fbpx

המצב הכלכלי



המצב החברתי


לאן יעברו מצביעי ליכוד שמאוכזבים מהרשימה

כמו בכל שבוע, גם הערב נציג (שבע אצל קרן אוזן) את סקר הסקרים שאתר המדד עורך עבור כאן חדשות. כמו בכל שבוע, גם הערב נתהה אם היו תזוזות. בעקבות המבצע בעזה, בעקבות הפריימריס בעבודה, או בליכוד. או משהו. כדי שיהיו תזוזות, מישהו צריך לשנות את דעתו. רבקה, שהצביעה ליכוד, צריכה להחליט להצביע ליש עתיד. עידו, שהצביע לעבודה, צריך להחליט שהפעם הוא עם הרוח הציונית. כמובן – מעבר מהליכוד ליש עתיד הוא מעבר די חד. מעבר מהעבודה לציונות הדתית הוא עוד יותר חד. קל יותר להבין מעבר מיהדות התורה לציונות הדתית, או מכחול לבן ליש עתיד. קל יותר להבין מעברים בתוך הגושים. אבל מעברים כאלה, חשובים ככל שיהיו למי שהגיע רק מקום שישי בעבודה, לא מעלים ולא מורידים הרבה מבחינת הרכבה של הממשלה הבאה.

בואו לנצח את הסקרים ואת הסוקרים במשחק תחזית הבחירות 2022

אז מה, ישראל יותר מפוצלת או יותר מאוחדת? בואו לומר מה דעתכם

השבוע אנחנו בוחרים מעברים – הצגנו כאלה שלשום – ובוחנים אלטרנטיבות. נניח שהחלטת להצביע לש״ס, ונניח שמאיזושהי סיבה פתאום ש״ס לא נראים לך, לאן תעברי? נניח שהחלטת להצביע למרצ, אבל המפלגה שוב גולשת לעבר אחוז החסימה, ואתה מתלבט, מה האפשרויות שחשבת עליהן?

בדקנו. שאלנו. קודם שאלנו מה רמת הבטחון של המצביעים בהצבעתם. אצל בוחרי יש עתיד, 89%. אצל בוחרי הליכוד, 90%, שזה בעצם אותו הדבר. אצל בוחרי העבודה, 88%. דומה מאוד. בוחרי מרצ, 88%. בוחרי כחול לבן, 90%. ההבדלים קטנים מאוד. הבוחרים – רובם – החליטו מה הם רוצים, ואומרים שהם די סגורים על עצמם, חוץ מאלה שאומרים שטרם החליטו. בערך אחד מחמישה ישראלים אומר שטרם החליטו למי יצביעו. אבל גם להתבלטות שלהם כדאי לשים סייג. יש ״לא החליט״ במובן של מתלבט בין כל המפלגות, וזה המקרה הפחות שגרתי, ויש ״לא החליט״ במובן של מתלבט בין כחול לבן לבין יש עתיד, וזה המקרה היותר שגרתי. התלבטות לא שגרתית, היא התלבטות שיכולה להשפיע על מפת הגושים. התלבטות שגרתית היא התלבטות שלא תשפיע על מפת הגושים.

עברנו השבוע על הרבה מאוד דירוגים של כ-1500 משתתפים בסקר המדד. בדקנו מה אמרו לפני חודש, לפני שלושה, למי הצביעו ב-2021, למי הם מתכוונים להצביע עכשיו. הנה בדיקה קצרה אחת, שמלמדת על מצב התנודות. צירפנו את כל המצביעים שאמרו שיצביעו לאחת ממפלגות גוש נתניהו לפני חודש, ובדקנו כמה מהם עדיין באותו גוש. צירפנו את כל המצביעים של כל המפלגות האחרות (כולל מי שאמרו שיצביעו למפלגות ״אחרות״, כלומר, מצביעי ירון זליכה, עלה ירוק, אלי אבידר, ושאר עקשנים שלא מוותרים למרות שהסיכוי שלהם להיכנס לכנסת זעיר). גם ביחס לכל אלה בדקנו איפה היו לפני חודש, ואיפה הם היום. התוצאה: מעט מאוד עזבו את המקום לעברו לגוש השני. מהגוש של לא-נתניהו, למעשה אין עזיבות. אין מישהי שרצתה להצביע לליברמן ופתאום עברה לליכוד או ליהדות התורה. כלומר, יש. אבל מעט מאוד. 2% בסך הכל. ואותו דבר, רק קצת פחות, נכון גם ביחס לגוש נתניהו. 94% שמרו על עקביות ביחס לגוש. 6% זזו למקום אחר, שזה אומר שאולי זזו לרוח הציונית, או למפלגה ״אחרת״ כלשהי. רק שימו לב: השישה אחוז האלה זה לא אומר שגוש נתניהו איבד 6% ממצביעיו. קודם כל כי יש גם מי שמצטרפים אליו. וגם כי יש כאלה שעוברים למפלגות שלא עוברות. נכון, מצאנו מצביעים שאמרו ככה ועכשיו אומרים ככה, אבל אנחנו יודעים, מסקרי המנדטים, שמספרם הכולל לא מוריד את כמות המנדטים של הגוש. בינתיים אלה מעברים קטנים, שהשפעתם זניחה.

עכשיו נציג את מבחן ״אופציה ב״. כלומר, למי המצביעים חושבים להצביע אם בסוף לא יצביעו למי שהם אומרים שיצביעו. גם כאן כדאי לשים לב: רוב המצביעים שנוקבים בשם של מפלגה אומרים שיש בטחון של מאה אחוז או תשעים אחוז שיצביעו בעדה. אנחנו גם רואים שהמצביעים שומרים בדרך כלל על עקביות. רובם אומרים לנו היום בדיוק את מה שאמרו לפני חודש או שלושה, אלא אם אמרו לנו מראש שהם מתלבטים, או שהבטחון שלהם נמוך. אבל בכל זאת אנחנו שואלים. נניח שבסוף, מסיבה כלשהי, תחליטו אחרת, מה האלטרנטיבה שלכם? יש שמתעקשים – הבחירה הראשונה היא ליכוד, וגם הבחירה השנייה היא ליכוד. מאלה לא הצלחנו לקבל אלטרנטיבה (13% מבוחרי הליכוד שהשיבו לנו השיבו כך). אבל הרבה אחרים נותנים של מפלגה אחרת. אם לא ״X״ אז ״Y״. רוב בוחרי מרצ (62%) בחרו בעבודה כאופציה ב. הגיוני. בוחרי העבודה אמרו מרצ (40%) או יש עתיד (40%). בוחרי הציונות הדתית אמרו בעיקר ליכוד (35%) – ובוחרי הליכוד אמרו בעיקר הציונות הדתית (35%). הכל נשאר בתוך הגושים, במפלגה שליד. גם אם הבוחרים יזוזו, הם לא ישנו באופן ממשי את תמונת הקואליציה.

הפתעות? אין ממש הפתעות, אבל בוחרי הרוח הציונית הם אלה ששווה לעקוב אחריהם. המפלגה שלהם תקועה קצת מתחת לאחוז החסימה – במדד המשוקלל שלנו הרוח הציונית לא עוברת. כך שיכול להיות שהם באמת אלה שיצטרכו להחליט אם ללכת עם הראש בקיר, בתקווה שברגע האחרון איילת שקד, יועז הנדל ושאר החברים בכל זאת יצליחו לגרד מספיק קולות. או שיחליטו לעבור למפלגה אחרת, כדי שלא להסתכן באבדן הקול. לאן יעברו? בערך מחצית לגוש לא-נתניהו (בעיקר לכחול לבן: 33%). בערך מחצית יעברו לגוש נתניהו (30% לליכוד פלוס הציונות הדתית). הקולות האלה עשויים, או עלולים, להכריע האם הגוש של נתניהו כן או לא יגיע ליעד הנכסף של 61 מנדטים, אבל יכולים בהחלט גם לא להכריע כלום. סתם להתחלק שווה בשווה בלי לתת יתרון לאף אחד מהצדדים.

 

, , , , , ,


הקליקו על הכותרת כדי לעזור לנו לכוון את ״המדחום הפוליטי״ של ישראל (התוצאות משוקללות על פי מפתח פוליטי כדי לייצג בקירוב את עמדת הציבור הישראלי)
07/10/2022נתניהו זיהם לתמיד את הדיון על ההסכם עם לבנון נחום ברנע, ידיעות אחרונות
גם הכשיר את הסעודים וגם קיבל אגרוף (אנגלית) Eugene Robinson, Washington Post
שני האנשים שמתנגדים להסכם על המים הכלכליים הם נסראללה ונתניהו בן כספית, מעריב
שיקלי הוא מפא"י החדשה אריאל הורוביץ, ישראל היום
איך כל אדם מפרש באופן סובייקטיבי את העולם שמולו עידן דוויב, N12
לפיד לא נכנע לחיזבאללה בעניין לבנון. הוא נענה לביידן אלוף בן, הארץ
הנצרות והיהדות מנהלות מערכת יחסים מורכבת. מה הקשר המקורי ביניהן? יגאל בן נון, אלכסון
האחריות של פוליטיקאים ערבים לפריחת הפשיעה והטרור נאיל זועבי, Ynet
אין כמעט מדינה שבה בחוק אי־העברת תקציב מובילה לבחירות גידי רהט, ישראל היום
האיום הגרעיני של פוטין אמיתי (אנגלית) Walter Russel Mead, Wall Street Journal








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2022-10-07)
ממוצע המדד
הליכוד 30 32 32.3
יהדות התורה 7 7 7
ש״ס 9 8 8.1
המחנה הממלכתי 12 12 12
יש עתיד 17 23 23.9
חדש תע״ל 4 4 4
ישראל ביתנו 7 6 5.8
מרצ 6 5 5
עבודה 7 5 5.2
הציונות הדתית 6 14 12.6
רע״מ 4 4 4
בל״ד 2 0 0