אם חסרות לכם דאגות, הנה נתון שאמור להדאיג אתכם. הוא פורסם היום, במסגרת הסקר החודשי של המכון למדיניות העם היהודי. הציבור לא מאמין בפיקוד הבכיר של צה״ל. מקרב היהודים, 43% מביעים אמון, 55% לא מביעים אמון. לכאורה, עניין כמעט טריוויאלי. הפיקוד הבכיר של צה״ל לא הכין את ישראל כראוי למתקפת פתע, לא ערך את הכוחות, לא זיהה את הסכנה, לא הגיב לה במהירות הנדרשת. מדוע שהציבור ייתן בו אמון? מצד שני, אותו פיקוד בכיר מנהל את צה״ל במלחמה. הוא עושה זאת כבר חודשים רבים במסירות, בהקרבה, בנחישות – ובמובנים רבים גם בהצלחה.
אז מה קרה? כאן צריך להיכנס קצת להסבר על מתודולוגיה של סקרים והשפעתה על התוצאות. וצריך להסתייג מכמה כותרות שניתנו בכלי תקשורת שונים לסקר של JPPI. כמו הכותרת: ״ירידה דרמטית באמון הציבור בצמרת צה״ל״. למה להסביר ולהסתייג? כי הכותרת על ירידה באמון יוצרת את הרושם שהאמון היה גבוה יותר ועכשיו הוא נמוך יותר, וזה רושם מטעה. נכון במידת מה, אבל מטעה.
הדבר היחיד שבטוח קרה זה שינוי של נוסח השאלה. שינוי חשוב, שחשף דבר חשוב. אבל שינוי שמקשה לדעת מה היה המצב קודם. כלומר – האם הייתה ״ירידה״ באמון או שהמצב הזה, של חוסר אמון בפיקוד הבכיר של צה״ל, הוא מצב שקיים כבר מזה זמן ופשוט לא זוהה, כי השאלה לא נשאלה.
הנה מה שנעשה: בסקר של JPPI, ובעוד הרבה סקרים של הרבה גופים, נשאלות שאלות על אמון בצה״ל. לדוגמה, בסקר של INSS, יש שאלה שהנוסח שלה: ״באיזו מידה יש לך אמון בכל אחד מהגופים הבאים: צה״ל״. באותו סקר יש גם שאלה נפרדת על האמון ברמטכ״ל, הרצי הלוי. גם בסקר המכון לדמוקרטיה יש שאלה על אמון הציבור בצה״ל. בדצמבר 2023, 87% מהיהודים הביעו אמון בצה״ל. בסקר המכון למדיניות העם היהודי הוצגה במהלך המלחמה שאלה על ״רמת האמון שלך במפקדי צה״ל״. ושימו לב להבדלים. יש ״צה״ל״, יש ״מפקדי צה״ל״. בתחילת המלחמה שאלנו גם על ״חיילי צה״ל״. כל קטגוריה מולידה תשובה קצת אחרת. בחיילים יש אמון גבוה מאוד – מקסימלי. גם בצה״ל יש אמון גבוה בדרך כלל. למה? כי צה״ל הוא הגוף שכולל גם חיילים וגם מפקדים, רובם לא בכירים.
לממצאים והניתוח של הסקר המלא של המכון למדיניות העם היהודי
יש לכם ילדים במערכת החינוך? השיבו לסקר החדש של המדד!
זה המקום שבו שינינו החודש את נוסח השאלה. עברנו מנוסח שאלה על ״מפקדי צה״ל״, שכולל את המ״מ, את המ״פ, את המג״ד, את המח״ט ועד הרמטכ״ל – לנוסח שאלה על ״הפיקוד הבכיר של צה״ל״, שאמנם אינו מוגדר במדויק, אבל בוודאי אינו מתייחס למפקדי השדה בשטח. הוא מתייחס למי שמקבלים את ההחלטות בצמרת.
ואז באמת חל שינוי דרמטי. ביוני, כאשר שאלנו על מפקדי צה״ל, ל-55% מהישראלים היה אמון. ביולי, כאשר שאלנו על האמון בפיקוד הבכיר של צה״ל, ל-43% היה אמון. ירידה משמעותית, כמו שכתוב בכותרת ההיא שהסתייגתי ממנה. נחזור לשאלה: למה הסתייגתי? לא כי הכותרת אינה נכונה. היא נכונה: במדידה של JPPI את רמת האמון במפקדי צה״ל אכן חלה ירידה. אלא שהירידה לא בהכרח נובעת משינוי העמדה – ייתכן מאוד שהיא נובעת (ואני מניח שהיא נובעת) קודם כל משינוי השאלה. ובמילים אחרות: במפקדים של צה״ל יש אמון – במפקדים הבכירים של צה״ל אין אמון (או, אם להיות יותר מנומסים, יש הרבה פחות אמון).
כל ההסבר הזה לא הופך את הממצא לפחות חשוב, או פחות מדאיג. העובדה נותרת בעינה: לרוב הציבור אין אמון בפיקוד הבכיר של צה״ל. יכול להיות שהאמון בפיקוד הבכיר צנח בחודש האחרון, ויכול להיות שצנח כבר קודם, רק לא שמנו לב, כי שאלנו על ״צה״ל״ או על ״מפקדי צה״ל״, ולא ישירות על הפיקוד הבכיר של צה״ל. אולי הסקר של INSS מחודש מאי מאפשר נקודת השוואה, בזכות השאלה הממוקדת ברמטכ״ל: רוב קטן למדי (53%) נתן בו אמון במאי. מאז עברו חודשיים-שלושה. ההתקדמות לניצחון איטית. העימותים בין פיקוד צה״ל לבין הממשלה תכופים. גם לעובדה הזאת יש משמעות: האמון בפיקוד הבכיר גבוה הרבה יותר בקרב ישראלים שמזדהים כ״מרכז״ או כ״שמאל-מרכז״. הוא נמוך בקרב ישראלים שמזדהים כ״ימין-מרכז״ ובעיקר בקרב מי שמזדהים כ״ימין״. בקבוצה הזאת, שגם ברטוריקה של מנהיגיה ניכרת נימה לעומתית לפיקוד של צה״ל, האמון בפיקוד הבכיר עומד על 21% בלבד. אחד מחמישה נותן אמון. וקבוצת הימין אינה קבוצה קטנה או שולית. זו הקבוצה הגדולה יותר לעומת שאר הקבוצות. אגב, גם לחרדים יש אמון נמוך מאוד בפיקוד הבכיר של צה״ל. מה שחלק עשויים לפרש כחוצפה, וחלק עשויים לפרש כתגובה מתבקשת למחלוקת הגיוס.
כך או כך, ישראל מונהגת במלחמה על ידי פיקוד בכיר שהאמון בו נמוך למדי (55%). תאמרו: הם צריכים ללכת הביתה! נאמר: כנראה שאתם צודקים. אבל אם ״הם צריכים״ אז ״הם״ זה לא רק הפיקוד הבכיר. ישראל מונהגת במלחמה גם על ידי ממשלה שהאמון של היהודים בה נמוך מאוד (73%), וגם על ידי ראש ממשלה שהאמון בו נמוך מאוד (67%).
