אם מקבלים את תוצאות הסקרים כפשוטם, יש כרגע רק שתי קואליציות שזוכות לרוב, ושתיהן בדרגת קושי מקסימלית. אחת מחייבת ישיבה של החרדים עם הישראלים ועם ליברמן. לא קל. אחת מחייבת ישיבה של סער (והנדל והאוזר ואלקין) עם הערבים. האמת – לא אפשרי.

לסקרים מוקדמים, שבדקו ״מה תצביעו אם חולדאי ירוץ״ יש רק ערך מועט. בוחרים לא תמיד יודעים להעריך נכון מה יעשו במצב עתידי לא מוכר. בסקר הראשון שנערך אחרי הודעתו, אתמול בלילה, הוא קיבל שבעה. השאלה היא כמובן אם זה סקר שממנו ממשיכים. לעלות, או שזה סקר שמבטא את השיא, שאחריו תבוא ירידה.

רוזנר ופוקס

משום מה, בהקשר לציבור הערבי, שהוא הרבה פחות יציב בהצבעתו, ורשם בשנים האחרונות כמה הפתעות מעניינות, הסקרים נראים כמו העתקים אחד של השני. ולא – זה לא שאנחנו חושבים שהם מעתיקים. אם צריך לנחש (וגם על סמך כמה שיחות), בחלק ניכר מהסקרים פשוט לא משתתפים הרבה ערבים, כך שעיקר התחזית ביחס למשותפת נעשה באמצעות שקלול. זה מוביל לתוצאה שהיא, איך לומר, קצת מדי אחידה.

כלומר, הפער בין ממוצע של 10 סקרים לבין ממוצע של 3 סקרים מלמד על מה שקרה בין ה-11 בדצמבר לבין אתמול, שבוע וחצי. מפלגה שהממוצע שלה ל-10 סקרים גבוה יותר מהממוצע שלה ל-3 סקרים נמצאת במגמת ירידה (בסקרים). מפלגה שהממוצע שלה ל-3 סקרים אחרונים גבוה מזה של ה-10 האחרונים, נמצאת במגמת עליה (בסקרים).

עד כמה זה מדאיג? התשובה: לא כל כך מדאיג. יותר מרבע מהאוכלוסייה רוצה להתחסן מיד (ובקרב המבוגרים, שיעור גבוה הרבה יותר). זה אומר שיש את מי לחסן. בעוד כמה שבועות, כשנגמור עם אלה, ובהנחה שהכל יעבור בשלום, יגיע תורם של מי שרצו לחכות קצת. הנה, חיכיתם, עכשיו הגיע תורכם. גם הם יתחסנו.

ההמראה באה מהר, וכמו שבאה כך הלכה. ואם צריך להמר, כבר לא תחזור. לא בסיבוב הזה. כמובן, מתחייבת הסתייגות, שעוד מוקדם, ועוד אין בחירות, והסקרים הם רק קריאת המפה של היום ולא תחזית למחר, וכולי וכולי. ובכל זאת, למה ימינה כנראה כבר לא תתאושש? שלוש סיבות: הקורונה, נתניהו וגדעון סער

שימו את החרדים בצד. הם אולי ילכו עם סער ואולי לא. תלוי בנסיבות. ולכל אחד משלושת התסריטים חברו שלוש אופציות לקואליציה. אחת של נתניהו עם בנט והחרדים – הקואליציה הקלסית של הימין, אבל בלי גדעון סער. אחת של נתניהו עם גדעון סער והחרדים (אין להם בעיה להסתדר) – ובנט בחוץ, כמו עכשיו. אחת קואליציה של סער ובנט בלי נתניהו, ובחיבור עם מפלגות המרכז האחרות שמוכנות לעשות הכל כדי להיפטר מנתניהו. זה אומר יש עתיד (נראה שלפיד כבר לא יהיה ראש ממשלה בסיבוב הזה), כחול לבן (אם יישאר ממנה משהו, ולא בטוח), ליברמן (למה לא).

יהיו כמובן עניינים לסדר, כמו מי ראש הממשלה, או מי ראש הממשלה ראשון. אבל אין ספק שלסער ובנט יהיה קל יותר לסמוך אחד על שני מאשר לסמוך על נתניהו. ואפשר לדמיין אותם מצרפים גם את החרדים, ומגדילים עוד יותר את מרחב התמרון הפוליטי שלהם. בינתיים, מה שיעשה נתניהו הוא שני דברים. אחד, יוודא שהוא מאבד פחות מנדטים ממה שתסריטים מציעים. שני, ישחק מול בנט וסער כדי להפריד ביניהם. לפתות אחד כדי להשאיר את השני בחוץ. אולי באמצעות רוטציה (אבל נתניהו שני).

מבקר המדינה, שהוציא דוח על “מחלות מתפרצות ומתחדשות בישראל” קבע כי שיעור החיסונים גבוה, אך זיהה גם “כיסים” של היעדר חיסון. חלקם בגלל חוסר מודעות או נגישות נמוכה, חלקם בגלל עניינים אידיאולוגיים.

האם תתעורר בעיה דומה גם עם החיסונים לקורונה? בינתיים אין סיבה מיוחדת להניח כך, אבל יש סיבות אחרות לדאגה. במסגרת אתר “המדד” נבחנו ארבעה סקרים ששאלו ישראלים האם יתחסנו לקורונה כאשר החיסונים יבואו. החדשות הטובות הן שרוב ניכר מהישראלים ירצו להתחסן. החדשות הרעות הן שהסקרים לא מציגים תמונה אחידה.

בפוסט הקצר הזה אנחנו מציעים לכם עוד דרך להביט באופן שבו ממוצעים משקפים מגמה. הוא מבטא דבר פשוט: לקחנו את 10 הסקרים האחרונים מכל כלי התקשורת, ואת שלושת. הסקרים האחרונים (השלושה האחרונים כולם מיום רביעי שישי השבוע, כלומר, ממש קרובים), עשינו מממוצע (לא משוקלל, סתם ממוצע), ובחנו את ההבדל בין ממוצע ה-10 למממוצע ה-3. בעצם, ההבדל מבטא דבר פשוט: מי שהממוצע שלו ב-3 האחרונים גבוה מהממוצע ב-10 האחרונים (שכולל כמובן גם את 3 האחרונים) נמצא במגמת עליה.