fbpx

פסיקת ההפלות ואנחנו: הקרב על כללי המשחק

מי זה ״אנחנו״? מה לנו ולזה? בית המשפט העליון באמריקה קיבל החלטה שנויה במחלוקת, מורכבת. הוא לא ״ביטל את הזכות להפלות״, פשוט קבע שמעולם לא הייתה זכות כזאת. כלומר – לא הייתה זכות כזאת בחוקה האמריקאית, שאותה תפקידו לפרש. זה הבדל גדול. האם לנשים יש ״זכות״ להפיל? לכל אחת ואחד יש עמדה בסוגיה הזאת, אבל העמדה הזאת לא עמדה למבחן בבית המשפט. מה שעמד למבחן הוא עניין אחר: האם החוקה האמריקאית הקנתה זכות להפיל. בית המשפט של תחילת שנות השבעים אמר שכן. הוא מצא בדל ראייה קלושה, שבאמצעותה קבע שכן. בית המשפט של 2022 קבע שלא. שהבדל לא היה בדל, אלא היה פשוט מהלך פוליטי-אידיאולוגי בכסות משפטית.

הקליקו ועזרו לנו לכוון את ״המדחום הפוליטי״ של ישראל

בכמה העלו לכם, או העלתם, את שכר הדירה?

במהותו, זה איננו דיון על הפלות בכלל. זה דיון על כללי המשחק בזירה הציבורית. כמובן, שאיכשהו יצא שתומכי ומתנגדי הפלות נחלקו למחנות מקבילים גם בהקשר לכללי המשחק, מה שמלמד על עוצמת הרגשות, וגם על העובדה שבני אדם נוטים לאמץ כללי משחק שמתאימים לאג׳נדה שלהם בכל זמן נתון.

הנה דוגמה משלנו באותו עניין: האם במסגרת כללי המשחק נכון שהכנסת תעביר, רגע לפני פיזור, חוק האוסר על המועמד העיקרי של היריב הפוליטי להתמודד בבחירות? נכון להיום, יש מחנה פוליטי, או חלקו, שתומך בזה. נכון להיום, יש מחנה פוליטי שמתנגד לזה. זה לא ויכוח על ״חוק הנאשם״, זה ויכוח על כללי המשחק. מתי ראוי להעביר איזה חוק. אבל איכשהו, יוצא שהרבה מאוד מתומכי חוק הנאשם חושבים שזה בסדר להעביר אותו אפילו עכשיו, וכל מתנגדי חוק הנאשם חושבים שהעברה שלו כרגע תהיה שערורייה. זה כמובן לא אומר שבעוד שנתיים העמדות לא יתהפכו. יהיה חוק שדווקא תומכי ליכוד ירצו להעביר ברגע האחרון, ויחשבו שזה לגמרי בסדר – ותומכי גדעון סער, או יאיר לפיד, יעמדו על הגדרות ויצעקו שלא משנים את כללי המשחק ערב בחירות.

נחזור לפסיקה בארה״ב. כאמור, על כללי המשחק. והיא נוגעת לכמה עניינים. ננסה שניים עיקריים.

האחד – מה כתוב בחוקה, ועד כמה מותר לאמץ פרשנות יצירתית למה שכתוב, ובעיקר למה שלא כתוב אבל היינו רוצים שיהיה כתוב בחוקה. בית המשפט של שנות השבעים היה יצירתי מאוד. אולי יצירתי מדי. בית המשפט של 2022 מבקש לקרוא את החוקה עם קצת פחות דמיון, וקצת יותר הצמדות לטקסט המקורי. מי שחושב שהחוקה הייתה צריכה לכלול משהו שאינה כוללת – שישנה את החוקה. המצאת חוקה בבית המשפט היא הפרת כללי המשחק (כך אומרים תומכי הפסילה).

השני – מה תפקידו של בית המשפט בהסדרת מחלוקות מוסריות חברתיות עמוקות. השופטים של שנות השבעים (ואחר כך, בפסיקת קייסי, של שנות התשעים), ניסו לארגן כללי התנהגות אחידים לחברה האמריקאית, שלא יעמדו בסתירה לחוקה, וגם לא בסתירה למה שנראה להם כמו הגיון בסיסי של בני אדם מודרניים. אלא שעם הזמן התברר, שגם ״הגיון בסיסי״ או ״הגינות בסיסית״ אינו דבר שקל להסכים עליו. גם זה קצת דומה למבחן ״האדם הסביר״ של בית המשפט שלנו. האדם הסביר בעיני השופט איננו תמיד האדם הסביר בעיני האדם. בפסק הדין הנוכחי, השופטים מחזירים את הכדור לבני האדם. סבירים או לא סבירים, הם שיכריעו במחלוקות העומדות ביניהם.

גם זו הכרעה שכולה כללי משחק. הכרעה הניצבת בין שתי גישות, שני קטבים. בקוטב אחד הטענה שישנם דברים שהם מעל למשחק הפוליטי, זכויות יסוד מוקנות שלאף בית מחוקקים אסור לפגוע בהן. המחוקקים של מדינת לואיזיאנה יכולים להעביר חוק שאוסר על הפלות, אבל חוק כזה לא עומד בכללים בסיסיים של הגינות ומוסר, ולכן אינו יכול להתקיים. מי יקבע שלא יתקיים? בית המשפט יקבע. על סמך מה יקבע? על סמך החוקה. ומה אם החוקה דוממת בעניין הזה? ימצא דרך לגרום לה לדבר. זה מה שקרה בפסיקה של ״רו נגד וייד״.

בקוטב השני ישנה גישה שאפשר לכנות עממית. מי יכריע? תמיד הציבור יכריע. זו גישה בעייתית יותר מבחינת התוצאה, משום שהיא מאפשרת לרוב להתנהל בעריצות. זו גישה פשוטה יותר מבחינת ההיגיון, משום שהיא קובעת כללי משחק שקל להבין. העם קובע מהם כללי המשחק, הוא קובע מי מוסמך להכריע בכל שאלה, ואחר כך הוא מכריע בכל שאלה. לדוגמה: את שאלת הזכות לשאת נשק העם הפקיד בידי השופטים באמצעות סעיף בחוקה. כל עוד לא תשונה החוקה, השופטים קובעים במידה רבה מה היקפה של הזכות הזאת (כך עשו בפסיקה מעניינת מאוד בשבוע שעבר, שנבלעה ברעש של פסיקת ההפלות). מצד שני, את שאלת ההפלות העם לא הפקיד בידי השופטים. אין סעיף בחוקה שנוגע אליו. לכן, ההכרעה נשארת בידי המחוקקים. אם המחוקקים של לואיזיאנה החליטו לאסור על הפלות מטעם הבוחרים שלהם, זכותם לעשות זאת. אם הבוחרים לא מרוצים מהאיסור, יצביעו בנובמבר להדיח את המחוקקים ולמנות חדשים, שיאפשרו הפלות.

שאלנו, איך כל זה נוגע לנו? נוגע בהחלט, לא מצד ההפלות, שנדמה שאין בישראל גופים רבים שיש להם עניין לעשות מהן נושא למחלוקת דרמטית. כן מצד כללי המשחק, שנמצאים גם אצלנו במחלוקת עמוקה.

, , , , , , ,

28/03/2024האתגר ההיסטורי שהמלחמה מציבה בפני פרשני ההלכה מיכה גודמן, אפרת שפירא רוזנברג, מפלגת המחשבות
הקיפאון במו"מ עלול להוביל להתלקחות בלבנון עמוס הראל, הארץ
הראיון עם דונלד טראמפ אריאל כהנא, עומר לחמנוביץ׳, ישראל היום
במקום ניצחון מוחלט: ניצחון יחסי וסביר גיורא איילנד, Ynet
לא באנו לפתור את בעיית הגיוס - באנו לריב עפר שלח, N12
האתגר הוא לשחרר את הדור החרדי הבא מחומות הגטו נחום ברנע, Ynet
חוק הגיוס שמביאה הממשלה הוא הרסני למדינה איילת שקד, N12
המצב בדעת הקהל הפלסטינית: מייאש אך מפכח מיכאל מילשטיין, Ynet
האם בקרוב נגלה שאנחנו (לא) לבדנו? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
האם ישראל על סף מלחמת אזרחים? שאול אריאלי, הארץ








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-03-29)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 33 34.1
הליכוד 32 19 19.2
יש עתיד 24 12 12.2
ש״ס 11 10 10
ישראל ביתנו 6 10 9.8
עוצמה יהודית 6 10 9.2
יהדות התורה 7 7 6.7
רע״מ 5 5 4.8
מרצ 0 5 4.6
חדש תע״ל 5 5 4.3
תקווה חדשה 4 4
הציונות הדתית 8 0 2.9
בל״ד 0 0 0.3
עבודה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר