אין קדושה בתיקון פסי רכבת דווקא בשבת. אין קדושה – יש נוחות. קדושה היא דבר חשוב. גם נוחות היא דבר חשוב. יש יהודים בישראלים הסבורים ששבת הוא יום של קדושה, ושביום של קדושה לא עובדים בתיקון רכבות, גם לא במחיר של נוחות. יש יהודים בישראל הסבורים ששבת הוא אולי יום של קדושה, אך לא של קדושה שמצדיקה ויתור על עבודות בשבת ומחיר גבוה בנוחות של יום חול.
בואו לדרג את השרים: דרעי, גלנט, סמוטריץ׳, לוין, גולדקנופף
זה כל הסיפור. אין כאן בני אור, ואין בני חושך. יש מאבק לגיטימי בין מי שחשוב לו יותר שלא תהיה עבודה בשבת, ומוכן לשלם על זה מחיר, לבין מי שחשוב לו יותר שיהיה לו נוח בנסיעה בימי החול, ומוכן שלשם כך יתבצעו עבודות בשבת. ולא – אין עדיפות מוסרית למי שחושבים שקדושת השבת עדיפה על נוחות ביום חול. קדושת השבת שלהם לא יותר חשובה מנוחות הנסיעה של חבריהם. ולא – אין עדיפות מוסרית גם למי שחושבים שנוחות נסיעה ביום חול יותר חשוב מקדושת השבת. נוחות הנסיעה שלהם לא יותר חשובה מקדושת השבת של חבריהם.
דמיינו מצב שבו כל ישראל שומרי שבת. במצב כזה, לא תהיה שום בעיה לומר ששומרי השבת מעדיפים לסבול פקקים ביום ראשון או שני, ובלבד שלא יהיו עבודות בשבת. דמיינו מצב שבו כל ישראל אינם שומרי שבת. במצב כזה, לא תהיה שום בעיה לומר ההפך – שהישראלים שאינם שומרי שבת מקפידים שכל העבודות ייעשו דווקא בשבת, כדי שיהיה פחות פקקים ביום ראשון או שני. מה סיבתו של הוויכוח על עבודות הרכבת בשבת? שלא כולם כאלה ולא כולם כאלה. שאלה מתעדפים שמירה על קדושת השבת, ואלה מתעדפים שמירה על הנוחות. כמובן, לזה נלווית התפיסה המתנשאת של שני הצדדים כאילו העמדה שלהם צודקת והעמדה של עמיתיהם מגונה. מקדשי השבת חושבים שמעדיפי הנוחות הם אנשים ללא ערכים. מעדיפי הנוחות חושבים שמקדשי השבת הם רדיקלים חשוכים. לא זה נכון ולא זה נכון. אלה רוצים מתוק ואלה חריף. אלה רוצים קר ואלה חם. זה לא עניין ערכי, זה עניין של העדפה וטעם. אלה שרוצים עבודות בשבת לא רוצים את זה כדי לעצבן את החרדים. ואלה שרוצים שלא יהיו עבודות לא רוצים את זה כדי לעצבן את הלא-חרדים.
ננסה להתייחס לטיעונים של צד אחד: אם יהיו עבודות בשבת, מדינת ישראל כבר איננה מדינה מספיק יהודית. זו טענה קשה, שהשלכותיה קשות. מדינת ישראל עושה הרבה מאוד דברים בשבת. היא גם עושה הרבה מאוד דברים שאינם עולים בקנה אחד עם תפיסה יהודית הלכתית. אם יהודיות המדינה תלויה בכך שתדקדק במצוות, אזי ישראל תצטרך לעבור שינוי יסודי ועמוק, שסופו מדינה אחרת – מדינה שרבים מהישראלים בחיים בה כיום לא ירגישו בנוח לחיות בה. למי שרוצים להפסיק את עבודות הרכבת בשבת כדאי לקחת גם את הנתון הזה בחשבון. בראייה ארוכת טווח, אפשר להציג אותו כפיקוח נפש. פיקוח נפשה של המדינה. ישראל שלא תאפשר לישראלים שאינם שומרי הלכה לחיות בנוחות, ולהרגיש שהם יהודים בדרכם וחופשיים מכפייה, היא ישראל שיהיה לה קשה יותר להתקיים.
ננסה להתייחס לטיעונים של הצד השני: הפסקת העבודות בשבת יהיה מהלך של כפייה בלתי נסבלת. גם זה לא מדויק. מדינת ישראל אוסרת על עבודות בכל מיני זמנים, וכופה על אזרחיה כל מיני הסדרים שעולים להם באי נוחות. לדוגמה, היא סוגרת כבישים וגורמת לפקקים רבים כדי לקיים טקסים ביום הזיכרון לחללי צה״ל. למה שנצטרך לעמוד בפקקים האלה? כי ראשי המדינה החליטו – בצדק! – שחשוב לקיים טקסים ביום הזיכרון ולאפשר גישה לבתי העלמין. באותו אופן, הם יכולים להחליט שחשוב לשמור על השבת ולסגור לכם את המסילה. תאמרו: איך אתה יכול להשוות את קדושת יום הזיכרון לקדושת השבת? אומר: אני לא משווה. רק מציין שיש מי שקדושת השבת חשובה להם באותה מידה, והטענה שבגלל קדושת השבת יהיו פקקים תיראה להם לא רלבנטית.
אז מה עושים? מתקוטטים. דמותה של השבת במדינת ישראל לא קיבלה עדיין צורה מגובשת, והיא נושא למחלוקת בלתי פוסקת. יצחק רבין הנחית מטוסים סמוך לכניסת השבת בשנות השבעים, וחולל משבר פוליטי. אהוד ברק הסיע משחן בשבת וחולל משבר פוליטי. בנימין נתניהו אינו מעוניין לחולל משבר פוליטי. הוא אינו מעוניין לפגוע בסיכוייו לקיים את שלטונו בגלל התעקשות על משהו שפוגע בקדושת השבת החשובה לחברים בקואליציה שלו. תאמרו: אבל הוא פוגע ברוב מדינת ישראל! נאמר: אם זה היה המצב, ואם היה רוב שהפגיעה הזאת מעניינת אותו, נתניהו לא היה מוותר לתביעת החרדים. ובמילים אחרות, כל מה שצריך כדי להחזיר את עבודות הרכבת בשבת זה לגייס רוב בכנסת, ולהפוך את ההחלטה. אם מפלגה חרדית מוכנה להפיל ממשלה בגלל עבודה על המסילה, והנציגים שלכם לא מוכנים להפיל ממשלה בגלל עבודה על המסילה, כנראה שלכם זה פחות חשוב. קדושת השבת חשובה להם יותר ממה שנוחות יום החול חשובה לכם. זה אולי לא נעים, אבל זה עד כדי כך פשוט.
