fbpx

הצעת החלטה: הציונות היא קשקשנות

 

חוק הלאום הוא חוק מיותר. אמירה פומפוזית שספק אם יש לה ערך מעשי. חוק שאפשר היה להעביר ברוב גדול, משמעותי, כדי לתת לו לפחות את התוקף ההצהרתי הנדרש, אך במקום זאת הועבר ברוב קטן. הסעיפים שעמדו בין הרוב הקטן לבין האפשרות של רוב גדול היו סעיפים מעטים, בודדים. אבל הרוב הקטן התעקש על הנוסח שלו. בעיקר, התעקש לא ליצור את הרושם שהוא חלילה בעד שוויון, או בעד פלורליזם. הרוב הקטן חשש מפרשנותם של שופטי בית המשפט העליון. צריך להודות, זה היה חשש מובן, אלא שחוק הלאום לא הציע לו שום פתרון. שהרי, גם פרשנותו של חוק הלאום במתכונתו הנוכחית נתונה לאותם שופטים באותו בית משפט.

שר המשפטים יריב לוין מבין את העובדה הפשוטה הזאת, ולכן הוא מבקש לשנות את דרך מינוי השופטים. אתמול, על פי פרסומו של מיכאל שמש, לוין אמר כך בישיבת הממשלה: ״ערבים קונים דירות ביישובים יהודיים בגליל וזה גורם לעזיבה של יהודים את הערים הללו, כי הם לא מוכנים לגור עם ערבים. צריך לדאוג לכך שבבית המשפט העליון יהיו שופטים שיבינו את זה״.

כלומר, לוין מבין ששום חוק או החלטת ממשלה לא ישנו את המציאות המטרידה של ערבים קונים – יהודים עוזבים (אגב, אותה תופעה מתרחשת גם כשחרדים קונים וחילונים עוזבים. אבל זה כנראה לא מטריד את לוין, אולי משום שהחרדים חברים בקואליציה שלו, אולי משום שהחרדים ידועים בדבקות שלהם בערכי הציונות). לוין מבין שאם לא יוחלפו שופטי בית המשפט שום מציאות לא תשתנה. למעשה, החתירה שלו לרפורמה משפטית מוכיחה בדיעבד עד כמה חוק הלאום היה מיותר. בזבוז של זמן יקר על ויכוח עקר.

בואו לתת ציון לסמוטריץ׳, לוין, רגב, בן גביר ולשאר שרי ושרות הממשלה

עכשיו מנסים להעמיס על החוק עוד ויכוח עקר, על החלטת ממשלה שתהיה או לא תהיה (בשלב זה טרם נפלה הכרעה), שמטרתה לקבוע ״כי ערכי הציונות כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, יהוו ערכים מנחים ומכריעים בעיצוב מדיניות המנהל הציבורי, מדיניות הפנים והחוץ, החקיקה והפעולות של הממשלה וכלל יחידותיה ומוסדותיה – הן בשלב עיצוב המדיניות הציבורית והן בשלב ההטמעה והביצוע של המדיניות הציבורית״. כלומר: החוק שעד עכשיו לא ברור מה תועלתו, ושפרשנותו מעולם לא עמדה למבחן, ינחה את המדיניות של ישראל. אגב, מעניין להיזכר שלוין הודיע לפני חמש שנים, כאשר הוביל את חקיקת חוק הלאום, שהחוק הזה – הלאום – ״יחזיר את הרוב היהודי לגליל״. כמובן, זה לא קרה. ולכן וסרלאוף רוצה החלטת ממשלה. ולכן לוין רוצה רפורמה משפטית. במקום מדיניות מעשית ליישוב הגליל, הממשלה תעביר החלטות, תצהיר הצהרות, תחליף שופטים. אין ספק, זה מה שיביא יהודים לגליל.

איך בדיוק? בואו ננסה את זה. בחוק הלאום כתוב: ״המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה״. בהחלטת הממשלה המוצעת, שהייעוץ המשפטי לממשלה מתנגד לה, נאמר שההיא תחייב לתת ״משקל משמעותי לערכי הציונות״ ותבוא לידי ביטוי ״בראש ובראשונה בתחומי ההתיישבות ובמתן הטבות לאלו ששירתו בצבא ובכוחות הביטחון או בשירות לאומי אזרחי, תוך העדפת משרתי שירות קרבי. זאת, מבלי לגרוע מהעקרונות המעוגנים בחוקי היסוד״. נו, אז מה זה אומר בפועל? מהן ״הטבות״, מהי ״העדפה״, ואיך אפשר לתת את אלה ״מבלי לגרוע מהעקרונות״? שלא לדבר על שאלת השאלות: מהם ״ערכי הציונות״?

נציע פרשנות, אפשרית אבל לא מתחייבת. ״ערכי הציונות״ הם הערכים המפורטים במגילת העצמאות של מדינת ישראל. לדוגמה, שהמדינה ״תקיים שוויון זכויו​ת חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין״. כך כתוב במגילה. מצד שני, הממשלה אמורה להחליט על ״העדפת משרתי שירות קרבי״, מה שמשמעותו הוא ויתור על שוויון ״בלי הבדל דת, גזע ומין״. למה ויתור? הנה הסבר בלי מטען לאומי. ויתור כי זה אומר שהמדינה נותנת העדפה לחיילים על פני חיילות. בגיוס לשירות קרבי יש הרבה יותר תפקידים קרביים לגברים מאשר לנשים. כלומר, נוצרת אפליה במתן הטבות. אפליה לרעה של חיילות. האם האפליה לרעה של חיילות מתיישבת עם ״ערכי הציונות״? אולי, ואולי לא. תלוי אם ערכי הציונות הם הערכים המופיעים במגילת העצמאות, או ערכים אחרים שלא פורטו בהחלטת הממשלה ושאליהם מכוון השר לענייני הצהרות (בענייני הנגב והגליל) יצחק וסרלאוף.

ומי יכריע מה הפרשנות של החלטת הממשלה? היועצת המשפטית לממשלה והמשנה שלה, גיל לימון, כבר הודיעו שהם מתנגדים להחלטה. לא בטוח שזו התנגדות חכמה. אולי מוטב היה לתת לממשלה להעביר החלטה מיותרת ואז להתעלם ממנה ברמה המעשית, כי אין שום דרך ליישם אותה בשום רמה מעשית. אלא שהיועצים המשפטיים, כדרכם של יועצים משפטיים, החליטו להתנגד עכשיו, במקום למרוח אחר כך. להגנתם נאמר שהחלטת ממשלה שנראית חסרת משמעות עלולה להיות פתח לצרות בהמשך. כך שאולי באמת מוטב להרוג את המפלצת כשהיא קטנה. אם כי, ככל שזכרוני מגיע, שיטת ההתעלמות הנונשלנטית מעולם לא נוסתה. יכול להיות שליועצים משפטיים לממשלה אין את הלוקסוס להתעלם מהחלטות סרק. אבל לנו האזרחים יש ויש.

, , , , , , , , ,

14/04/2024איפוק הוא לא תבוסה. המתנה אינה הכלה רונן ברגמן, Ynet
כמה ימי מילואים כל אחד יחסוך אם החרדים יתגייסו ליאור באקאלו, N12
אנחנו נלחמים, ובחוץ חוזרים לריב קלמן ליבסקינד, מעריב
"להרצי אין אויבים, אבל גם אין לו חברים" איתי אילנאי, ישראל היום
קו אחד לשתי התנקשויות: חוסר מחשבה על התוצאות עמוס הראל, הארץ
בירקנפלד, למה הפסקנו להיות ציידים-לקטים? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
הסכנה הקיומית למדינת ישראל מגיעה דווקא מניו יורק מוריס הירש, מקור ראשון
ההישגים הצבאיים אינם מתורגמים להישגים אסטרטגיים אבי יששכרוף, Ynet
מה מכשיר את הרמטכ"ל להבין את סינוואר? אבי גיל, וואלה
ישראל יכולה להיגמל מהתלות בווטו האמריקני ניצן דוד פוקס, מקור ראשון








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-04-12)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 8 30 30
הליכוד 32 19 20
יש עתיד 24 15 12.7
ש״ס 11 9 10.1
ישראל ביתנו 6 12 9.4
עוצמה יהודית 6 10 9.4
יהדות התורה 7 7 7.2
רע״מ 5 5 5.1
חדש תע״ל 5 5 4.6
מרצ 0 4 4.5
תקווה חדשה 4 4 3.6
הציונות הדתית 8 0 2.9
עבודה 4 0 1
בל״ד 0 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר