fbpx

החילונים השמאלנים (כמעט) מוותרים על תנ״ך בבית הספר

האם צריך ללמוד תנ״ך? שאלה משונה. קודם כל, מה זה ״צריך״. צריך במובן של יש חובה כזאת? עובדתית, התשובה היא כן. יש חובה ללמוד תנ״ך בבתי ספר יהודיים בישראל. צריך במובן של אי אפשר להסתדר בלי? קשה להגן על טענה כזאת. לא מעט בני אדם הסתדרו בעולם בלי ללמוד תנ״ך. צריך במובן של זה ספר הספרים שלנו? דוד בן גוריון חשב כך, אבל לא כולם מסכימים איתו. לפני כמה שנים, הרב ד״ר מיכאל אברהם, שיש לו מדי פעם דעות לא לגמרי שגרתיות, הסביר יפה למה לדעתו לא בהכרח צריך ללמוד תנ״ך. ״למרות ציפיותיי ולמרות נקודת המוצא התיאולוגית והאמונית״, כתב הרב-ד״ר, ״ברמה הפרקטית איני מצליח למצוא משמעות רלוונטית ללימוד הזה. מניסיוני שיעורי תנ”ך ולימודו הם חסרי משמעות ולא מפיקים תובנות משמעותיות וחדשות. אלו העובדות כפי שאני מכיר וחווה אותן״. למי שמתעניין בדיונים כאלה, כדאי. לקרוא את כל מה שכתב, כי המשפט האחד הזה רחוק מלהחזיק את עיקר טיעוניו.

לדעתכם, כמה שעות תנ״ך צריך ללמד בבית הספר? בואו והשיבו

מה הבעיה היותר דחופה לשנה הבאה: קורונה או התחממות גלובלית?

האם צריך ללמוד תנ״ך? במסגרת המיזם ״שעת חינוך״, פרויקט משותף לתוכנית ״משחקי הכיס״ ולאתר המדד, אנחנו מאפשרים לצופים ולגולשים לחלק מחדש את מערכת השעות בבית הספר. הנה, זו הזדמנות לבחון האם אתם סבורים שצריך ללמד וללמוד תנ״ך. קחו מערכת של עשרים שעות חובה לכיתות יו״ד, ונראה כמה שעות תנ״ך תכללו בה. התשובה היא, בינתיים, איך לומר, לא הרבה. שיקלול סופי של הנתונים, כדי להתאים אותם להרכב האוכלוסייה, מחכה קצת – עוד נתונים יוסיפו עוד כוח של אמינות לתוצאה הסופית. אבל יש כבר מה שאפשר לראות. האם הוא מפתיע? לא בטוח שמפתיע. האם הוא מטריד? או, זו כבר שאלת המשך לשאלה האם צריך ללמוד תנ״ך. וגם שאלת המשך לשאלה שעוד לא שאלנו: מי צריך ללמוד תנ״ך.

האם התנ״ך הוא טקסט דתי, שצריך לעניין רק, או בעיקר, דתיים. האם הוא טקסט מכונן לאומי-תרבותי, כפי שראו אותו רבים מאבות הציונות, ואז כולם צריכים ללמוד אותו (ויש שיאמרו: בעיקר חילונים צריכים – כי הם פחות מתעניינים בספרים מאוחרים יותר, שעיקרם דיון הלכתי). למדינה יש עמדה אחת. למחנכים ולמנהיגים יש עמדה אחרת. להורים יש עמדה משלהם. ועדת שנהר, שמונתה על ידי שר החינוך זבולון המר, בתחילת שנות התשעים, ישבה לברר את סיבת הירידה במעמדם של לימודי היהדות. היא תיארה סיבות שאפשר לחתום עליהן גם היום, כמעט שלושים שנה אחרי. סיבות כמו ״עליית החברה הצרכנית״, כמו ״כוח המשיכה של המדעים והטכנולוגיה״, כמו ״הפוליטיזציה הגוברת של הדת״.

ועדת שנהר המליצה לחזק את לימודי היהדות, בטענה ש״הכרות עם תולדות עם ישראל ותרבותו הינה יסוד חיוני בבניית זהותו ועולמו הרוחני והערכי של הצעיר הישראלי״. בלי ספק, ההכרות הזאת חשובה להשגת מטרות הוועדה. אלא שמטרות הוועדה אינן בהכרח גם מטרות ההורים. אלה לא תמיד חושבים על ״זהותו ועולמו הרוחני״ התיאורטי של צעיר ישראלי תיאורטי – או צעירה – אלא על הבת שלהם, עם המטרות שלה, השאיפות שלה. גם אם נדמה (לועדה) שטוב לישראל שיחוזקו בה לימודי היהדות, השאלה של כל הורה היא מה טוב לבן שלו, או לבת שלה. עוד שעה של תנ״ך, או עוד שעה של משהו אחר, חינוך גופני, או מתמטיקה, או מדעים, או ספרות. כמובן, גם מה שהוועדה קוראת לו ״ערכים״ משתנה מהורה להורה. יש מי שסבור, כמו הוועדה, שעולמם הערכי של הצעירים מחייב הכרות עם תולדות עם ישראל ותרבותו, ויש מי שפחות. מי יותר ומי פחות? לא תופתעו. דתיים יותר (מסכימים עם מסקנות הוועדה), וחילונים פחות. וזה למרות שוועדת שנהר קמה במובהק כדי לפתור בעיה של דרדור מעמד לימודי היהדות בחינוך הממלכתי.

