fbpx

מי אשם במצב? הערבים והמשטרה (כך לפחות היהודים חושבים…)

לא שלא ידענו קודם. לא שלפני המהומות בלוד, בבת ים, בעכו, הציבור הישראלי בטח במשטרתו ונתן לה ציון גבוה על ביצועים. אבל הימים האחרונים – למעשה, השבועיים האחרונים, כי צריך לדבר גם על אסון מירון – נעצו מסמר ארוך וחד בתדמיתה של משטרת ישראל. ארוך וחד ומסוכן. באין אמון, אין תחושת בטחון. באין תחושת בטחון, אזרחים מחפשים דרכים אחרות לייצר לעצמם בטחון, שאיננו נשען על המשטרה. הם מתבצרים, מקימים מליציות אד הוק, לעיתים גם יורים. חמומי המוח, אנשי האספסוף, מנצלים את התירוץ – אין בטחון – ואת הוואקום – אין משטרה – כדי להתנפל על חפים מפשע. כך מתגלגלת מדינה למצב של אנרכיה. ולא, ישראל עוד לא שרויה באנרכיה, וגם עוד לא ״מתפרקת״, כפי שמכריזים שידוריו הפומפוזיים של ערוץ טלוויזיה פופולרי (אם פרשני האולפנים קוראים לאיפוק, אולי מוטב שיחילו את אותה דרישה גם על כותבי הכותרות של הערוץ). אבל אין ספק שישראל במשבר.

מה לדעתכם צריך לעשות בעזה? בואו והשיבו לסקר המדד.

מי אשם במשבר? חמומי המוח אשמים, המתפרעים אשמים, לא צריך לנקות אותם מאחריות. לא את המתפרעים הערבים (צריך לומר ביושר: הם התחילו). לא את המתפרעים היהודים (צריך לומר בצער: הם לא יותר טובים). אבל חברה מתוקנת אינה יכולה לצאת מהנחה שלא חיים בקרבה חמומי מוח, שאין בקרבה אספסוף. חברה מתוקנת נוקטת אמצעים שימנעו מחמומי המוח להכתיב את סדר היום. בראשם – הצבת כוח משטרה יעיל, שיש בכוחו לעצור התדרדרות בתחילתה. הצבת כוח משטרה מצויד היטב. מגובה על ידי שולחיו. מיומן. האם כך משטרת ישראל? נשאיר למומחים לענייני משטרה את התשובה המקצועית. מה שאנחנו יכולים לומר לא פחות חשוב: הציבור לא מאמין שהמשטרה שלו היא כל זה – מקצועית, מיומנת, מגובה. וכאמור, לאמון הציבור יש תפקיד מכריע ביכולתה של משטרה לתפקד. הוא המפתח להרתעה. הוא המפתח לוויתור על לקיחת החוק לידיים.

עכשיו נתונים. שאלנו השבוע, בסקר אתר המדד (אתם עדיין מוזמנים להשיב לסקר, שממשיך להתנהל), על תפקוד אישים במשבר. בין השאר, על תפקודו של המפכ״ל האומלל קובי שבתאי. רק קיבל את המשטרה, וכבר הוא מוצא את עצמו אשם בשלל בעיותיה. עוד לא הספיק לחמם את הכיסא, וכבר נחת עליו אסון מירון, ואז נחת עליו מבצע שומר החומות. ברור ששבתאי אינו אחראי למצבה של משטרה. ומי שהיה לפני, זמן רב מאוד, היה מפכ״ל זמני. ומי שהיה לפני הזמני היה בעימות עם הדרג הפוליטי. באמת, רחמנות על שבתאי. אלא שמפכ״ל משטרה איננו אדם שרצוי שציבור ירחם עליו. הוא אדם שראוי שהציבור יראה בו משענת, צוק איתן. כך רואה רוב הציבור את הרמטכ״ל, אביב כוכבי. אבל לא את שבתאי. שאלנו על תפקודו באירוע, והציון נמוך. במקרה הנפוץ ״לא טוב״, במקרה הטוב ״בינוני״. רק מעט ישראלים סבורים שתפקודו טוב (הסקר נערך בציבור יהודי בלבד, אבל קשה להניח שבציבור ערבי מצבו של שבתאי יהיה טוב יותר).

כמובן, שבתאי אישית עוד לא הספיק לעשות הרבה. אי אפשר לקחת משטרה מקולקלת ולחולל איתה נס. כאשר ציבור אומר ששבתאי לא מתפקד היטב, הוא מתכוון בעיקר לגוף ששבתאי מייצג. הביטו בשאלה הזאת: ״מי לדעתך האחראי העיקרי לפגיעה במרקם החיים בערים מעורבות כמו לוד ועכו?״. כמובן, בסקר שפנה לציבור היהודי, מואשמים בעיקר הערבים, הם והנהגתם. אבל הגוף שנושא בשיעור אשמה גבוה הוא המשטרה. מעל מחצית מהמשיבים בחרו בתשובה ״המשטרה שלא מצליחה לעשות סדר״.

לא קל למשטרה לעשות סדר, משום שגם כאשר היא עושה זאת האמון בה יורד. בסקר השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה התברר שהציון הממוצע שמשטרת ישראל מקבלת מאזרחי ישראל הוא 2.9 מתוך 5. המרואיינים היהודים והמרואיינים הערבים לא מרוצים ממנה. אבל למה לא מרוצים? לדוגמה, בקרב היהודים, כי הם סבורים שהמשטרה מפעילה שיטור יתר כלפי יוצאי אתיופיה. לדוגמה, בקרב הערבים, כי הם סבורים שהמשטרה מפעילה שיטור יתר נגד ערבים ישראלים. כלומר, לפני כמה חודשים התברר שהישראלים לא מרוצים כי המשטרה מפעילה יותר מדי כוח. עכשיו מתברר שהישראלים לא מרוצים כי המשטרה לא מפעיל מספיק כוח. ולך תעשה מזה מדיניות שמקובלת על הציבור.

כדי שלא יהיה ספק, בדקנו את מצבה של המשטרה לפי כמה מפתחות, ומסתבר שמצבה גרוע על פי כל מפתח. זה חשוב לומר, כי ביחס לממשלה זה לא המצב. רבים בישראל מאשימים את הממשלה, אבל אלה הם בעיקר הישראלים שלא הצביעו בעד הממשלה. שמונים אחוז מבוחרי יש עתיד. אבל רק חמישה אחוזים ממצביעי הליכוד. לעומת זאת, על המשטרה יש דעה פחות או יותר אחידה, ושלילית. זה לא שבוחרים של מחנה אחד אחת מעריכים את תפקודה כגבוה, ושל מחנה אחר לא – כולם מעריכים את תפקודה כנמוך ברמה דומה. זה לא שבימין סבורים שהיא לא אשמה במצב ובשמאל לא – או להפך– בכל מגזר וקבוצה יש שיעור גבוה של אזרחים הסבורים שחוסר תפקוד של המשטרה הוא גורם עיקרי לפגיעה במרקם החיים המשותף הערים המעורבות.

אולי בשל כך, אנשים רציניים (במקרה הזה, אביתר מתניה ועמיר רפפורט, מאמר במקור ראשון) סבורים ש״עם כל הקשיים המשפטיים והערכיים, צריך גם להתחיל בגיוס מידי של צה”ל לאירוע… נדרשים גיוס מילואים והפניית כוחות חי”ר משובחים לעזרה למשטרה, תחת פיקוד משותף עם צה”ל בכל מקום נדרש: מצירי תנועה, דרך כניסות לערים ועד לכניסה מסיבית של חיילים לתוך הערים המעורבות״. ובמילים שלי: המשטרה לא יכולה, תנו לצה״ל לנצח. זה כנראה מה שחושב רוב הציבור.

 

, , , , , , , ,

28/03/2024האתגר ההיסטורי שהמלחמה מציבה בפני פרשני ההלכה מיכה גודמן, אפרת שפירא רוזנברג, מפלגת המחשבות
הקיפאון במו"מ עלול להוביל להתלקחות בלבנון עמוס הראל, הארץ
הראיון עם דונלד טראמפ אריאל כהנא, עומר לחמנוביץ׳, ישראל היום
במקום ניצחון מוחלט: ניצחון יחסי וסביר גיורא איילנד, Ynet
לא באנו לפתור את בעיית הגיוס - באנו לריב עפר שלח, N12
האתגר הוא לשחרר את הדור החרדי הבא מחומות הגטו נחום ברנע, Ynet
חוק הגיוס שמביאה הממשלה הוא הרסני למדינה איילת שקד, N12
המצב בדעת הקהל הפלסטינית: מייאש אך מפכח מיכאל מילשטיין, Ynet
האם בקרוב נגלה שאנחנו (לא) לבדנו? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
האם ישראל על סף מלחמת אזרחים? שאול אריאלי, הארץ








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-03-29)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 33 34.1
הליכוד 32 19 19.2
יש עתיד 24 12 12.2
ש״ס 11 10 10
ישראל ביתנו 6 10 9.8
עוצמה יהודית 6 10 9.2
יהדות התורה 7 7 6.7
רע״מ 5 5 4.8
מרצ 0 5 4.6
חדש תע״ל 5 5 4.3
תקווה חדשה 4 4
הציונות הדתית 8 0 2.9
בל״ד 0 0 0.3
עבודה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר