fbpx




22.7%27.4%16.7%24.5%

יהדות אמריקה: שבעה וחצי מיליון יהודים, אבל לא בדיוק כמוכם

קצת מוזר לכתוב על יהודים באמריקה ביום שבו נופלות רקטות על יהודים (ולא יהודים) בישראל. אבל כך לפעמים החיים מסתדרים. הערב מתפרסם המחקר של מכון פיו על יהדות אמריקה. כלומר, המחקר הכי חשוב על יהדות אמריקה (מאז המחקר הקודם של פיו, משנת 2013). זה המחקר שישמש כבסיס לכל הדיונים והוויכוחים על הקבוצה הזאת בעשור הקרוב. אז למרות המצב, הנה כמה כותרות מתוכו: אלה שנראות לי חשובות בשלב ראשון. ממש לא כל מה שיש במחקר.

באמריקה יש היום שבעה וחצי מיליון יהודים. כמובן, זה אם משתמשים בהגדרה מרחיבה למדי. היא כוללת את כל מי שאומר שדתו יהודי ואין לו דת אחרת, וגם את מי שמגדיר את עצמו כיהודי באופן אחר (מוצא, תרבות וכדומה), אם יש לו הורה יהודי (לא בהכרח אמא), או שגדל כיהודי ואין לו (או לה) דת אחרת. מהיהודים האלה, בחלוקה לפי זרמים, כשליש (37%) רפורמים, כשליש לא שייכים לאף זרם (32%), פחות מחמישית (17%) קונסרבטיבים, פחות מעשירית (9%) אורתודוכסים, ועוד כמה (4%) שייכים לזרמים הקטנים.

מכלל האמריקאים שגדלו כיהודים, או שהיה להם הורה יהודי, כשני שליש נותרו יהודים בבגרותם (68%). כמחצית מהצעירים שגדלו עם הורה יהודי אחד מזדהים בבגרותם כיהודים (47%), שיפור לעומת המצב בדור הקודם.

יהדות אמריקה בכלל, והדור הצעיר של יהדות אמריקה בפרט, מראים סימנים גוברים מובהקים של קיטוב. כמעט חמישית מהדור הצעיר אורתודוכסים. ארבעים אחוזים מהדור הצעיר ״יהודים ללא דת״ (תכף נסביר מה זה). הפערים בין אלה לבין אלה, בתפיסת עולם, ביחס ליהדות, ביחס לישראל, בפוליטיקה, בחיבור לקהילה, גדול מאוד. בעצם, אלה שתי קבוצות שקשה לראות אותן כחלק מקהילה יהודית אחת. גם הם לא רואות את עצמן כחלק מקהילה אחת.

דת לא כל כך חשובה ליהודי אמריקה. רק לחמישית (21%) היא ״מאוד חשובה״. רק חמישית הולכים לבית כנסת לפחות פעם בחודש. כמחצית מיהודי אמריקה משתתפים לעיתים גם בפעילות תרבותית יהודית, כמו בישול אוכל יהודי מסורתי (71%), ביקור באתרים היסטוריים (57%), קריאת עיתונות יהודית (32%).

הדור הצעיר של יהודי אמריקה פחות קשור לישראל באופן ניכר. קרוב למחצית הצעירים (48%) מרגישים קשורים לישראל ״מאוד״ או ״במידה מסוימת״. בקרב הדור הכי מבוגר שני שליש (67%) מרגישים קשר כזה. זה לא שינוי דרמטי לעומת מה שראינו לפני קרוב לעשור.

בקרב הצעירים הלא-אורתודוכסים שנישאו בעשור האחרון, שבעה מכל עשרה נישאו ללא יהודים (72%). זו עלייה משמעותית לעומת מי שנישאו ללא יהודים בעשור שלפני (54%) ובעשור שלפני לפני (41%). לרוב היהודים יותר חשוב שלנכדים שלהם יהיו אותן עמדות פוליטיות כמו שלהם מאשר שימצאו בן/בת זוג יהודים.

עכשיו כותרת קצת מבלבלת, הנוגעת לאבחנה בין יהודים ״לפי דת״ (מה הדת שלך? ״יהודי״) לבין יהודים ״לא לפי דת״ (מה הדת שלך? ״אין לי דת״. האם אתה יהודי באופן אחר? ״כן״) זאת אבחנה חשובה מאוד במחקר ובהבנת מצבם של יהודי אמריקה. יהודים ״לפי דת״ הרבה יותר מחוברים ליהדותם, היא יותר חשובה להם, הם משתתפים בקהילה במספרים הרבה יותר משמעותיים. יהודים ״לא לפי דת״ הרבה פחות מחוברת לחיים יהודיים ולתודעה יהודית. וזו קבוצה שגדלה במהירות (40% מהצעירים). האבחנה בין ״לפי דת״ ו״לא לפי דת״ מבלבלת, כי בישראל אין לה משמעות, וגם כי ישראלים עלולים לחשוב שמדובר בהם מכירים כ״דתי״ ו״לא דתי״. שימו לב: זה לא אותו דבר. אפילו לא קרוב לאותו דבר.

עד כאן כותרות, עכשיו כמה מילים של פרשנות, בקושי מנה ראשונה. הדו״ח מחזיק 250 עמודים, ועוד נעסוק בו בהרחבה בהקשרים שונים גם בימים הבאים. אבל היום, כאשר הוא מתפרסם לראשונה, ננסה להגדיר באופן כללי מאוד היכן הוא מחדש, היכן פחות, ומה אפשר ללמוד ממנו על מגמת פניה של יהדות אמריקה, שהיא, לפי הדו״ח הזה, הקהילה היהודית הגדולה בעולם, יותר מישראל (וגם על זה כמובן יהיה ויכוח, שתלוי בהגדרה את מי כוללים כ״יהודים״ בספירה).

אז הנה כותרות של פרשנות:

קודם כל, לא הרבה השתנה בשנים שחלפו מאז הפעם הקודמת. זה אולי מאכזב, כי כשבא מחקר חדש כולם רוצים לחלץ ממנו כותרות מסעירות. אבל ככה זה, המצב דומה למה שהיה, רק קצת יותר. גם אם מקבלים את הטענה שהקהילה גדלה, היא גדלה בקצב שאמריקה גדלה, לא מעבר לזה. והרבה מאוד מאפיינים שלה מתחדדים. יש ירידה ברמת ההשתתפות בהרבה פעילויות, יש התנתקות של צעירים לא אורתודוכסים מהווייה יהודית, יש הרבה מאוד נישואים מעורבים, ומצד שני, יש תחושת גאווה, יש עלייה בשיעור הילדים למשפחות מעורבות שנשארים יהודים, יש שפע של פעילויות וניסיונות חדשניים של פעילות יהודית, יש מגוון, יש כניסה של יהודים מגזעים אחרים ובצבעי עור אחרים. ועוד בצד החיובי: היהודים ממשיכים להיות קהילה בולטת לטובה בשיעור ההכנסה וההשכלה (לרבע מהיהודים הכנסה של יותר מ-200 אלף דולר לשנה – לעומת 4% באוכלוסייה הכללית!).

מה זה אומר? שהוויכוח יימשך. איזה ויכוח? הוויכוח על השאלה האם קהילת יהודי אמריקה היא קהילה פורחת וחזקה או קהילה נשחקת ושוקעת. בדו״ח פיו עצמו אין תשובה לשאלה הזאת. זה דו״ח ענייני, זהיר, חף מאמירות גורפות. יש בו נתונים – הפרשנות על אחריותכם. האם שבעה מכל עשרה צעירים שנישאים ללא יהודים זה אומר סופה של הקהילה, או שמא העובדה שמחצית מילדי הנישואים המעורבים ממשיכים להזדהות כיהודים מעידה דווקא על התחזקות כוח המשיכה של התרבות היהודית. האם כאשר שליש מיהודי אמריקה (34%) אומרים ש״מאוד חשוב״ להם שנכדיהם יהיו יהודים, זה הרבה או מעט? ומה אם מוסיפים לאלה את הרבע (28%) שאומרים שזה חשוב להם ״במידה מסויימת״? הפרשנות שלכם תלויה במידה רבה בציפיות שלכם.

הנה, אנחנו יוצאים משדה הנתונים ועוברים לשדה הציפיות. האם הנתונים שלפנינו מלמדים על קהילה בדרך לצמיחה או לדעיכה? הם בוודאי מעידים על קהילה משתנה. קודם כל משתנה, משום שאמריקה משתנה. אמריקה נעשית פחות דתית, וגם היהודים – שמלכתחילה אינם דתיים כל כך – נעשים פחות דתיים. אמריקה נעשית מקוטבת – פוליטית וחברתית – וגם היהודים, ימין ושמאל, פרוגרסיבים ושמרנים, נעשים מקוטבים. אמריקה נעשית למקום שבו האמונה הפוליטית היא האמונה החזקה יותר, והאמונה הדתית היא הפחות חזקה – וכך גם אצל היהודים. אמריקה חותרת לטשטוש פערי גזע ומוצא – ועסוקה מאוד בשאלות של גזענות – וגם היהודים איתה. כך היה תמיד: יהודי אמריקה רצו ועודם רוצים להיות חלק מסביבתם האמריקאית, כך שכל מי שמצפה שילכו נגד הזרם מצפה לשווא. יהדות אמריקה תוכל לשגשג רק במסגרת החברתית והתודעתית האמריקאית, לא במסגרת מנותקת ומנוכרת לסביבה האמריקאית.

ממילא, כישראלים, צריך לקחת בחשבון פערים שהיו ויתחדדו בינינו לבינם. נישואים מעורבים אינם מציאות חשובה במיוחד במדינה כמו ישראל, שיש בה רוב יהודי מוצק. הם כנראה מציאות בלתי נמנעת במקום שבו היהודים הם אחוזים בודדים מאוכלוסייה גדולה. תחושת גורל משותף הכרחית ליהודים שמוכרחים לחיות יחדיו – כמו בישראל. היא קצת פחות הכרחית ליהודים שגרים כל אחד בקהילתו ואין להם שום דבר משותף שמוכרחים לריב עליו. הגדרה פחות או יותר מסודרת של מיהו יהודי הכרחית למדינה שבה ליהודיות יש השלכות מעשיות, מזכאות לחוק השבות ועד לשירות בצה״ל. הגדרה כזאת אינה הכרחית באמריקה, שבה אפשר לחיות עם הרבה שטחים אפורים. כל אחד יחליט בעצמו מיהו יהודי. כל פרט, כל בית כנסת, כל זרם, כל ארגון. אופן טבעי, יהיו הבדלים גדולים. בעיניים ישראליות זה עשוי להיראות משונה, אולי גם מרגיז. בעיניים אמריקאיות זו המציאות.

, , , , , , , ,