הנה, כך מחלקים הורים שעות חובה של תנ״ך לתלמידי כיתה יו״ד. הדתיים נותנים יותר – החילונים פחות. בעצם – יותר משליש מהחילונים לא רוצים אפילו שעת חובה אחת (!) של תנ״ך בכיתה יו״ד, ועוד יותר משליש יסתפקו באחת בלבד (מתוך 20 שעות חובה שהוקצו לחלוקה). החרדים מקצים לתנ״ך הרבה שעות, אבל זה משום שהם מוותרים על לא מעט שעות של מה שייראה חיוני לרוב ההורים הלא חרדים. לכן, ההשוואה היותר מעניינת היא לדתיים. רוב הדתיים לא מוותרים על מתמטיקה או אנגלית, אבל גם לא על תנ״ך (על מה כן? נספר בעוד כמה ימים).

נתקדם להתמקדות בחילונים. כבר אמרנו, שליש מהם (37%) מחלקים 0 שעות תנ״ך. שיעור זהה מחלקים שעה אחת תנ״ך. קצת פחות מחמישית מהם (18%) רוצים שעתיים. עכשיו נשאל, מי הוא מי ומי היא מי. בגלל שאנחנו מתבססים על מדגם די גדול (נכון להיום כ-1200, אם גם אתם תשתתפו, וכדאי, כי זה משחק מעניין, יהיו אפילו יותר), יש לנו מספיק נתונים כדי לבחון את הקבוצה החילונית בפירוט. ודי מעניין לראות כמה הקבוצה הזאת מתאימה, ובכן, לציפיות ולקלישאות. בין אם אתם מסכימים עם הבחירה של צד אחד, ובין אם של צד אחר – ואנחנו לא מחלקים ציונים, רק שואלים מה אתם הייתם עושים – כשהגרף מראה שבדיוק מה שחשבתם על הישראלים הוא הדבר הנכון, יש בזה משהו מרגיע. אז הנה, כך נראה גרף החילונים בלבד בחלוקה פוליטית. ואם לתרגם לשפת בני אדם: חילונים שמאלנים הם אלה שלא רוצים (כמעט) בכלל תנ״ך בבית הספר. חילונים ימנים הם אלה שדומים בבחירה שלהם למסורתיים. כמובן שבתרגום לשעות לימוד, זה הפער בין מי שלא היו מלמדים תנ״ך בכלל, או מלמדים שעה, לבין מי שהיו מלמדים שעה בוודאות ואולי שעתיים.

 

, , , , , , ,

הקליקו על הכותרת כדי לעזור לנו לכוון את ״המדחום הפוליטי״ של ישראל (התוצאות משוקללות על פי מפתח פוליטי כדי לייצג בקירוב את עמדת הציבור הישראלי)
06/07/2022אוהב מתנות יחיה נחום ברנע, ידיעות אחרונות
חרם על ישראל אינו ״חופש דיבור״ (אנגלית) Eugene Kontorovich, Wall Street Journal
עד למהפכה במערכת החינוך - יש הרבה מה לעשות מיכל מושקט ברקן, ישראל היום
ישראל משלימה עם איראן גרעינית נח שמיר, הארץ
בהשראת חזירי הבר, התנים נוהרים לרחובות הערים יגאל מוסקו, N12
איך משפיעה העדות הדרמטית של הדס קליין על תיק 1000? תמר אלמוג, כאן חדשות
ההצלחה הגדולה של הממשלה שנפלה (אנגלית) Shmuel Rosner, New York Times
רב בראש אולפנה זו תופעה שחייבת להיפסק רחלי מלק בודה, מקור ראשון
ציפינו לקבל במחקר ימנים ושמאלנים. טעינו שחר ליפשיץ, הארץ
גיליון הציונים החברתי של ממשלת השינוי אבי דבוש, ישראל היום








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2022-07-03)
ממוצע המדד
הליכוד 30 34 35
תקווה חדשה 6 4 3.8
יהדות התורה 7 7 6.9
ש"ס 9 8 7.8
ימינה 7 4 4.5
כחול לבן 8 8 8.3
יש עתיד 17 21 20.7
המשותפת 6 6 5.8
ישראל ביתנו 7 5 5.1
מרצ 6 4 3.2
עבודה 7 5 5.7
הציונות הדתית 6 10 9.3
רע"מ 4 4 4.1