מתנהלים כפי שהם מתנהלים (לא כולם כמובן, אבל הדימוי לפעמים קובע), ולמרות זאת לא משלמים מחיר באובדן השפעה. הם מצפצפים – ומשפיעים. מתעלמים – ומשפיעים.

אבל יש גם צד שני לסיפור הזה, וגם הוא מעניין. בסקר המדד וכאן חדשות שאלנו לא רק על כעס כלפי החרדים, ולא רק על שנאה. שאלנו גם אם עושים להם עוול. האם התקשורת, הפוליטיקאים התוקפנים, כותבי המאמרים והפוסטים, ממהרים מדי לחרוץ דין. מגזימים בחריצת דין. וגם על השאלה הזאת יש מי שמשיבים בחיוב. כן – עושים להם עוול. ארבעים אחוזים מהישראלים סבורים כך, מה שאומר, שלא מעט ישראלים גם כועסים על החרדים וגם חושבים שעושים להם עוול. זה לא בהכרח סותר.

כמובן, יש בכל זאת קשר בין עוצמת הכעס לרמת ההסכמה שנעשה עוול. מי שכועסים יותר, פחות רואים עוול. מי ששונאים, עוד פחות מקבלים שנעשה עוול. ולא מפתיע לגלות, שיש קשר בין תחושת ה״נעשה עוול״ לבין הקבוצה שאליה משתייך כל ישראלי. החרדים עצמם, ברוב גדול, סבורים שנעשה להם עוול. למעשה, תשעה מכל עשרה חרדים סבורים שהיחס אליהם ״גובל באנטישמיות״. גם לא מעט דתיים חושבים כך. זו קבוצה שבולטת בכך שהיא גם כועסת, וגם חושבת שהיחס גובל באנטישמיות. חילונים לא מזהים עוול וגם לא אנטישמיות. כלומר, יש כמה שמזהים, אבל הם מיעוט יחסית קטן. אחד מחמישה חילונים לחלוטין סבור שנעשה לחרדים עוול. פחות מזה (17%) סבורים שיש אנטישמיות.

הנה, כך עולה תחושת העוול ככל שזזים מהקוטב החילוני לקוטב הדתי. זה שיח ציבורי שטוב לא ייצא ממנו: צד אחד כועס. צד שני מרגיש נרדף. אפשר להוסיף גם את התופעה הזאת לשרשרת נזקי הקורונה.

 

והנה הכתבה של יפעת גליק, עם הופעת אורח של המדד.

 

, , , , , , ,

הקליקו על הכותרת כדי לעזור לנו לכוון את ״המדחום הפוליטי״ של ישראל (התוצאות משוקללות על פי מפתח פוליטי כדי לייצג בקירוב את עמדת הציבור הישראלי)
14/08/2022דרישותינו הנמוכות מראשי הממשלה צריכות להשתנות שמואל רוזנר, מעריב
מה ארה״ב לא מבינה על איראן (אנגלית) Karim Sadjadpour, New York Times
המבצע בעזה תפס את החברה הערבית בשיא דילמת הבחירות שקיב עלי, Ynet
הספריות הציבוריות משגשגות, והמודל שלהן אפילו מתרחב אביעד הומינר-רוזנבלום, הארץ
עם בחירות בפתח - קיבלנו שר אוצר נדיב ביותר יהודה שרוני, מעריב
זהירות, פטור מוויזה הודיה כריש-חזוני, מקור ראשון
יש בישראל חילונים יהודים הגר להב, Ynet
לאופוזיציה בחרתנו: כשמרצ מתייאשת מלשלוט עירית לינור, ישראל היום
המקרה המוזר של הכלב זילי רועי שרון, כאן חדשות
המנצחים והמפסידים האמיתיים של הפריימריז דפנה ליאל, N12








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2022-08-14)
ממוצע המדד
הליכוד 30 34 34.1
יהדות התורה 7 7 6.9
ש"ס 9 9 8.2
הרוח הציונית 7 0 1.1
המחנה הממלכתי 8 13 12.1
יש עתיד 17 22 22.7
המשותפת 6 5 5.8
ישראל ביתנו 7 5 5
מרצ 6 4 4
עבודה 7 5 5.2
הציונות הדתית 6 11 10.4
רע"מ 4 5 4.4