fbpx

המדליה והחתונה: יש קשר?

לפני שניגשים לדיון במצבו של ארטיום דולגופיאט, זוכה מדליית הזהב שאיננו יכול להינשא בישראל, כדאי להיזכר בכמה עניינים בסיסיים:

בישראל שורר מצב לא לגמרי נורמלי: מכיוון שהנישואים בישראל נעשים על ידי מוסדות הדת, כל מי שאיננו מוכר על ידי אחד ממוסדות הדת (זה נכון ליהודים וללא יהודים) אינו יכול להינשא.

למצב הזה אפשר לספק שלושה פתרונות, חלקם כבר קיימים.

פתרון אחד: בלי נישואים ועם זכויות. זה מה שקורה כאן בפועל. המוצג ״נישואים״ נשמר לנישואי הדת, וכל שאר הזוגות מקבלים את כל הזכויות, למעט המותג.

פתרון שני: לשלוח ישראלים להינשא בחו״ל. גם זה קורה בפועל. מי שרוצה את המותג ״נישואים״ אך איננו יכול לממש אותו בישראל, נישא בחו״ל ומוכר בישראל. את המסלול הזה אפשר לשפר בלי קושי, אם שרת הפנים, איילת שקד, תורה למשרדה להכיר בנישואי זום – כלומר, נישואים שנערכים בארץ אחרת, בלי שהזוג המתחתן צריך לעזוב את ישראל.

פתרון שלישי: לייסד מסלול נישואים שאיננו קשור למוסדות הדת, כך שכל ישראלי יוכל לזכות גם בזכויות וגם במותג. זה עוד לא קרה כאן, יש כל מיני אפשרויות על הפרק, חלקן לא מסובכות במיוחד, שיכולות לאפשר מסלול כזה. אבל זה יהיה שינוי משמעותי בסטטוס קוו, ולכן מחייב דיון קואליציוני נוקב.

בואו לחלק את המיליארדים של תקציב המדינה, באתגר חדש של המדד ומשחקי הכיס

יש לכם אמון בנפתלי בנט? ביאיר לפיד? באביגדור ליברמן? בואו ודרגו את שרי הממשלה

בפועל, יש מעט מאוד ישראלים שרוצים להינשא ולא יכולים להינשא. יש הרבה יותר ישראלים שרוצים להינשא בישראל ולא יכולים להינשא בישראל. ובמילים אחרות: הבעיה היא פחות מעשית (כי הזכויות ללא נשואים כמעט זהות, ואין קושי להינשא בחו״ל), ויותר עקרונית. העובדה שישראלים לא יכולים להינשא במדינתם היא עובדה שמעצבנת רבים. אפשר גם להבין מדוע. אבל כדאי בכל זאת להבחין בין מצוקה מעשית – לבין מצוקה עקרונית (מרגב בן דוד למדתי שיש המכנים מצוקה כזאת ״עלבון זהותי״. הוא לימד אותי את המושג הזה כאשר עבדנו יחדיו על נייר שכתב על גיור ישראלי).

יש מי שסבורים שצריך להציג גם פתרון רביעי: להכיר בארטיום דולגופיאט כיהודי מלא-מלא כך שיוכל להינשא בישראל ככל יהודי מלא-מלא. האם דולגופיאט רוצה בזה? איני יודע. מה שברור הוא כך: אי אפשר לאלץ רבנות ראשית, המונהגת על ידי רבנים המכפיפים את עצמם להלכה האורתודוכסית, להכיר באדם כיהודי משום שקיבל מדליה. הרבנים מכירים הלכות, ואין הלכות המאפשרות הכרה ביהודיות במסלול ספורטיבי. כך ששוב פתוחות שתי דרכים: האחת, להוציא את שאלת הנישואים מידי הרבנות. השנייה, לאפשר מסלול נישואים המקביל לרבנות. מי שרוצה ילך לרבנות, מי שלא רוצה לא ילך לרבנות.

מתנגדי מהלך כזה טוענים שיביא לפיצול העם – שני עמים שאינם נישאים אלה לאלה. הם צודקים. זה מה שיקרה. יותר מזה: הם יהיו המיעוט. כלומר, המיעוט הישראלי ההלכתי ידבק ברבנות ובמוסדותיה, שיש בהם הקפדה על קריטריון הלכתי. הרוב הישראלי יעבור בהדרגה למסלול השני. זה לא שהרוב יברח מנישואים יהודיים. הוא יברח מהקריטריון ההלכתי. כלומר, יאפשר לספורטאי שאיננו מוכר כיהודי (על ידי הרבנות) להינשא בנישואים יהודיים (אם ירצה בזה) לחברתו היהודייה (או הלא יהודייה).

איך יודעים שאם יהיה מסלול שאיננו עובר ברבנות רוב הישראלים, ובוודאי רוב הישראלים החילונים, יבחרו בו? הסקר האחרון שהוצגו בו נתונים כאלה הוא סקר של עמותת חדו״ש, שמותר לחשוד בממצאיו בגלל שלעמותה יש עמדה נחרצת בנושא הזה. הסיבה שאינני חושד בנתונים היא שיש לי נתונים דומים ממקורות אחרים משנים קודמות. רוב גדול של חילונים בישראל אומרים שלא היו נישאים ברבנות אם הייתה אפשרות לנישואים מחוץ לרבנות. למעשה, חלק ניכר מהצעירים החילונים מדלגים כבר היום על נישואים ברבנות. רבים אחרים מתחתנים ברבנות או כי א. אין מסלול אחר, או כי ב. המשפחה לוחצת. אם יהיה מסלול לגיטימי אחר, זה יבטל את הקושי הראשון, וגם ירופף את הקושי השני (אם יש עוד מסלול לגיטימי, לא כל המשפחות ילחצו באותה מידה).

איפה כל זה משאיר אותנו? מול המערכת הפוליטית, שמתקרבת לרגע של הכרעה. לא בגלל שהמערכת הפוליטית אוהבת לקבל הכרעות, אלא משום שכל עוד אין הכרעה הציבור מכריע ברגליים. ישראלים נישאים בחו״ל, או חיים ביחד בלי להינשא, ובאופן כללי עושים מה שמתאים להם. הממשלה יכולה להתאים את הכללים למציאות, או להותיר אותם מנותקים מהמציאות. כך או כך, המציאות היא שתנצח.

 

בואו לעזור לנו להבין מיהו יהודי בעיניכם

 

, , , , , , , ,

18/03/2024מלחמה בטיקטוק. בקרוב גם בישראל? אופיר דיין, N12
בדרך למעלה יש בעיה לקצינים לוחמניים חגי סגל, מקור ראשון
מדד החברה הישראלית למרץ 2024: תמיכה במלחמה עם לבנון רוזנר, פוקס, סלפקוב, JPPI
שירתָּ — קיבלת, לא שירתָּ — לא קיבלת שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט
מידת האמון הכללית של אזרחי ישראל ברשויות המדינה נמוכה מאוד שלמה פיוטרקובסקי, מקור ראשון
המבחן של סער יהיה כשגנץ ואיזנקוט יחליטו לפרוש יוסי ורטר, הארץ
סופר: הפעם בלי ישראבלוף בגיוס חרדים אמיר אטינגר, ישראל היום
הפוליטיזציה המשתיקה של המונח "תיאוריית קונספירציה" רן ברץ, מקור ראשון
תת־אלוף דן גולדפוס לא שונה בהרבה מתת־אלוף ברק חירם נחום ברנע, Ynet
האם ביידן מתח קו אדום לישראל? שמואל רוזנר, יואב זהבי, כאן חדשות








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-03-15)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 36 33.3
הליכוד 32 18 20.1
יש עתיד 24 11 12.3
ש״ס 11 10 9.8
ישראל ביתנו 6 9 9.8
עוצמה יהודית 6 9 9.1
יהדות התורה 7 6 7.1
תקווה חדשה 4 5.5
רע״מ 5 4 4.9
מרצ 0 4 4.5
חדש תע״ל 5 5 4.2
הציונות הדתית 8 4 2.3
בל״ד 0 0 0.3
עבודה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר