fbpx

4.95/105.03/10

55% 45%


כל הרשימה: על מה אנחנו (אומרים) שאנחנו מצביעים?

על מחנה ״רק לא ביבי״ אנחנו שומעים הרבה. אבל מה עם מחנה ״רק כן ביבי״? ומה עם עוד הרבה שיקולים שיש לכל מצביע כאשר הוא בוחר מפלגה? מה עם שאלות כלכליות, מדיניות, חברתיות. מה עם הדתה, ומדינה יהודית, מה עם שכר מינימום ומלחמה בקורונה. הרבה מאוד שיקולים יכולים להשפיע על הצבעתנו. או, אם לומר את האמת, שכנראה מתאימה יותר למציאות, הרבה שיקולים יכולים להשפיע על האופן שבו אנחנו מסבירים את הצבעתנו. למה אנחנו מצביעים כמו שאנחנו מצביעים? כנראה שבעיקר מסיבות של מסורת, של שבט, של הרגל, של מחנה. למה אנחנו אומרים שאנחנו מצביעים כמו שאנחנו מצביעים? או – זאת כבר שאלה טובה. בני אדם הם אלופים בהסברים. גם את מה שהם עושים בלי מחשבה מסודרת, הם יודעים להסביר, מראש ובדיעבד, כאילו הייתה מחשבה מסודרת.

אם עוד לא הצטרפתם לתחרות תחזית הבחירות של המדד עם כאן חדשות? זה הזמן. לחצו כאן.  

הרבה מאוד ניסיונות נעשים לברר מה המרכיבים המעשיים והאידיאולוגיים של הצבעה. קחו לדוגמה סקר של המכון לדמוקרטיהמהזמן האחרון. בסקר הוצגו חמש אפשרויות, שהן ״החשובות ביותר בעת ההחלטה עבור איזו מפלגה להצביע״. מה האפשרויות? כלכלה, בטחון, חברה, סביבה, ואף אחד מהם. כלכלה וחברה מקבלות דירוג גבוה, בטחון מעט מאחור. אפשר כמובן להאמין לבוחרים כשהם אומרים שכלכלה יותר חשובה מביטחון, ואפשר לא להאמין להם. מה שבטוח, ״כלכלה״ ו״ביטחון״ (או ״חברה״) הם מושגים מאוד כלליים. נניח שמישהי אומרת שהיא מצביעה על כלכלה, מה זה אומר, שהיא רוצה העלאה של שכר המינימום או הורדה שלו, שהיא רוצה קיצוץ במיסים או העלאת מיסים?

בסקרים של המדד וכאן חדשות (בביצוע דודי חסיד וחברת קנטאר) ביקשנו לברר שאלות כאלה קצת יותר לעומק. אתמול הצגתי כמה נתונים בעצם העניין, של קלמן ליבסקינד, ועוד כמה במהדורת חדשות הערב עם דוריה למפל. עכשיו ננסה להציג תמונה שכוללת עוד יותר מרכיבים – כי בכתב קל יותר להרבות בפרטים.

בסך הכל, הצגנו 17 אפשרויות. ביקשנו לדרג את השלוש החשובות ביותר. כלומר, לכל אפשרות יש מי שדירג אותה בעדיפות ראשונה, בעדיפות שניה, בעדיפות שלישית, או בכלל לא דרג אותה כחשובה. לדוגמה, רק מעטים דירגו את ״הטיפול בהתחממות הגלובלית״ כמרכיב משמעותי, אחד משלושת הראשונים, בהצבעה שלהם. לעומת זאת, כמחצית מהמשיבים דירגו את הטיפול בקורונה בעדיפות גבוהה. כחמישית (21%) בעדיפות ראשונה, עוד חמישית (20%) בעדיפות שניה, ועוד עשירית (10%) בעדיפות שלישית. זה שם את הקורונה במקום הראשון: הנושא הכי חשוב, להכי הרבה ישראלים. לא מפתיע, וגם בפער גדול מאוד. הנושאים הבאים בתור, ממשלה חברתית וטיפול באלימות, נמצאים בעדיפות ראשונה רק בקרב עשירית (9%) מהציבור. שניהם מגיעים לבערך שליש אם מצרפים גם עדיפות שניה ושלישית.

כדי לעשות את כל זה קצת יותר קל להבנה הרכבנו סולם שעליו כלל הנושאים. נתנו לטיפול בקורונה, שהיא הנושא הכי חשוב, את הציון 10. אחר כך עשינו חישוב כמה מקבל כל נושא מאפס עד עשר בהתאם. כמו שאפשר לראות, זה מסדר סולם נוח, שבתחתיתו הרצון של מעט מאוד בוחרים במדינה יותר קפיטליסטית (4%, מה שמעמיד את הנושא על הציון 0.6). כנראה שנפתלי בנט, שהציג השבוע את מודל כלכלת סינגפור שלו, רוצה את הקהל הזה. לעומתו, ישנו הרצון של הרבה מאוד בוחרים (35%) במדינה שממשלתה יותר ״חברתית״ (צריך להניח שבתודעת רוב הבוחרים ״חברתית״ משמעו ההפך מקפיטליסטית, והציון של הנושא החברתי כשיקול הצבעה הוא 5.1).

