fbpx

החילונים השמאלנים (כמעט) מוותרים על תנ״ך בבית הספר

האם צריך ללמוד תנ״ך? שאלה משונה. קודם כל, מה זה ״צריך״. צריך במובן של יש חובה כזאת? עובדתית, התשובה היא כן. יש חובה ללמוד תנ״ך בבתי ספר יהודיים בישראל. צריך במובן של אי אפשר להסתדר בלי? קשה להגן על טענה כזאת. לא מעט בני אדם הסתדרו בעולם בלי ללמוד תנ״ך. צריך במובן של זה ספר הספרים שלנו? דוד בן גוריון חשב כך, אבל לא כולם מסכימים איתו. לפני כמה שנים, הרב ד״ר מיכאל אברהם, שיש לו מדי פעם דעות לא לגמרי שגרתיות, הסביר יפה למה לדעתו לא בהכרח צריך ללמוד תנ״ך. ״למרות ציפיותיי ולמרות נקודת המוצא התיאולוגית והאמונית״, כתב הרב-ד״ר, ״ברמה הפרקטית איני מצליח למצוא משמעות רלוונטית ללימוד הזה. מניסיוני שיעורי תנ”ך ולימודו הם חסרי משמעות ולא מפיקים תובנות משמעותיות וחדשות. אלו העובדות כפי שאני מכיר וחווה אותן״. למי שמתעניין בדיונים כאלה, כדאי. לקרוא את כל מה שכתב, כי המשפט האחד הזה רחוק מלהחזיק את עיקר טיעוניו.

לדעתכם, כמה שעות תנ״ך צריך ללמד בבית הספר? בואו והשיבו

מה הבעיה היותר דחופה לשנה הבאה: קורונה או התחממות גלובלית?

האם צריך ללמוד תנ״ך? במסגרת המיזם ״שעת חינוך״, פרויקט משותף לתוכנית ״משחקי הכיס״ ולאתר המדד, אנחנו מאפשרים לצופים ולגולשים לחלק מחדש את מערכת השעות בבית הספר. הנה, זו הזדמנות לבחון האם אתם סבורים שצריך ללמד וללמוד תנ״ך. קחו מערכת של עשרים שעות חובה לכיתות יו״ד, ונראה כמה שעות תנ״ך תכללו בה. התשובה היא, בינתיים, איך לומר, לא הרבה. שיקלול סופי של הנתונים, כדי להתאים אותם להרכב האוכלוסייה, מחכה קצת – עוד נתונים יוסיפו עוד כוח של אמינות לתוצאה הסופית. אבל יש כבר מה שאפשר לראות. האם הוא מפתיע? לא בטוח שמפתיע. האם הוא מטריד? או, זו כבר שאלת המשך לשאלה האם צריך ללמוד תנ״ך. וגם שאלת המשך לשאלה שעוד לא שאלנו: מי צריך ללמוד תנ״ך.

האם התנ״ך הוא טקסט דתי, שצריך לעניין רק, או בעיקר, דתיים. האם הוא טקסט מכונן לאומי-תרבותי, כפי שראו אותו רבים מאבות הציונות, ואז כולם צריכים ללמוד אותו (ויש שיאמרו: בעיקר חילונים צריכים – כי הם פחות מתעניינים בספרים מאוחרים יותר, שעיקרם דיון הלכתי). למדינה יש עמדה אחת. למחנכים ולמנהיגים יש עמדה אחרת. להורים יש עמדה משלהם. ועדת שנהר, שמונתה על ידי שר החינוך זבולון המר, בתחילת שנות התשעים, ישבה לברר את סיבת הירידה במעמדם של לימודי היהדות. היא תיארה סיבות שאפשר לחתום עליהן גם היום, כמעט שלושים שנה אחרי. סיבות כמו ״עליית החברה הצרכנית״, כמו ״כוח המשיכה של המדעים והטכנולוגיה״, כמו ״הפוליטיזציה הגוברת של הדת״.

ועדת שנהר המליצה לחזק את לימודי היהדות, בטענה ש״הכרות עם תולדות עם ישראל ותרבותו הינה יסוד חיוני בבניית זהותו ועולמו הרוחני והערכי של הצעיר הישראלי״. בלי ספק, ההכרות הזאת חשובה להשגת מטרות הוועדה. אלא שמטרות הוועדה אינן בהכרח גם מטרות ההורים. אלה לא תמיד חושבים על ״זהותו ועולמו הרוחני״ התיאורטי של צעיר ישראלי תיאורטי – או צעירה – אלא על הבת שלהם, עם המטרות שלה, השאיפות שלה. גם אם נדמה (לועדה) שטוב לישראל שיחוזקו בה לימודי היהדות, השאלה של כל הורה היא מה טוב לבן שלו, או לבת שלה. עוד שעה של תנ״ך, או עוד שעה של משהו אחר, חינוך גופני, או מתמטיקה, או מדעים, או ספרות. כמובן, גם מה שהוועדה קוראת לו ״ערכים״ משתנה מהורה להורה. יש מי שסבור, כמו הוועדה, שעולמם הערכי של הצעירים מחייב הכרות עם תולדות עם ישראל ותרבותו, ויש מי שפחות. מי יותר ומי פחות? לא תופתעו. דתיים יותר (מסכימים עם מסקנות הוועדה), וחילונים פחות. וזה למרות שוועדת שנהר קמה במובהק כדי לפתור בעיה של דרדור מעמד לימודי היהדות בחינוך הממלכתי.

הנה, כך מחלקים הורים שעות חובה של תנ״ך לתלמידי כיתה יו״ד. הדתיים נותנים יותר – החילונים פחות. בעצם – יותר משליש מהחילונים לא רוצים אפילו שעת חובה אחת (!) של תנ״ך בכיתה יו״ד, ועוד יותר משליש יסתפקו באחת בלבד (מתוך 20 שעות חובה שהוקצו לחלוקה). החרדים מקצים לתנ״ך הרבה שעות, אבל זה משום שהם מוותרים על לא מעט שעות של מה שייראה חיוני לרוב ההורים הלא חרדים. לכן, ההשוואה היותר מעניינת היא לדתיים. רוב הדתיים לא מוותרים על מתמטיקה או אנגלית, אבל גם לא על תנ״ך (על מה כן? נספר בעוד כמה ימים).

נתקדם להתמקדות בחילונים. כבר אמרנו, שליש מהם (37%) מחלקים 0 שעות תנ״ך. שיעור זהה מחלקים שעה אחת תנ״ך. קצת פחות מחמישית מהם (18%) רוצים שעתיים. עכשיו נשאל, מי הוא מי ומי היא מי. בגלל שאנחנו מתבססים על מדגם די גדול (נכון להיום כ-1200, אם גם אתם תשתתפו, וכדאי, כי זה משחק מעניין, יהיו אפילו יותר), יש לנו מספיק נתונים כדי לבחון את הקבוצה החילונית בפירוט. ודי מעניין לראות כמה הקבוצה הזאת מתאימה, ובכן, לציפיות ולקלישאות. בין אם אתם מסכימים עם הבחירה של צד אחד, ובין אם של צד אחר – ואנחנו לא מחלקים ציונים, רק שואלים מה אתם הייתם עושים – כשהגרף מראה שבדיוק מה שחשבתם על הישראלים הוא הדבר הנכון, יש בזה משהו מרגיע. אז הנה, כך נראה גרף החילונים בלבד בחלוקה פוליטית. ואם לתרגם לשפת בני אדם: חילונים שמאלנים הם אלה שלא רוצים (כמעט) בכלל תנ״ך בבית הספר. חילונים ימנים הם אלה שדומים בבחירה שלהם למסורתיים. כמובן שבתרגום לשעות לימוד, זה הפער בין מי שלא היו מלמדים תנ״ך בכלל, או מלמדים שעה, לבין מי שהיו מלמדים שעה בוודאות ואולי שעתיים.

 

, , , , , , ,

29/03/2024הוראות אלו נכתבו בדם: מה שהיה לא יכול להיות מה שיהיה קלמן ליבסקינד, מעריב
האתגר ההיסטורי שהמלחמה מציבה בפני פרשני ההלכה מיכה גודמן, אפרת שפירא רוזנברג, מפלגת המחשבות
הקיפאון במו"מ עלול להוביל להתלקחות בלבנון עמוס הראל, הארץ
הראיון עם דונלד טראמפ אריאל כהנא, עומר לחמנוביץ׳, ישראל היום
במקום ניצחון מוחלט: ניצחון יחסי וסביר גיורא איילנד, Ynet
לא באנו לפתור את בעיית הגיוס - באנו לריב עפר שלח, N12
האתגר הוא לשחרר את הדור החרדי הבא מחומות הגטו נחום ברנע, Ynet
חוק הגיוס שמביאה הממשלה הוא הרסני למדינה איילת שקד, N12
המצב בדעת הקהל הפלסטינית: מייאש אך מפכח מיכאל מילשטיין, Ynet
האם בקרוב נגלה שאנחנו (לא) לבדנו? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-03-29)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 33 34.1
הליכוד 32 19 19.2
יש עתיד 24 12 12.2
ש״ס 11 10 10
ישראל ביתנו 6 10 9.8
עוצמה יהודית 6 10 9.2
יהדות התורה 7 7 6.7
רע״מ 5 5 4.8
מרצ 0 5 4.6
חדש תע״ל 5 5 4.3
תקווה חדשה 4 4
הציונות הדתית 8 0 2.9
בל״ד 0 0 0.3
עבודה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר