איראן

כשישראל מוכיחה יכולת להכות באיראן, וכך מחלישה אותה, היא באופן פרדוקסלי לא מחזקת, אלא דווקא מחלישה את הרצון של הסעודים להתקדם ליחסים הדוקים יותר

רוב הישראלים חושבים שהשקט – הדבר הזה שיש מי שקוראים לו ״סוף המלחמה״ – יימשך לא יותר מכמה חודשים

כמו במקרה של קיסינג׳ר, היה ברור שלצ׳ייני אין עתיד כנשיא. הסגנות היא תפקידו החשוב ביותר. בסגנות הוא צריך להשקיע את כל מרצו

האם מדובר בהצלחה של המבצע? אולי – אבל בעיקר בהצלחה של המנהיגים שמדובר בהם, נתניהו ודונלד טראמפ, לשכנע את הישראלים שהמבצע הצליח

לפתע מתברר – שייתכן שישראל תצטרך ללמוד לחיות בלי האיום האיראני. אם זה יקרה – כאשר זה יקרה – ישראל תשתנה באופן דרמטי

זה לא נגמר כמובן. או שהמערכה הצבאית תימשך, כי האיראנים לא יקבלו החלטה לוותר ולהיכנע. או שהמערכה הדיפלומטית תתחיל

לאמריקאים יש מסורת: הם באים להטיל את הקלף המנצח, כאשר את רוב העבודה כבר עשו אחרים

האינסטינקט הוא לדחוק בהנהגה הישראלית לא לסמן את חילופי המשטר כמטרה שאנחנו חותרים אליה

ישראל קיבלה החלטה שקל לנמק, וקל להסביר. אם יש לה יכולת לחסל את תוכנית הגרעין האיראנית, או להביא להחלפת השלטון באיראן – ההחלטה לתקוף היא בלי ספק החלטה נכונה

זה דבר שהרבה מאוד ישראלים נוטים לשכוח:  נשיא אמריקאי נבחר על ידי אמריקאים כדי לדאוג לאמריקה