ומה עם כן-לא-ביבי? גם את זה יש לנו כאן. גם את הלא, שמקבל ציון קצת יותר גבוה. גם את הכן, שמקבל ציון קצת יותר נמוך. כמובן, זה לא אומר – בכלל לא אומר – שיהיו יותר בוחרים לגוש שמתנגד לנתניהו. זה אומר שיש יותר בוחרים נגדו שהנושא בוער בהם כשיקול הצבעה, מבוחרים בעדו שהנושא בוער בהם כשיקול הצבעה. אגב, הבוחרים האלה נמצאים בעיקר במרכז, כמעט לא בימין, וגם לא כל כך הרבה בשמאל. בוחרי לפיד רוצים שנתניהו ילך, כעדיפות מרכזית, כנראה יותר מבוחרי ניצן הורוביץ (שיש להם עוד דברים על סדר היום, בעיניהם חשובים יותר).

כך או כך, במקרים רבים אפשר לראות ששיעור התומכים ושיעור המתנגדים למשהו די דומה, כך שמבחינה מספרית הם למעשה מבטלים אלה את אלה. ראו לדוגמה כיצד נראה הקרב האידאולוגי על בית המשפט העליון בדעת הקהל. 12% רואים את צמצום כוחו של בית המשפט כנושא בעדיפות גבוהה. עשרה אחוז רואים את ההגנה על בית המשפט כנושא בעדיפות גבוהה. אפשר ללמוד מזה שני דברים. האחד – המלל של פוליטיקאים על בית המשפט לא לגמרי מרעיד את הציבור. השני – הבייס של שני הנושאים האלה דומה מאוד בגודלו. אותו דבר שלום מול סיפוח. שמונה אחוזים רוצים יותר דגש על שלום עם הפלשתינים. שבעה אחוזים רוצים סיפוח.

מסקנות? בנט צדק כשהלך על ״רק קורונה וכל השאר לא חשוב״ אבל אולי קצת פחות צדק כשהחליט להיות הקפיטליסט האולטימטיבי. סער צדק כשלקח את שאשא ביטון בשביל הקורונה, אבל לא מספיק לקח בחשבון שרק לא ביבי זו סיסמה שעובדת בעיקר אצל מצביעים של מישהו אחר. סמוטריץ׳ לא יכול להסתפק בסיפוח, וחייב לדבר על מדינה יהודית. המשותפת צריכה להתמקד באלימות, לא בשלום עם הפלשתינים. ליברמן נגד החרדים זה טוב למי שלא שואף להמון מנדטים. ניסנקורן לא הבין שהגנה על בית המשפט תיתן לו הרבה קרדיט אצל הפרשנים, ומעט אצל המצביעים. זליכה זיהה סנטימנט נכון (שבירת מונופולים). אבל לפי הסקרים והתחזיות הוא כנראה לא האדם הנכון לממש אותו.

והנה הטבלה המלאה

 

 

 

 

, , , , , , , , , ,
02/12/2021"אישור למגדלי משרדים להקצות 20% מהשטח לדירות יוריד מחירים" יהודה שרוני, מעריב
אם תמשיך ליפול בקטנות, "ממשלת השינוי" עוד תהפוך ל"בנטוסטן" בן כספית, מעריב
לראשונה: בנט ביקר במעון רה"מ בבלפור עמית סגל, N12
השר כהנא פרסם את מתווה הגיור - בקואליציה זועמים ומתנגדים זאב קם, כאן חדשות
האם נבחרת הדירקטורים קפואה כבר 4 שנים? המשרוקית של גלובס, גלובס
שיחות הגרעין יימשכו בווינה: התרחישים השונים שעומדים על הפרק עמוס ידלין, N12
הסוף של רו-וי-וייד מגיע בקרוב (אנגלית) Mary Ziegler, New York Times
השקת ערוץ 14: תראו מי מבקר אריאל פלקסין, ישראל היום
מוכרח להיות שינוי ביחס המשטרה לנחקרים טובה צימוקי, Ynet
לחתוך את ירושלים: הגיע הזמן להחלטה לאומית שלום ירושלמי, מקור ראשון







מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2021-12-02)
ממוצע המדד
הליכוד 30 34 33.86
תקווה חדשה 6 0 0
יהדות התורה 7 7 7.33
ש"ס 9 9 8.6
ימינה 7 5 5.14
כחול לבן 8 7 8.08
יש עתיד 17 21 19.36
המשותפת 6 7 7
ישראל ביתנו 7 7 6.6
מרצ 6 4 4.38
עבודה 7 7 7.4
הציונות הדתית 6 7 7
רע"מ 4 5 5.27