זהות יהודית היא עניין מורכב, ומשונה. ולא תמיד ברור מה היא בכלל. האם זהות יהודית זה דבר שאנשים מרגישים, או משהו שהם עושים. האם זה דבר שקשור לרגש לאומי, או לאמונה דתית. כל אחד ואחת מפרשים את המושג הזה קצת אחרת, ובמקרה של כל אחד ואחת הפרשנות משפיעה על המגמה. נניח: להרגיש קצת יותר יהודי. נניח: להרגיש קצת פחות יהודי. ויכול להיות שה״יותר״ וה״פחות״ מתייחסים לדברים אחרים לגמרי. אחת תאמר: אני מרגישה קצת פחות יהודיה – כי החליטה שנמאס לה להדליק נרות שבת. אחד יאמר, אני מרגיש קצת יותר יהודי – כי שירת השנה הרבה חודשים במילואים.
מה עשתה המלחמה לזהות היהודית של יהודים בישראל? התשובה היא ״תלוי לזהות של מי״. לכן נתחיל מהתשובה הקלה, ונעבור למורכבת. בחלק הקל: הישראלים המסורתיים והדתיים נהיו יותר מסורתיים ויותר דתיים. המלחמה העלתה אצלם את גובה הלהבה היהודית, מה שמתבטא, לעיתים קרובות, בפעולות מהזירה הדתית והחברתית. הם אומרים תהילים יותר מבעבר, או מניחים תפילין יותר, או מבקרים פצועים ואבלים. כמה סקרים שערכנו זיהו את המגמה הזאת. היא לא השפיעה באופן דרמטי על המציאות, בעיקר משום שהדתיים היו דתיים כבר קודם, ואם עכשיו הם דתיים שקצת יותר מקפידים השינוי הוא במידה ולא במהות.
לכן נעבור לחילונים. הם הקבוצה שנסקרה החודש על ידי המכון למדיניות העם היהודי JPPI. והממצאים מעניינים למדי. בעיקר, הם מחדדים תובנה שכבר הוסברה בעבר אבל נצפית גם כעת בבהירות: אין בישראל קבוצה אחת של חילונים, יש שתי קבוצות של חילונים. לאחת אנחנו קוראים ״חילונים לחלוטין״, ולשנייה ״חילונים קצת מסורתיים״, ואלה שתי קבוצות שתוארו במפורט בספר #יהדותישראלית, המבוסס על מחקר משותף עם פרופ׳ קמיל פוקס ז״ל, משנת 2018.
על כמה משאלות המחקר ההוא חזרנו עכשיו בסקר של JPPI. מה שמאפשר שתי השוואות: גם בין ממצאי 2018 לממצאי 2024, וגם – שוב – בין חילונים משתי הקבוצות. וההשוואה מולידה תוצאה מעניינת כבר בשאלת המוצא: האם האירועים של 7 באוקטובר והמלחמה השפיעו על רמת הקרבה שלך או הריחוק שלך מהיהדות?
מה התשובה: כן ולא. או גם וגם. תלוי לאיזו קבוצה מתייחסים. החילונים לחלוטין יותר התרחקו מהתקרבו, החילונים הקצת מסורתיים יותר התקרבו מהתרחקו. כמובן, בשתי הקבוצות יש רוב שדיווח שלא חל שינוי. אבל בקרב מי שדיווחו שכן חל שינוי, כיוון השינוי היה הפוך. ההשפעה של המלחמה מקטבת לא רק מבחינה ״פוליטית״ אלא גם מבחינה ״יהודית״. קרוב לרבע מהחילונים הקצת מסורתיים אומרים שהתקרבו ליהדות, קרוב לחמישית מהחילונים לחלוטין אומרים שהתרחקו מהיהדות.
עכשיו תשאלו, בצדק, מה זה אומר ״התרחקו״ או ״התקרבו״? שאלה טובה. בהקשר שלה יש טעם להזכיר, שהפער בין שתי קבוצות החילונים לא נובע בהכרח, או רק, מרמת החילוניות, אלא כרוך במובהק גם בעמדות פוליטיות. נטייה לכיוון יותר שמאלי משמעותה גם הסתברות שישראלי יהיה ״חילוני לחלוטין״ וגם הסתברות להתרחקות מהיהדות. השוואה בין תשובות כלל הנסקרים על פי הצבעה לשתי מפלגות שרוב המצביעים שלהם משתייכים לשתי הקבוצות החילוניות, מלמדת על הפער הזה. חילונים מצביעי המחנה הממלכתי יותר ״התקרבו״ ליהדות, חילונים מצביעי יש עתיד יותר ״התרחקו״ מהיהדות. כך שייתכן שלתחושת ההתרחקות יש קשר גם לאופייה של הממשלה, ולצבע שבו נצבעת היהדות בגלל אופיה של הממשלה (וזו אמירה עובדתית, לא אמירה שיפוטית על הממשלה)
נחזור ונשאל, מהי אותה ״יהדות״ שישראלים מתקרבים או מתרחקים ממנה? לכל קבוצה יש פרשנות משלה. נבחן אחת, ביחס לחילונים. האם יהדות משמעה קיום טקסי חגים? בסקר אנחנו שואלים את השאלה הזאת בצורה קצת יותר בוטה (וחלק מהמשיבים לא לגמרי אוהבים את זה – קיראו את המאמר כאן). אנחנו שואלים מה צריך אדם לעשות כדי להיות ״יהודי טוב״. ובאחת מהשאלות אנחנו שואלים האם כדי להיות ״יהודי טוב״ אדם צריך לקיים במסגרת הביתית ״חגים, טקסים ומנהגים״.
האזינו: יהודית קגן, את מאמינה בשדים?
האם המשבר ישנה את הציונות הדתית?
נו, ומה התשובה? שוב, כן ולא, או גם וגם. רוב החילונים ״לחלוטין״ סבורים שהתשובה היא לא – וזה דומה לממצאים מאותה שאלה בשנת 2018 – ורוב החילונים ה״קצת מסורתיים״ סבורים שהתשובה היא כן – וגם זה דומה לממצאי 2018. במחקר של לפני שש שנים זיהה שישנו הבדל ניכר בקיום טקסים ומנהגים בין חילונים משתי הקבוצות, החילונים ״לחלוטין״ והחילונים ה״קצת מסורתיים״. המחקר השנה מלמד שהפער נותר על כנו. כלומר, להגדרה העצמית של ישראלי כסוג מסויים של ״חילוני״ (זה מי שאני) יש ביטוי גם בעולם העמדות (זה מה שאני חושב) ויש ביטוי גם בעולם המנהגים (זה מה שאני עושה). כפי שאפשר לראות בגרף, ממצאי 2024 מלמדים על ירידה קלה בשיעור ה״חילונים לחלוטין״, שסבורים שקיום טקסים הוא המפתח ל״יהודיות טובה״. לעומת זאת, חלה עלייה בשיעור ה״חילונים הקצת מסורתיים״ הסבורים שקיום טקסים מלמד על ״יהודיות טובה״. משמע, לא רק שהפער בין הקבוצות נותר על כנו, אלא שהוא אפילו קצת התרחב.
