בתחזית המדד של 2025 משחקים כבר יותר מאלף משתתפים. רובם נותנים הסתברות נמוכה לאפשרות שיהיו השנה בחירות. רובם נותנים הסתברות יותר גבוהה לחידוש תהליך הנורמליזציה עם הסעודים. רובם סבורים שהיועצת המשפטית לממשלה כנראה לא תפוטר, ותמשיך לכהן גם השנה. רובם סבורים שההבטחות של השר בצלאל סמוטריץ׳ הבוקר – לגיוס של 10 אלפים חרדים תוך שנתיים, וחצי ממחזור הגיוס החרדי בתוך שבוע שנים, הן הבטחות שאין טעם לסמוך עליהן.
חצי מהחרדים בתוך שבע שנים, זו נוסחת הקסם שמסתובבת בימים האחרונים. גם אני מוכן להבטיח לכם כל מיני דברים שיקרו בתוך שבע שנים, מרכבת מהירה לאילת ועד טיסה לירח. ועד אז, כמו בבדיחה המוכרת, או שהפריץ ימות או שהכלב ימות. אין טעם לדבר על מה שיקרה בתוך שבע שנים, ולמעשה, כל מה שהממשלה דוחה לעוד שבע שנים ראוי לראות כבטל ומבוטל. השאלה החשובה על כל מה שהממשלה עושה – כולל שאלת הגיוס והפטור לחרדים – היא השאלה מה היא עושה עכשיו. השבוע, החודש, השנה. גם גיוס של חצי מהמחזור בעוד שבע שנים מחייב הנחת תשתית עכשיו. שלא לדבר על עשרת אלפים בתוך שנתיים. או על חמשת אלפים השנה.
מאיפה יבואו המתגייסים, מי יבחר אותם, מה יקרה למי שיקראו להם ולא יבואו, מה יקרה אם הצבא לא יעמוד ביעד הגיוס של 5000. בלי הפרטים הללו, הכל משחק בנדמה לי. והציבור מבין שמדובר, במידה רבה, במשחק בנדמה לי. בכל סקר שבוחן את השאלה, וראיתי כמה כאלה בשבועות האחרונים, רוב הציבור משיב שעיקר העניין של הממשלה אינו בגיוס החרדים אלא בשימור הקואליציה. וזה גם עיקר העניין של סמוטריץ׳, למרות נטייתו לדבר על הנושא הזה במילים גבוהות (זה מה שעשה גם בשיחה הבוקר, אצל קלמן וליברמן).
מכאן לתחזית: היא מעניינת, כי היא מלמדת משהו על מה שהציבור חושב על הממשלה, ומה הוא חושב על המאמץ המדומה שהממשלה עושה להסדיר את שאלת הגיוס והפטור של חרדים. כאמור, יותר מאלף תחזיות כבר נכנסו למשחק שלנו, למעשה, כבר קרוב ל-1500. התוצאה המצטברת שלהם בתשובה על השאלה ״האם יתגייסו לצה״ל יותר מ-5000 חרדים בשנת 2025?״ היא תשובה ספקנית. הסתברות ממוצעת של 25% שהדבר הזה יקרה. כמובן, יש משיבים שנותנים לאפשרות הזאת הסתברות של 0% או של 10%, ויש שנותנים לה הסתברות של 60% או 70%. אבל הסך הכל מתכנס ל-25% סיכוי. כלומר, תחזית סקפטית.
זה לא נגמר כאן. העובדה שהחזאים של המדד ככלל ספקנים ביחס לשאלת הגיוס מספקת ממוצע. אבל תמיד נמצאת ברקע שאלה נוספת: האם הספקנות משותפת לכולם, או שיש ספקנים יותר, ספקנים פחות, ספקנים מאוד, ולא ספקנים בכלל, שמה שמביא את הסך הכל שלהם לממוצע נמוך הוא חלוקה מגזרית או אידיאולוגית. ואת השאלה הזאת ביררנו היום בבדיקה של ממוצע התחזית לגיוס 5000 חרדים על פי הצבעה. כלומר: בחנו את התשובה הממוצעת לכל קבוצת חזאים שהצביעה לאותה מפלגה בבחירות האחרונות. חזאים מצביעי ליכוד, חזאים מצביעי יש עתיד, וכן הלאה. את שתי המפלגות החרדיות צירפנו יחדיו, כי יש אצלנו קצת פחות חזאים חרדים ורצינו להגיע למספר משמעותי שעליו מתבססת התשובה. גם את מרצ והעבודה צירפנו יחד, כי המפלגות מתכנסות ליחידה אחת לקראת סיבוב הבחירות הבא.
תחזית האירועים של המדד: בואו לחזות את 2025 ולזכות בפרסים
האתגר החרדי: סרטונים חדשים עם ד״ר מיכאל שראל
מה מצאנו? הגרף מספר כמה דברים מעניינים. קודם כל, כולם ספקנים. ובמילים אחרות: אין אף קבוצת חזאים-מצביעים שההסתברות שהיא נותנת לגיוס 5000 חרדים השנה גבוהה מ-50%.
ועוד: היחידים שמתקרבים להאמין באפשרות של גיוס חרדים במספר כזה הם המצביעים של השר שהבוקר הבטיח תוצאה כזאת. החזאים-מצביעים ששלחו את סמוטריץ׳ לכנסת נותנים, בממוצע, הסתברות של כ-40% לאפשרות שמספר כזה של חרדים יתגייסו השנה. אשמח לגלות שהאופטימיות שלהם מוצדקת, אבל כדי להיות הגון אומר שאני העמדתי את הסמן על 10% סיכוי. כלומר, נמוך מאוד.
ועוד: הפער בין החזאים שתמכו בציונות הדתית לבין אלה שתמכו במפלגות אחרות גדול למדי. התחזית של בוחרי הליכוד היא רק קצת מעל הממוצע, של בוחרי הממלכתי קצת מתחת לממוצע. כצפוי, תזוזה לכיוון שמאל מנפקת תוצאות נמוכות עוד יותר, של חזאים שתמכו ביש עתיד, ובעבודה-מרצ.
ועוד: יפה לראות את הדמיון הרב בין חזאים ששייכים לקבוצה של מי שהכי מתנגדים לאפשרות של גיוס – חרדים – לבין חזאים ששייכים לקבוצה של מי שהכי מתעקשים על אפשרות של גיוס. הספקנים ביותר מכל הספקנים הם חזאים שהצביעו למפלגות החרדיות, וחזאים שהצביעו לישראל ביתנו. באיזשהו אופן אני מרגיש שאולי דווקא משום שאלה חזאים ששייכים לקבוצות שהנושא הזה הכי חשוב בעיניהן, לאמירה שלהם יש משקל קצת יותר גדול. מצד אחד, החזאים החרדים, שמכירים מבפנים את החברה החרדית, כנראה מתרשמים שהמהלכים שמתוכננים לא יספיקו כדי לייצר סדקים בחומה החרדית נגד גיוס. מצד שני, גם החזאים של ישראל ביתנו, שמאוד רוצים לראות את החרדים מתייצבים, לא רואים מהלכים משני מציאות באופק.
כמובן, כל זה הוא בגדר תחזית הסתברותית, שרק בסוף השנה נדע האם תמונת המציאות שמשתקפת ממנה היא התמונה הנכונה. אבל יש מה שאפשר לדעת על פיה כבר עכשיו: הממשלה, הקואליציה, נכון לרגע זה, לא מצליחה ליצור רושם של נחישות שתוביל לשינוי משמעותי בחברה החרדית – לפחות לא בטווח הקרוב. ומה יקרה בעוד שבע שנים? הפריץ ימות, הכלב ימות, לשבע שנים אין טעם להציע תחזית.
למה יש רוע בעולם? הספר החדש של ישראל קנוהל
