fbpx

מהי דמוקרטיה? בימין-ימין חושבים אחרת מכולם

במוצאי שבת, אם לא יהיו הפתעות גדולות, המפגינים שוב יעמדו בכיכרות ויצעקו ״דמוקרטיה, דמוקרטיה״. ברור שהצעקה אותנטית, ברור שיש מפגינים שחרדים לגורלה של הדמוקרטיה. אבל למה בעצם – האם יש מי שרוצה לבטל את הדמוקרטיה? על פניו, לא נראה כך. אין בישראל מנהיגים או תנועות משמעותיות שקוראות לביטול הדמוקרטיה. ונדמה שגם אין הרבה אזרחים שרוצים בביטולה של הדמוקרטיה. בשאלון של אתר המדד שאנחנו עוד אוספים בו מידע, המשיבות והמשיבים מתבקשים לומר האם ועד כמה הם רוצים שישראל תהיה מדינה דמוקרטית. נגלה לכם סוד, שמן הסתם לא יפתיע אתכם אם אתם חיים כאן: רוב גדול מהם רוצים מדינה דמוקרטית. גדול מאוד.

מה לדעתכם זו דמוקרטיה? בואו להשיב על שאלון המדד

אז למה לצעוק ״דמוקרטיה, דמוקרטיה״? לא בגלל שמישהו רוצה לבטל את הדמוקרטיה, ושישראל תהיה מדינה לא דמוקרטית, אלא בגלל שיש ויכוח על השאלה מהי בכלל דמוקרטיה. על מה אנחנו מדברים כאשר אנחנו אומרים דמוקרטיה. כמובן, התעמקות בכל אחד מהסעיפים שאולי כן ואולי לא מתחייבים במשטר שראוי לכנות דמוקרטיה זה דבר מסובך, אבל בשאלון אנחנו מציגים שאלה אחת מהסוג הזה – שאלה שלא בודקת האם הישראלים רוצים דמוקרטיה, אלא בודקת למה הישראלים מתכוונים כאשר הם אומרים דמוקרטיה.

אנחנו מציגים שתי אפשרויות. בעצם שלוש. אפשרות אחת, מדינה דמוקרטית היא ״מדינה שיש בה בחירות חופשיות וזכות הצבעה״. אפשרות שנייה, מדינה דמוקרטית היא ״מדינה שיש בה ערכי סובלנות ושמירת זכויות אדם״. האפשרות השלישית היא ״גם וגם״. כלומר, התנאי למדינה דמוקרטית הוא גם בחירות והצבעה, וגם סובלנות וזכויות אדם. לפחות בשלב זה – שהוא כאמור, שלב ביניים, והתוצאות שאנחנו מציגים בו אינן סופיות – נדמה שזה מה שרוב תושבי ישראל רוצים. הם רוצים גם וגם. ובכל זאת, ניכר שיש הבדל בשיעור אלה שרוצים גם וגם על פי התפלגות פוליטית. בעיקר, ניכר שישראלים שמגדירים את עצמם תומכי ״ימין״ שונים מישראלים בשאר המחנות. הם גם רבים יותר (בערך שליש מהיהודים שישראל אומרים שהם תומכי ימין, אם מוצג להם סולם של חמש אפשרויות, כולל ימין, ימין-מרכז, מרכז, שמאל-מרכז ושמאל), והם גם שונים. ומעניין לראות עד כמה הם שונים לא רק מבוחרי המרכז והשמאל. הם שונים גם מבוחרי הימין-מרכז. במקרה הזה, אין ״גוש״ שכולל את הימין והימין-מרכז נגד כל השאר. יש רק את הימין, שהוא הקבוצה היוצאת דופן.

כמובן, צריך לשים לב לכך שגם בימין ישנו רוב של משיבים שאומרים ״גם וגם״. הם רוצים מדינה דמוקרטית, שיש בה גם זכות הצבעה ובחירה, וגם סובלנות וזכויות אדם. ומצד שני, הימין הוא הקבוצה היחידה בישראל שיש בה שיעור גדול למדי, בין שליש למחצית (וכאמור, אלה נתוני ביניים, עד שיבוא פרופ׳ קמיל פוקס ויקבע את הנתונים הסופיים), שאומרים שבעיניהם מדינה דמוקרטית היא ״מדינה שיש בה בחירות חופשיות וזכות הצבעה״ וזהו. כלומר, הם לא אומרים ״וזהו״. אנחנו מוסיפים את ה״וזהו״. מה שהם עושים הוא לבחור רק באופציה אחת מתוך השלוש האפשריות, ובכך לאותת שהיא מבחינתם העיקר, והאופציה האחרת (זכויות אדם, או גם וגם) היא אופציה שאינה נראית להם הכרחית כדי שישראל תהיה ״מדינה דמוקרטית״.

האם זה באמת אומר ״וזהו״? לא בהכרח. אולי אם היינו מציעים אפשרויות נוספות חוץ מהצבעה, אבל לא סובלנות וזכויות אדם, הם כן היו בוחרים בהן. גם את זה נבדוק בהזדמנות. בינתיים, מה שיש לנו הוא ההבדל בין קבוצה אחת לבין קבוצות אחרות. יש לנו את החריגות הניכרת של הימין לעומת האחרים. קשה לדעת כמובן האם החריגות היא הסיבה לעימות שמתנהל כרגע על כוחה של מערכת המשפט (כי בימין יש כוחות חזקים שרוצים למנוע סובלנות וזכויות אדם), או שאולי זה הפוך, בגלל שיש כרגע עימות, קבוצות בימין מרגישות שהן צריכות להתכנס סביב הגדרה מינימלית של דמוקרטיה, ובזה להבהיר שהן לא רוצות הגדרות מרחיבות בנוסח שמקדמים מתנגדי הרפורמה המשפטית.

בכל מקרה, יש כאן ממצא מעניין, ואולי אפילו חשוב. יש משמעות לכך שהישראלים לא מתקוטטים על עצם השאלה אם תהיה בישראל דמוקרטיה – מה שכמעט כולם רוצים – אלא מתקוטטים על השאלה מהם מרכיביה של הדמוקרטיה הזאת. ברור שתומכי הרפורמה המשפטית יאמרו שהיא תביא ליותר דמוקרטיה, וברור שמתנגדי הרפורמה המשפטית יאמרו שהיא תרוקן מתוכן את הדמוקרטיה. ובכל זאת שווה לשים לב שהמתנגדים והתומכים מתכנסים לאמירה ברורה שהם רוצים ורוצות דמוקרטיה. העימות הוא לא על המסגרת, הוא על הפרטים.

ונכון, לפעמים הפרטים כל כך חשובים, עד שאם משנים אותם גם המסגרת כבר לא נשארת אותה מסגרת. כלומר, מה שנשאר הוא שם משותף – דמוקרטיה – לשתי שיטות משטר שהקשר ביניהם רופף. אבל אפילו זה לא לגמרי זניח. אפילו העובדה שכמעט כולם מסכימים, שלישראל רצוי להישאר מדינה שאפשר לכנות אותה דמוקרטיה חשובה במידת מה. זה אומר שלמרות המחלוקות, ולמרות הרטוריקה המתלהמת, דמוקרטיה היא עדיין מותג חזק. מותג שלא בקלות מוותרים עליו.

, , , , , , , , , , ,




12/07/2024חמש סיבות לאופטימיות, אפילו בעיצומה של התקופה החשוכה הזאת שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט
ישראלים רבים בדרך החוצה מכאן ג׳וש בריינר, הארץ
תחקיר בארי: תמונה מבהילה של קריסת מערכות עפר שלח, Ynet
הגאומטריה של ״מרחב הריח״ ג׳ייסון קסטרו, אלכסון
על חשיבה מחוץ לקופסה מיכאל אברהם, שו״ת ומאמרים
בטח שאפשר להרוג רעיון, גם את זה של חמאס אבי גרפינקל, הארץ
משרד התרבות נגד עם הספר רותם ידלין, ישראל היום
ההסכמות והפערים בדרך לעסקה עם חמאס אבי יששכרוף, Ynet
על משטר, אמריקה וחרדים. שאלות לקיפוד והשועל שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
סקר המנדטים של i24NEWS נדב אלימלך, i24








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-07-09)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 8 22 22.2
הליכוד 32 21 21.9
יש עתיד 24 15 14
ישראל ביתנו 6 14 12.9
ש״ס 11 11 9.9
עוצמה יהודית 6 10 9.3
מפלגת הדמוקרטים (עבודה-מרצ) 4 8 8.3
יהדות התורה 7 8 7.6
רע״מ 5 6 5.1
חדש תע״ל 5 5 4.6
הציונות הדתית 8 0 4
בל״ד 0 0 0
תקווה חדשה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר