אצלנו בהמדד, רצים במקביל לא מעט תחשיבים ומודלים של ממוצעי סקרים. ישנו, כמובן, מדד המפלגות העיקרי, שאנחנו מציגים באופן קבוע, המחושב על פי נוסחה שקבע הפרופ׳ קמיל פוקס. ישנם גם ממוצעים אחרים שאנחנו מחזיקים בצד. חלקם מתוחכמים יותר וניסיוניים יותר, חלקם פשוטים ושמרנים. מכל אחד מהם אנחנו לומדים משהו, על המפלגות, על הבוחרים, על המגמות, וגם על היכולת שלנו להבין את המגמות.
מהן המגמות? היום נציג גרף אחד, לא מסובך, שעשוי להפתיע אתכם. זה גרף שמתעדכן אצלנו קבוע, המודד שני ממוצעים. אחד – ממוצע של עשרת הסקרים האחרונים. השני – ממוצע של שלושת הסקרים האחרונים. הסיבה למדידה כזאת פשוטה למדי: עשרה סקרים מצטברים במשך כמה ימים, לפעמים שבועיים, לפעמים קצת יותר. במקרה שלנו, הם מושכים מהיום לאחור עד ה-11 בדצמבר. שלושה סקרים מבטאים תקופה קצרה הרבה יותר. במקרה שלנו – אתמול, יום שלישי. בבוקר הוצג סקר של ערוץ הכנסת, בערב סקרים של ערוץ 11 וערוץ 12. זהו. שלושה סקרים ביום אחד.
כלומר, הפער בין ממוצע של 10 סקרים לבין ממוצע של 3 סקרים מלמד על מה שקרה בין ה-11 בדצמבר לבין אתמול, שבוע וחצי. מפלגה שהממוצע שלה ל-10 סקרים גבוה יותר מהממוצע שלה ל-3 סקרים נמצאת במגמת ירידה (בסקרים). מפלגה שהממוצע שלה ל-3 סקרים אחרונים גבוה מזה של ה-10 האחרונים, נמצאת במגמת עליה (בסקרים).
עכשיו הגרף, וכאמור, הוא עשוי להפתיע אתכם. הוא מלמד שהמפלגה המדוברת ביותר, זו של גדעון סער, דווקא במגמת ירידה בסקרים. לעומתה, ימינה, שכבר הספדנו חלקית, דווקא עולה קצת. וגם הליכוד עולה. כמובן, כל אלה תנודות קטנות, תיעוד מהיר של תקופה קצרצרה. ובכל זאת, סער יכול להציץ בזה בדאגה. מגמת העלייה נבלמה. בנט יכול להביט בזה בתקווה. אולי עוד יש לו דרך לעלות קצת. ושימו לב שכחול לבן יורדת, אבל לא כל כך הרבה. למה? כי הצלילה שלה החלה כבר לפני יותר מעשרה ימים. אתמול כתבנו שספק אם תעבור את אחוז החסימה. הבוקר שמענו את מיכאל שמש מדווח בכאן חדשות שספק אם בכלל תתמודד בבחירות הקרובות. לא הופתענו.