ישראל היא לא מדינה שיכולה להתמרד בקלות נגד תכתיב אמריקאי. בן גוריון הבין זאת אחרי קדש, גולדה הבינה בכיפור, רבין הבין בהסכמי הביניים, בגין במשא ומתן לשלום עם מצרים, שמיר במלחמת המפרץ הראשונה, שרון באינתיפאדה השנייה. נתניהו כמובן מבין
האם יותר מועיל שנפגע כושר הייצור של איראן, או יותר מזיק שאיראן יצאה בתחושה שהיא מסוגלת לעמוד אפילו מול ארה״ב. כל משקיף עשוי לתת משקל אחר לסעיפים הללו מול סעיפים אחרים, ולכן לסכם את המלחמה באופן אחר
לקראת היום השלושים של המערכה, לארה״ב וישראל היו הרבה מאוד הישגים טקטיים, אבל הן לא הגשימו את המטרות שלהן
לישראלים יש פחות ביקורת על מדינתם, או לפחות נטייה פחותה לבטא אותה לעומת אזרחים של מדינות אחרות בעולם
שחרור החטופים יהפוך את הצעד הבא לפחות מורכב. מדוע? משתי סיבות שנראות סותרות אך למעשה משלימות זו את זו
מאשמת העולם צריך לגזור בעיקר תובנה: זה העולם. מאשמת הממשלה צריך לגזור מדיניות: ישראל מוכרחה לשקול האם לפעול בצורה אחרת.
כמה מהמנהיגים שלכם ישרים? תשובת הישראלים: 47% אומרים ״אף אחד מהם״ או ״מעטים מהם״. 36% אומרים ״חלק מהם״. 14% אומרים ״כולם״. ישראל, בטבלת 25 המדינות היא המדינה הממוצעת. אלה בדיוק המספרים שמסכמים את עמדת כל אזרחי כל המדינות שנסקרו
תושביהן של 25 מדינות חושבים ש״תפוצה של מידע כוזב ברשת״ היא סכנה מרכזית. אך לא תושבי ישראל. כך גם ביחס להתחממות גלובלית. למה בעצם?
האם מדובר בהצלחה של המבצע? אולי – אבל בעיקר בהצלחה של המנהיגים שמדובר בהם, נתניהו ודונלד טראמפ, לשכנע את הישראלים שהמבצע הצליח
לפתע מתברר – שייתכן שישראל תצטרך ללמוד לחיות בלי האיום האיראני. אם זה יקרה – כאשר זה יקרה – ישראל תשתנה באופן דרמטי
