fbpx

הנשיא הבא? אם זה תלוי בציבור – כנראה שהרצוג

לפני ימים לא רבים, קצת לפני המלחמה, נערכה פגישה בין מרים פרץ לבין איש ציבור שמכיר אותה עוד הרבה לפני. כלומר, הרבה לפני שדובר בה כמועמדת לנשיאות. זאת הייתה, לפי עדות שמיעה, פגישה לא נעימה.

היא שאלה: תתמוך בי?

הוא אמר: אני חושש שלא.

היא אמרה: אבל חשבתי שאתה בעדי.

הוא אמר: בעדך כן – נשיאה לא.

היא – שוב, עדות שמיעה – התקשתה להבין את ההבדל. או שבעדי או שלא בעדי.

מי שנכח בפגישה התערב, ניסה לרכך: יש החיים ויש הפוליטיקה. אפשר להיות מאוד בעדך, לחשוב שאת דמות מופת, ועדיין, בהקשר הפוליטי, להחליט שאינך המועמדת המתאימה לנשיאות.

פרץ נראתה נעלבת. זה לא שיפר את מצבה. מי שנעלב בקלות לא צריך להיכנס לקלחת הפוליטית. שמעון פרס היה נשיא. הוא ספג עלבונות והמשיך. ראובן ריבלין נשיא. קיראו מה כותבים עליו ישראלים גסי רוח ברשתות החברתיות. עור דק הוא לא מה שנשיא צריך. כך שאיש הציבור החליט סופית: הוא לא יתמוך בפרץ, הוא יתמוך במועמד אחר. מועמד עם עור עבה.

המרוץ לנשיאות אינו ברשימת הנושאים הדחופים על סדר היום. אבל הוא אירוע שמתקרב במהירות. יום רביעי, שבועיים מהיום, בהנחה סבירה שהמלחמה הקטנה בעזה תיגמר עד אז. הליכוד, מפלגת שלטון, לפחות בתואר אם לא תמיד בפועל, לא נערכה לבחירות הללו. שבע שנים היו לה להיערך. שבע שנים מאז שנתניהו ספג מכה ונאלץ להשלים עם בחירתו של ריבלין. שבע שנים ושוב הוא בא לא מוכן. מי המועמד שלו? הליכוד החליט שלא תהיה תמיכה סיעתית באף אחד, ונתניהו עצמו הודיע שכנראה יתמוך ביהורם גאון. נדמה לי שזו הודאה בתבוסה. לא בתבוסה של גאון – בתבוסה של נתניהו. ואולי גם של פרץ. נתניהו הגיע למסקנה שהרצוג עומד להיבחר, והוא לא רוצה לשחזר את האירוע הקודם, שבו הרצוג נבחר למרות התנגדותו – לפני שלוש שנים, ליו״ר הסוכנות היהודית. אז נתניהו החליט לשבת על הגדר. יהורם גאון הוא סוג של גדר.

מה לדעתכם צריך לעשות בעזה? בואו והשיבו לסקר המדד.

בואו לחזות את הקואליציה הבאה. זה לא קל, אבל תוכלו לעשות זאת כאן

למה לא פרץ? כאמור, נתניהו לא חושב שהיא יכולה לנצח. ועוד: הוא לא בטוח שהיא תהיה נשיאה כל כך נוחה. אתמול הודיעה ח״כ אורית סטרוק מהציונות הדתית שתתמוך בפרץ, ״האשה והאגדה. ד”ר לציונות, פרופ’ להרמת הרוח, מומחית מס. 1 למסירות נפש. זכות גדולה״. נתניהו לא במצברוח של תמיכה במועמדים שמרוב מסירות נפש ימנעו ממנו עוד קואליציה. יש במרוץ, לפחות תיאורטית, עוד כמה מועמדים. שמעון שטרית, מיכאל בר זוהר, יהודה גליק. אולי הם מקווים לנס, אולי הם זוכרים שבחירות לנשיאות יכולות לספק הפתעות. כמו משה קצב נגד שמעון פרס. כשהח״כים נכנסים מאחורי הפרגוד להצביע אין לדעת איזה חשבון הם עושים. את מי הם אוהבים, את מי הם שונאים, את מי הם רוצים ללמד לקח. נתניהו יודע שכל מועמד שהוא תומך בו יתקשה מאוד לנצח, כי אין במשכן הרבה חברי כנסת שרוצים לראות את נתניהו מנצח. כלומר – סיכוייו של יהורם גאון לא גדולים. אבל מי יודע. כאמור, הפרגוד, החשבונות, ההפתעות. נבואה ניתנה לשוטים. ושוטה במיוחד מי שמנבא מה יקרה בעוד שבועיים, כשעוד כולם זוכרים.

לכן, לא נתנבא, רק נספק נתונים. כבר כמה ימים שאנחנו מריצים סקר דעת קהל ובו שאלה פשוטה: את מי היית רוצה כנשיא המדינה? נכון, אין בחירות אישיות לנשיאות. אין השפעה של הציבור על הנבחר לנשיאות. כך שלא הציבור קובע. ובכל זאת, אולי יועיל לח״כים לדעת מה חושב הציבור.

את הנשיא בוחר מועדון סגור של חברי כנסת, ולכן, כמעט תמיד, מי שנבחר הוא גם חבר המועדון. ריבלין, פרס, קצב, ויצמן, הרצוג. כן – הרצוג. אם יצחק הרצוג ייבחר, רק ארבעה נשיאים יפרידו בין הרצוג להרצוג. הראשון, חיים הרצוג, היה השושבין החשוב של ממשלת האחדות המוצלחת של פרס ושמיר. השני ייכנס לתפקיד כשאחדות היא תקווה נכזבת, והפוליטיקה הישראלית נראית במצב מסובך עוד יותר מכפי שהייתה באמצע שנות השמונים.

אין הרבה להט בבחירות לנשיאות. קשה להניח שיש הן הרבה עניין ציבורי. בטח לא כשנופלים טילים. אבל גם לא קודם. התפקיד אולי חשוב – על זה יש מחלוקת – אירוע הבחירות לא במיוחד חשוב. אם מועדון, אז מועדון. הבחירות לנשיאות חשובות בעיקר לחברי המועדון. ובכל זאת, לציבור יש העדפה. הציבור מעדיף את הרצוג. הנה הנתונים. על פי סקר של 430 משתתפים, משוקלל כך שייצג את כלל הציבור בישראל. הרשימה כללה הרבה שמות. כל מי שהוזכר כמועמד ולא הודיע שאיננו מועמד (כלומר, הוצאנו מהרשימה את עמיר פרץ, שהבין מוקדם שאין לו שום סיכוי). הגרף מציג את שלושת המועמדים שקיבלו שיעור יחסית גבוה של קולות, ומצרף את כל השאר (יהודה גליק, בר זוהר, שטרית, גאון, דוד לוי, אלהאם חזאן, יולי אדלשטיין – כולם). היתרון של הרצוג ברור.

בדקנו גם את התפלגות התמיכה במועמדים השונים לפי מחנות פוליטיים, בחלוקה לחמש קבוצות, מהימין עד השמאל. פרץ היא מועמדת שזוכה לתמיכה בעיקר בימין. הרצוג הוא המועמד המובהק מהמרכז ושמאלה. על פי הדיווחים ממסדרונות הכנסת, יתמכו בו חברי הכנסת הערבים, ויתמכו בו גם חברי הכנסת החרדים. הרצוג הוא בן למשפחת רבנים מפוארת. והוא גבר, ולא אישה. והוא איש פוליטי. כלומר, יש לו עור עבה מספיק, מהסוג שאיש הציבור חיפש אצל פרץ ולא מצא.

 

, , , , , , , , , , , ,

29/03/2024הוראות אלו נכתבו בדם: מה שהיה לא יכול להיות מה שיהיה קלמן ליבסקינד, מעריב
האתגר ההיסטורי שהמלחמה מציבה בפני פרשני ההלכה מיכה גודמן, אפרת שפירא רוזנברג, מפלגת המחשבות
הקיפאון במו"מ עלול להוביל להתלקחות בלבנון עמוס הראל, הארץ
הראיון עם דונלד טראמפ אריאל כהנא, עומר לחמנוביץ׳, ישראל היום
במקום ניצחון מוחלט: ניצחון יחסי וסביר גיורא איילנד, Ynet
לא באנו לפתור את בעיית הגיוס - באנו לריב עפר שלח, N12
האתגר הוא לשחרר את הדור החרדי הבא מחומות הגטו נחום ברנע, Ynet
חוק הגיוס שמביאה הממשלה הוא הרסני למדינה איילת שקד, N12
המצב בדעת הקהל הפלסטינית: מייאש אך מפכח מיכאל מילשטיין, Ynet
האם בקרוב נגלה שאנחנו (לא) לבדנו? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-03-29)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 33 34.1
הליכוד 32 19 19.2
יש עתיד 24 12 12.2
ש״ס 11 10 10
ישראל ביתנו 6 10 9.8
עוצמה יהודית 6 10 9.2
יהדות התורה 7 7 6.7
רע״מ 5 5 4.8
מרצ 0 5 4.6
חדש תע״ל 5 5 4.3
תקווה חדשה 4 4
הציונות הדתית 8 0 2.9
בל״ד 0 0 0.3
עבודה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר