fbpx




22.9%27.3%16.4%24.5%

למה זליכה לא במשחק?

הכותרת למאמר הזה אמורה להיות דו משמעית. היא מדברת על ״המשחק״, במובן של המשחק הפוליטי. היא מדברת על ״המשחק״ גם בהתייחס לאתגר חיזוי הבחירות של המדד וכאן חדשות (עוד לא הצטרפתם? למה אתם מחכים?). לעניין המשחק הפוליטי הגדול תכף נגיע, לעניין האתגר נתייחס עכשיו: כמה פעילים של ותומכים בזליכה כועסים על כך שמפלגתם יקירתם לא מופיעה ברשימת המפלגות שאפשר לדרג במסגרת האתגר שלנו. אנחנו מבינים ללבם. כל אחד היה רוצה שמפלגתו תופיע בסקרים ובניתוחים, כדי להציב אותה כמתמודדת רלבנטית בזירה הפוליטית. אבל לאתגר נקבע כלל: כדי להופיע, צריך לעבור את אחוז החסימה לפחות בסקר אחד מאז סגירת הרשימות. זליכה לא עבר באף אחד. לכן, לא נכנס.

הפעילים של זליכה, שיודעים להתקשר ולנדנד כשצריך – ואני אומר את זה לשבחם, לא לגנותם – לא מקבלים את ההסבר הזה. הוא נראה להם מכני מדי. יש להם כמה נימוקי נגד. ״זליכה קרוב״, הם אומרים. האם זה נכון? השאלה היא מה זה קרוב. הוא קרוב יותר ממפלגת הפיראטים, זה נכון. אבל זה לא שהוא קרוב כפסע מאחוז החסימה, כמה שברי שברים של אחוז. ברוב הסקרים הוא יותר מאחוז מתחת לחסימה. לפעמים אחוז וחצי. ועוד הם אומרים: ״הוא מעל 2 אחוזים, זה צריך להיות הקו״. אולי. אבל לזה יש שתי תשובות. האחת – בלא מעט סקרים הוא מתחת ל-2 אחוזים. ועוד: למה דווקא המספר הזה? למה לא אחוז וחצי? נדמה לי שאם זליכה היה מתייצב קבוע על 1.6, האוהדים שלו בהחלט היו סבורים שאחוז וחצי זה הקו הנכון להשתתפות.

חלק מאנשי זליכה השמיעו גם את הטיעון הבא: ״אתם משרתים את המפלגות הממסדיות״. זה טיעון שנשמע כמו זליכה ומרגיש כמו זליכה, אבל זה לא אומר שאין בו שמץ של אמת. אכן, במערכת הפוליטית, ובהתאם גם בסקרים, יש יתרון מובנה למפלגות ממסדיות על פני מפלגות חדשות. זליכה כנראה חושב שזה רע, כי הוא מייצג מפלגה חדשה. אבל האמת היא שזה טבעי. כך מתנהל העולם. למוצר ותיק ומוכר יש יתרון מובנה על מוצר חדש. זה לא יתרון שאנחנו יוצרים – זה יתרון במציאות. זליכה רוצה שהמדד ישנה את המציאות. אבל זה לא התפקיד שלו. התפקיד שלו הוא לשקף אותה, וכאשר משקפים אותה, זליכה אכן מפגר אחר המפלגות הממסדיות, בין השאר משום שהוא חדש והן ותיקות.

עד כאן, בעניין המדד ובעניין תחזית הבחירות של משתתפי המדד (אם עוד לא הצטרפתם, הקליקו כאן). מכאן, כמה מילים על המפלגה של זליכה, המפלגה הכלכלית.

נתחיל מזה: יכול להיות שזליכה ייכנס לכנסת. יכול להיות שהוא יעבור את אחוז החסימה. אם זה יקרה, זו תהיה הפתעה, אולי אפילו מרעישה, אבל כבר ראינו הפתעות בעולם. הסקרים הם כלי מדידה טוב, אבל רחוק מלהיות מושלם, וייתכן שיש אי בזה עשרות אלפי בוחרים שמתכוונים להצביע לזליכה ולא מגלים את זה לאף אחד. אולי מתוך העשרים מנדטים שעוד לא החליטו כיצד להצביע.

ובכל זאת: הסבירות שזליכה ייכנס לכנסת נראית כרגע נמוכה. למה נמוכה? כי אין שום אינדיקציה שמצביעה על אפשרות אחרת, חוץ ממשאלות לב של פעילים. כאמור, הוא לא עובר באף סקר, וברובם נמצא רחוק למדי מקו החסימה. ועוד: בדרך כלל ברגע האחרון הבוחרים מעדיפים מפלגות שסיכוייהן לעבור ממשיים, ונוטשים מפלגות שסיכוייהן קטנים.

ומצד שני: האוהדים של זליכה נראים אוהדים שרופים, כאלה שלא נוטשים גם כשהספינה מחוררת, על סף טביעה. במובן זה, המפלגה של זליכה היא מפלגה מעניינת. היא מתחפשת למפלגה רציונלית בהובלת אנשי מקצוע רציניים, אבל למעשה מדובר במשהו שמזכיר קצת מפלגה חסידית. יש רבי עם אגו לא מבוטל, שחסידיו מאמינים שבכוחו לחולל ניסים. והם הולכים אחריו, באש ובמים, נלחמים במפלצות אמיתיות או דמיוניות.

ומה עם המסר? המסר שלו מדבר לאוהדיו. כמו שכתבנו לפני כמה ימים, יש בו רכיבים שמדברים להרבה מאוד ישראלים – בעיקר סיסמת הקרב של ״המלחמה בטייקונים״, שיש ה אוהדים. אבל כדאי לסייג את האהדה לסיסמה הזאת בשתי דרכים. אחת – המפלגה של זליכה היא בפירוש מפלגה שמזוהה עם גוש המרכז-שמאל, אבל מעיון בסקר שלנו עולה חשד קל שאהדה למלחמה בטייקונים ולפירוק המונופולים נמצאת בשיעור לא פחות גבוה בימין, וזליכה הוא לא ממש אופציה לאנשי ימין (הפער בין הקבוצות קטן מדי מכדי לומר את זה בבטחון על סמך הנתונים שיש לנו). שנייה – בכל מקרה, בשתי הקבוצות, פירוק מונופולים הוא לא משימה בדרגת חשיבות גבוהה במיוחד. לגוש שזליכה מחפש בו בוחרים, יש דברים יותר חשובים. רק שיעור קטן, כחמישית, אומרים שפירוק מונופולים הוא אחת משלוש העדיפויות הראשונות שלהם כשיקול הצבעה.

אז מה כל זה אומר? קודם כל, שכדי שזליכה יעבור צריכה להיות הפתעה גדולה. ועוד: שכדי שזליכה יפרוש צריכה להיות הפתעה גדולה. ועוד: שכדי שאוהדיו השרופים של זליכה יעזבו אותו צריך להיות שבר גדול. ובמילים אחרות: סבירות גבוהה לבזבוז קולות לא מבוטל – אולי אחוז, אולי יותר. סבירות נמוכה שזליכה יהיה בכנסת, ואולי אפילו שר. נאמר, שר הכלכלה. או שר התחבורה. שר האוצר הוא כנראה לא יהיה. את המונופולים כנראה לא יפרק. לא בסיבוב הזה.

 

, , ,