fbpx




THEMADAD.COM 52.79 הליכוד, ימינה, הציונות הדתית, יהדות התורה, שס, ח"כים פורשים הליכוד, ימינה, הציונות הדתית, יהדות התורה, שס, רע"מ, ח"כים פורשים הליכוד, תקווה חדשה, ימינה, הציונות הדתית, יהדות התורה, שס 7% 9% 13%

חרדים וחילונים: הערכה הדדית לא מאוזנת

לא קל להעריך כיצד ייראו יחסי החרדים עם שאר החברה הישראלית בתום מגפת הקורונה. לא קל, משום שהמגפה מחוללת כל מיני סוגים של תהליכים חברתיים. היא מחוללת כעס, בעיקר של חילונים על חרדים. היא מרימה חומות של ניכור. היא גורמת לחרדים להתגונן מפני מתקפה של פרסום שלילי. היא מערבבת פוליטיקה ובריאות, תדמית ועובדות, תקשורת ותעמולה.

הצטרפו לתחרות כאן חדשות והמדד: בואו לחזות את תוצאות הבחירות כאן

היא מובילה גם לתהליכים אחרים: חילונים ששואלים את עצמם כיצד לפעול בתום המגפה לתיקון בעיה מחריפה. חרדים שנכנסים לתהליך של חשבון נפש. יאיר שרקי ביטא את הסנטימנט הזה כאשר כתב: ״ההפקרות שנחשפה שוב לכל רוחב הגזרה: בתי כנסת וחתונות וגם סתם התכנסויות של היום יום, מלמדים שזה מזמן לא מלחמה על ציפור הנפש אלא קהות ואטימות למצב התחלואה בישראל, ולמצב בתוך המגזר החרדי״.

כבר כתבתי לא פעם בעבר: זו שעת משבר לחברה החרדית. ולא סתם משבר, אלא כזה שמכרסם ביסודותיו של הבניין. הפעם אין אויב חיצוני, מגמה חברתית, או משטר מתנכל, שצריך להסתגר מפניו. הפעם ההסתגרות עצמה היא האויב. וכאן מתחילה הבעיה: כשאר בני האדם, גם החרדים חפצי חיים. שלא כשאר בני האדם, הם מוכנים להקריב הרבה כדי לשמור על אורחות חייהם. המגיפה מחייבת אותם לבחור, לפחות לזמן מה, בין חיים לבין אורחות חיים. זו בחירה שהתגובה האינסטינקטיבית עליה היא מסירות נפש. ובאמת, אם אנטיוכוס בשער, או אם המודרנה בשער, אולי צריך מסירות נפש. לא להיכנע לצורר. לא להיכנע לאופנה. אלא שלא להיכנע לווירוס קטלני זו לא מסירות נפש – זו מחווה של הבל.

זו שעת משבר לחברה החרדית גם מול שאר חלקי החברה הישראלית, המביטים בנתוני התחלואה הגואים (בעיקר אצל החרדים), ובזלזול בניסיונות למשטר את התחלואה (לא מיעוט קולני ובולט של חרדים). לאן יוביל המשבר? כאמור, קשה לשער. הוא יכול להשפיע על תוצאות הבחירות, וגם להיות מושפע מהן. הוא יכול להוביל להתנגשויות ולניכור גובר, או למחשבות על צורך דחוף בהתנעה של תהליכי פישור והבנה. הוא יכול להישכח מהר – ברגע שהחיים יחזרו למסלולם. הוא יכול להשפיע לטווח ארוך יותר, ולהתפרס על מגוון של שדות.

כך או כך, כדי להמחיש את עוצמת הניכור, נציג כאן נתונים משני מחקרים. האחד של עמותה בשם ״לחיות יחד״. השני של המכון למדיניות העם היהודי (שאני אחד מעובדיו). שני המחקרים פורסמו, ואנחנו רק מציגים את נתוניהם יחדיו, במצג גרפי דומה, כדי להראות כיצד שניהם מתכנסים למסקנה דומה. מה המסקנה? ניכור קשה מאוד, עוד לפני היות הקורונה, בין היהודים החילונים בישראל לבין היהודים החרדים בישראל. רוב גדול מאוד של חילונים (יותר משבעים אחוזים) סבורים שלחרדים תרומה שלילית למדינת ישראל. הערכתם של חילונים לחרדים, לעומת קבוצות אחרות בחברה, נמוכה במיוחד.

ומה שמעניין בשני המקרים, בשני המחקרים: החילונים כועסים על החרדים, ומדרגים אותם נמוך – בעוד שהחרדים הרבה פחות שליליים כלפי החילונים. רק חמישית מהחרדים סבורים שלחרדים תרומה שלילית למדינה. הערכת החרדים את החילונים גבוהה מהערכת החילונים את החרדים. אין כאן איזון. אולי בצדק אין כאן איזון. יש קבוצה אחת שקשה לה מאוד עם השנייה, ובינתיים אינה יודעת כיצד למצוא לקושי הזה פתרון.

 

, , , ,