fbpx

המצב הכלכלי



המצב החברתי


מי מוכן להתפשר על פסקת התגברות? אולי תופתעו לשמוע

זה ויכוח שאין ולא יכולה להיות לו הכרעה שמבוססת על עובדות. לשני הצדדים יש עובדות, לשני הצדדים יש עמדות. במקרה הזה, העובדות שנבחרות הן אלה שמשמשות את העמדות. אלה אומרים: הנה, בקנדה יש פסקת התגברות. אלה אומרים: אבל לקנדה יש חוקה! אלה צודקים, וגם אלה צודקים. את רואים בהתגברות של קנדה הוכחה להיתכנות של פסקת התגברות שתוצאתה אינה קטסטרופה, אלא רואים בחוקה של קנדה עובדה המבטלת את האפשרות של ישראל להשתמש בקנדה כדוגמה, כי לנו אין חוקה.

האם אתם מוכנים להתפשר על פסקת התגברות? בואו להשיב לשאלון שלנו

השבוע העליתי, במסגרת אחרת, שיחה ארוכה על הקושי שלנו, כבני אדם, להשתכנע – אפילו כאשר אנחנו טועים. זו שיחה עם פרופ׳ עזר גת, שבמרכזה ספר חדש שהוציא לאור, בינתיים רק באנגלית, אבל אולי עוד תהיה גם גרסה בעברית, על ״קיבעון אידיאולוגי״. מה מבטא המושג הזה? בלשונו של גת, ״לדרכים שבהן התמסרות להעדפות ערכיות עשויות לעוות את הבנת המציאות״. הטיות קוגניטיביות בפרשנות העולם, כותב גת, ״מועילות לעתים לגיוס תמיכה ולדחיפה של סדר יום אינטלקטואלי וחברתי במרחב הציבורי״. עם זאת, הוא מזהיר, ״הטיות חזקות בהבנת המציאות יכולות גם לערער מטרות ולהוליך אנשים שולל, הרחק מהמטרות הרצויות להם״.

כך או כך, לבני אדם יש סיבות אבולוציוניות, פילוסופיות, פסיכולוגיות, חברתיות, לדבוק בעמדותיהם. פסקת ההתגברות, שהוויכוח עליה נשמע לעיתים כמו דיון טרחני ומפולפל של משפטנים, היא כבר מזמן לא אירוע של מקצוענים-משפטנים. זה עימות בין קבוצות חברתיות, שמבטא פערי זהות. למשפטנים אין סיכוי לשכנע אף אחד, בוודאי שלא כאשר יש משפטנים לצד זה ויש משפטנים לצד זה. ואם תאמרו, אבל יותר משפטנים תומכים בצד שלנו, נשיב שלא מעט מדענים דחו בתחילה לא מעט תיאוריות שהתקבלו כעבור זמן. חפשו את הסיפור על חוק אבוגדרו. חפשו את התגובות לתיאוריה של קפלר, שהכוכבים סובבים את השמש, ולא במעגל אלא במסלול אליפטי. ובמילים אחרות, זה שהרבה משפטנים חושבים דבר אחד זה לא אומר שהם צודקים. בטח שלא במקרים שבהם אין שום דרך לבדוק את טענתם – אלא אם ניישם את הטענה ההפוכה, ונראה אם היא מוליכה לאבדון, כפי שהם מנבאים.

מה חושב הציבור? רובו לא מתעמק בפרטי הטענות בעד ונגד התגברות. רובו נשען על איתות מחנאי בבואו לגבש עמדה. בוחרי ימין מקבלים איתות חזק שיש לתמוך – ועל כן תומכים. בוחרי מרכז-שמאל מקבלים איתות חזק שיש להתנגד – ועל כן מתנגדים. אלה ואלה חושבים שהצד השני נעול בעמדתו בלי סיבה רציונלית. אלה ואלה מניחים שהתמיכה/התנגדות שלהם באה ״מהראש״ וזו של הצד השני באה ״מהבטן״. התוצאה: ימינה מהמרכז יותר משישים אחוזים תומכים בפסקת התגברות. במרכז ובשמאל פחות מחמישית תומכים בפסקת התגברות.

אלה נתונים מהשאלון החדש של המדד, שנשמח מאוד אם תבואו להתמודד אתו. הוא מאתגר את המשיבים והמשיבות בשאלות מרתקות בעינינו על זהות, על אידיאולוגיה, על פשרנות, על מחנאות. הנה, זה מה שגילינו מהשאלונים שנאספו עד כה על פסקת ההתגברות. גילינו את הפער (הצפוי למדי) של תמיכה והתנגדות בימין ובשמאל. גילינו את הפער (המפתיע והמעניין) בנכונות לפשרה על פסקת ההתגברות.

כאמור, הנתונים עוד נאספים, ולכן המחויבות שלנו ביחס אליהם זהירה. יש סיכוי שעוד ישתנו במידת מה בחשבון הסופי. אבל מכיוון שהפער גדול, כבר אפשר להניח במידה רבה של ודאות שזה המצב: מתנגדי פסקת ההתגברות הרבה יותר נוקשים בעמדתם מאשר תומכי פסקת ההתגברות. או במלים מדודות יותר, המבטאות במדויק את מה שאנחנו שואלים עליו: תומכי פסקת ההתגברות רוצים אותה, אבל מוכנים להתפשר עליה, לפחות במידת מה. לא בהכרח לוותר – אבל להתפשר. בצד השני, זה של מתנגדי פסקת ההתגברות, הנכונות לפשרה נמוכה הרבה יותר. הם לא רוצים אותה וזהו. סייג שחשוב להוסיף: אלה עמדות ציבור התומכים וציבור המתנגדים. זה שהציבור מוכן או לא מוכן לפשרה לא בהכרח מחייב את מנהיגי הציבור, שכרגע נראים עקשנים למדי בשני הצדדים.

בשאלון שאנחנו מציגים מדובר בשאלה כללית. קשה ללמוד ממנה למה הכוונה במילה ״פשרה״. האם זה אומר פסקת התגברות לא ברוב של 61 אלא של 65, או של 70? האם זה אומר פסקת התגברות רק במקרים מסוימים? האם זה אומר ויתור על התגברות תמורת גמישות גדולה יותר בבחירת שופטים? יש הרבה דרכים להתפשר על התגברות, ולא פירטנו אותן. השאלה שלנו, כאמור, מעורפלת. וזה מכוון. יש לנו עניין לבדוק סנטימנט ומוכנות עקרונית לפשרה, ולא לחפש את המתכון המדוקדק שעליו תהיה או לא תהיה הסכמה. לכן, השאלה מאפשרת בחירה בין ארבע אפשרויות: לא אוותר על עמדתי, אוותר קצת אבל לא מעבר לזה, מוכנ/ה לפשרה בערך באמצע, או מוכנ/ה לוותר לצד השני (אם יוותר בנושאים אחרים). למעשה, יש כאן אפשרות אחת של סירוב מוחלט לפשרה (לא אוותר), ושלוש של מוכנות לפשרה, בדרגות שונות.

שימו לב לנתונים: רוב של המתנגדים להתגברות (55%) לא מוכנים לשום פשרה. רוב גדול של תומכים בהתגברות (63%) מוכנים לפשרה כלשהי. יותר מרבע מהם מוכנים לפשרה ״בערך באמצע״ (28%). עוד רבע מוכנים לוותר קצת (27%). אם יש כאן מצב של קיבעון אידיאולוגי, הוא לא בימין, אלא במרכז-שמאל. כמובן, מי שרוצה לשנות זה הימין, כך שאין שוויון בין המצבים של שני המחנות. ויתור קטן של המרכז-שמאל מבטא למעשה הסכמה לשינוי. ויתור קטן של הימין מבטא למעשה התעקשות על שינוי (רק יותר מוגבל). כדי להבהיר את ההבדל. נניח שהיינו שואלים האם אתם מוכנים שמישהו יפצע אתכם, והייתם משיבים שלא. כאשר היינו שואלים אם אתם מוכנים לפשרה המשמעות הייתה שאנחנו מציעים לכם להסכים מרצון לפציעה קטנה במקום פציעה גדולה – אבל למה שתסכימו לפצע כלשהו?

הנה, מכאן אפשר לחדש את הוויכוח, אבל זה כבר ויכוח פנימי בקרב המתנגדים: נניח שחקיקה של פסקת התגברות משולה לפצע, מה נכון למרכז-שמאל לעשות. האם לומר: פצע הוא פצע, ולא נסכים לפצע (מי יודע, אולי התנגדות נחרצת תרתיע את המחנה השני). או שמא לומר: מכיוון שדי ברור שעומדים לפצוע אותנו, אולי כדאי להגיע לפשרה כך שהפצע יהיה קטן, ואולי פחות מסוכן.

האם אתם מוכנים להתפשר על פטור משירות בצה״ל לחרדים? בוא להשיב לשאלון שלנו

, , , , , , ,

07/02/2023סיוע לטורקיה - יותר חובה אנושית מאשר הזדמנות מדינית רמי דניאל, N12
יעקב עמידרור, אנחנו מספיק חזקים? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
ערביי ישראל - נוכחים־נפקדים באופוזיציה איל זיסר, ישראל היום
הרצוג, התייצב לצד חיות ומיארה אהוד ברק, הארץ
האם עוד דרושות לנו חנויות ספרים? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
הרב שפועל למהפך בחברה החרדית הילה ויסברג, גלובס
אנשי ההייטק חושבים שהארנק שלהם שווה יותר מתעודת הזהות שלנו יותם זמרי, מקור ראשון
מה קורה לאמריקאים צעירים בטינדר - הנתונים (אנגלית) Colleen McClain, Risa Gelles-Watnick, PEW
האיום החמור ביותר אי פעם על הדמוקרטיה בישראל מני מזוז, הארץ
הטיפ הטוב ביותר שניתן לתת לחברי הממשלה שמואל רוזנר, מעריב








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2023-02-03)
ממוצע המדד
הליכוד 32 30 31.4
יהדות התורה 7 8 7.2
ש״ס 11 12 9.3
המחנה הממלכתי 12 12 12.9
יש עתיד 24 24 25.6
חדש תע״ל 5 5 3.6
ישראל ביתנו 6 6 5.5
מרצ 0 0 4.2
עבודה 4 4 2.8
הציונות הדתית 14 14 12.8
רע״מ 5 5 4.3
בל״ד 0 0 0.6
סך הכל 0 120