לפני כמה ימים עלה לרשת סרטון קצר של שאול אמסטרדמסקי משוחח איתי על הורדת גיל הפטור. בגלל ששאול הוא שאול – ואתם יודעים למה אני מתכוון – המון ישראלים ראו את הסרטון, והרבה מהם גם הגיבו עליו. קראתי את התגובות. אני לא תמיד קורא תגובות למאמרים, אבל הפעם מצאתי בהן עניין. הרבה מהן העלו נקודות שמחייבות דיון נוסף או הבהרה נוספת. זה מה שנעשה כאן: תגובות (שלי) לתגובות (של הצופים והצופות). אשתדל שיהיו קצרות מאוד, ואעצור אחרי אלף מילה. אולי בהמשך נפרסם חלק שני, אם יהיו תגובות נוספות שיחייבו את זה. בכל מקרה, הדיון הזה לא ייגמר בסרטון אחד, ולא במאמר אחד, אבל חשוב לקיים אותו. זה דיון לא קל, שמעורבים בו מרכיבים רגשיים, זהותיים וחברתיים עמוקים. חשוב לקיים אותו מתוך כבוד הדדי, גם למי שרוצים לשנות את המצב הקיים, וגם לחברה החרדית ולמנהיגיה. לכן, תודה על כל התגובות, חוץ מהמעטות שהיו ממש מגעילות. מתחילים.
עוד באתר המדד: אז בגין צדק או טעה כשחתם על שלום עם מצרים?
עוד באתר המדד: זיכרון השואה: האם ישראל קיבלה החלטות נכונות?
האזינו להסכת של שמואל רוזנר מנתח החלטות של מנהיגי ישראל ב-75 שנים
יוסף אקרמן כתב: לא מסכים עם ההנחה שזה לא יעבוד לנסות לתת פטור – אין כרגע שום אופציה *ריאלית* אחרת על השולחן.
זהו עצם העניין: ההנחה שפטור יעזור אולי נכונה ואולי לא. אנחנו לא יודעים. זה מחייב עקביות בהתוויית המדיניות וזהירות בבחינת המדיניות. הצעתי שלושה דברים בהקשר הזה. לשם עקביות, הורדת גיל הפטור צריכה לבוא במקביל לקיצוץ בקצבאות ללומדים מעל גיל הפטור (ולא העלאה שלהם, כפי שהממשלה מתכננת). לשם עקביות, הורדת גיל הפטור מחייבת הקפדה על לימודי ליבה בבתי הספר (גם כאן, הממשלה מתכננת בדיוק את ההפך). לשם זהירות, הפטור מוכרח להיות הוראת שעה בלבד ולא חוק קבוע לדורות. אם אין עקביות ואין זהירות, סימן שהממשלה לא מתכוונת ברצינות.
עידו ולד שאל מה ששאלו עוד מגיבים רבים: למה באירופה ובאמריקה הם עובדים, אבל לא בישראל. מה ההבדל? הכוח הפוליטי והדמוגרפי שלהם?
החוקר קימי קפלן הסביר כבר לפני עשור וחצי ש״היקף מדינת הרווחה בארצות הברית מוגבל יותר מבישראל, במיוחד בתחומי החינוך (שאינו ציבורי), ההשכלה התורנית (ישיבות וכוללים) וקצבאות הילדים. אילוץ זה מחייב את החרדים בארצות הברית לצאת לעבודה בגיל צעיר יחסית״. אבל זה לא ההסבר היחיד להבדלים. בלינק הזה אפשר לקרוא מחקר מעודכן יותר שהמבוא שלו כולל הסבר ממוקד בנקודות המתאר את ההבדלים והסיבות להם (גלעד מלאך ויאיר אטינגר).
אריק צור כתב: הזוי בעיני שמקובל עליך כל פתרון שהוא לא גיוס מלא ושוויוני של כולם!
נדמה לי שב״עלייך״ הוא מתכוון לשאול, אבל אגיב בכל זאת. לא מקובל עלי פתרון לא שוויוני. ומצד שני, מדיניות צריך לנהל באופן ריאלי. כלומר: היעד האמיתי הוא כמובן פתרון שוויוני, אבל בדרך ליעד יהיו מכשולים ומהמורות, וכרגע צריך להתנהל בחוכמה בדרך החתחתים שמובילה ליעד, אחרת הרכב ייתקע.
יניב זילברשטיין: כחצי מהחילונים לא משרתים, מקבלים פטורים חופשי.
הערה כללית ליניב ולעוד מגיבים רבים: כדאי להתבסס על עובדות, ולא על שמועות. הטענה ש״חצי מהחילונים לא משרתים״ פשוט לא נכונה. בקרב גברים, קצת יותר משלושים אחוז מהמחזור לא מגוייסים. מתוך זה, כמחצית (17.6%) בגלל הסדר תורתו אומנותו. קצת פחות מתשעה אחוז לא מתגייסים מסיבה רפואית. השאר מתפזר בין סיבות אחרות. הפרטים בלינק הזה, מדו״ח מבקר המדינה.
נדב פרידלנדר כותב: כל רחובות בני ברק וירושלים שוקקים מסחר ועובדים, ססגוני אל תוך הלילה!
זה המקום שבו כדאי להפריד בין אנקדוטה לדאטה. ברור – יש המון חרדים שעובדים. אבל בעיצוב מדיניות צריך לראות את התמונה הכוללת. מה התמונה הכוללת? יש הרבה פחות גברים חרדים שעובדים לעומת לא חרדים. וגם כאשר הם עובדים, ההכנסה נמוכה בגלל בחירת מקצועות ורמת הכשרה. למספרים, נתונים, אחוזים והסברים, קיראו את הנייר של פורום קהלת למדיניות בלינק הזה.
דוד קליגר כתב: מצטער. כתבה אנטישמית! את סוגיית הגיוס לצה”ל במגזר הערבי ואצל השמאלנים כבר סיימתם לפתור?
לא – וזו אכן סוגייה שצריך להידרש אליה. אבל משונה שדווקא בעניין הזה ההנהגה החרדית דורשת להיות אחרונה בתור. נגיד את זה אחרת: אתה רוצה שגם את סוגיית בעיית הדיור נפתור קודם לערבים ורק אחר כך לחרדים?
תגובה של פרי שני: נעביר את הישיבות ליישובי הגדר וניתן ללימוד התורה שלהם להגן על גבולות ארצנו.
רעיון מעניין. ומי ישמור על הישיבה שעל הגדר? אם תהיה הסכמה לגיוס, אימון והכשרה כך שהתלמידים עצמם ישמרו בתורנות על הגבול ועל הישיבה – נקרא לזה גיוס.
עוז זוארץ כתב: רוזנר טועה בדבר אחד, החרדים לא יהיו מוכנים למדינת עולם שלישי בכל מה שקשור לרפואה!
אם טעיתי רק בדבר אחד, אני מרוצה. ולעצם העניין – יש מעט מאוד חרדים שלומדים רפואה ונעשים רופאים. או חוקרים בתחום הרפואה. או מדענים בכלל. כלומר, כדי לקיים רפואה מודרנית הם צריכים לעשות אחד משני דברים: לשנות את ההתנהלות שלהם באופן מהותי, או להישען על המערכת הלא חרדית. אם הם משנים – זה מצוין. אם הם נשענים – זה מאפשר למערכת הלא חרדית להציב להם דרישות בתמורה למשענת.
יבגני בלינוב כתב: ״צבא מקצועי עולה יותר ומספק פחות בטחון״. אפשר סימוכין לטענה הזאת?
נסה את המאמר הקצר והממצה הזה של רונן איציק. או את זה, של יגיל הנקין.
אבנר חזן כתב: חשוב להתגייס לצבא וחשוב ללמוד תורה. ״אלף למטה אלף למטה״ – אלף נלחמים ואלף לומדים!
נגיד שאנחנו מסכימים, מי בוחר איזה אלף אלה ואיזה אלף אלה? למה דווקא החרדים זוכים ללמוד כשהאחרים משרתים?
הממשלה רוצה לפטור את החרדים מגיוס? שאול חשב שזה המהלך הכי חכם שאפשר לעשות, אבל אז הוא פגש את הפרשן שלנו שמואל רוזנר שעשה את הבלתי יאומן וגרם לו לשנות את דעתו. קצת#כאן_הכסף | @amsterdamski2 ו-@rosnersdomain pic.twitter.com/ngOGBvp4XU
— כאן חדשות (@kann_news) April 20, 2023
יובל בן איתמר כתב: מעניין שה”תובנות” האלה עולות כשיש ממשלת חרדים שמקדמת אותם ולא כשלפיד וגנץ קידמו אותם בממשלה הקודמת.
א. התוכנית של הממשלה הקודמת הייתה דומה הרבה יותר למה שהצענו כאן (ליבה, קצבאות, הוראת שעה). ב. הממשלה הקודמת לא התקרבה ליישום התוכנית. ג. גם בממשלה הקודמת אכן ישבו כמה מנהיגים שלא מבינים עד הסוף את גודל האתגר שהחברה החרדית מציבה למדינת ישראל.
דוד לוצקי: אם מחר בבוקר ביבי מחליט שבחורי ישיבות שמקבלים פטור מגיל 18 ולא חייבים להמשיך ללמוד בישיבה, מי שלא ייתן לזה לקרות זה הפוליטיקאים החרדים, הם לא רוצים שלבחורי ישיבות יהיה חופש בחירה.
נכון, אבל… מי בוחר את הפוליטיקאים החרדים? אם הסידור הנוכחי לא נוח לחרדים, ואם הוא נכפה עליהם על ידי פוליטיקאים חרדים, יש לזה פתרון פשוט: שיבחרו פוליטיקאים לא חרדים לכנסת.
יעקב שאולי כתב: מדברים פה על כסף וביטחון שהם דברים בהחלט חשובים אבל כעם ישראל במדינת ישראל אין לנו לא קיום כעם ולא הצדקה בעצם ההתיישבות שלנו פה ללא התורה.
תורה אפשר ללמוד. אני מכיר לא מעט ישראלים שלמדו הרבה מאוד, וגם עשו הפסקה לצורך שירות צבאי, וגם המשיכו ללמוד כאשר הצטרפו לשוק העבודה. עולם לימוד תורה מהסוג שיש בישראל היום, ובהיקף המספרי שיש בישראל היום, לא היה מעולם בתולדות העם היהודי.
מרק כהן כתב: רוזנר צא כבר בשאלה!!
למה? מה הקשר?
