מעת לעת אני עושה טעות, ומאזין לשטויות של יעקב ברדוגו בגלי צה”ל. גם מי שקשה לו עם ברדוגו צריך להודות ביושר: הוא העיר משדר קצת מנומנם של שעת אחר צהריים מתרדמת, ועשה ממנו זירת קרב תוססת. ומצד שני, באמת לא קל להקשיב. השבוע השמיע, ולא בפעם הראשונה, את המנטרה הקבועה שלו נגד סקרי הבחירות. הוא “לא מאמין לסקרים”, אמר. כבר שמעתי אותו מדבר כך לא פעם ולא פעמיים. כאילו מדובר באיזו שובבות מתריסה של מי שהולך נגד הרוח. כאילו סקרים זה עניין של אמונה. אחד לא מאמין בהתחממות גלובלית, אחד לא מאמין באבולוציה, אחד לא מאמין בחיסונים, ויש את ברדוגו. הוא לא מאמין בסקרים.
מה שיפה בפרוצדורה מדעית זה שהיא תקפה בין אם ברדוגו מאמין בה ובין אם לאו. ועריכת סקר היא פרוצדורה מדעית. יש שיטה, יש דרכי בדיקה, יש התפתחות ולימוד, יש תוצאות. האם הן מדויקות? התשובה היא כן. או לפחות קרוב לכן. או לפחות “הרבה יותר ממה שנדמה לכם”. שבועיים לפני הבחירות אפשר להביט בסקרים ולהניח ברמה סבירה של ביטחון שאנחנו יודעים, פחות או יותר, מה יקרה אחריהן. וכמובן, ביום שאחרי יישמעו טענות. למה לא ידעתם את זה, ואיך לא קלעתם עם ההוא? הפרוצדורה לא נותנת תוצאה של מאה אחוז. כמו חיסונים נגד שפעת. טוב לרוב המקרים, אבל לא לכולם. נסו בלעדיהם ותגלו. נסו לנתק את עצמכם מסקרים למשך מערכת בחירות אחת ולנחש מראש מה יקרה בהן, ותגלו שבלי סקרים אתם לא יודעים. פשוט לא יודעים.
המאמר המלא במעריב.
