נתחיל מהסוף: ישראל לא תיישב את גוש קטיף. לפחות לא בזמן הקרוב, לא בסיבוב הזה. ואם אתם לא סומכים עלינו, תקשיבו לבנימין נתניהו, שאמר כבר כמה פעמים שזה רעיון לא ריאלי, ובמוצאי שבת חזר ואמר שזה רעיון שלא ימומש. פסיקת בית הדין בהאג אמנם ניתנה, אבל הדיונים יכולים לחזור בקרוב, וכבר למדנו שכל התבטאות מתלהמת של שר או חבר כנסת היא חומר בידם של התובעים. הצהרה על חזרה לגוש קטיף תתן להם עילה להחלטות נגד ישראל. ואפשר כמובן לומר שזה לא חשוב, ולמי אכפת. אבל מסתבר שלומר זה דבר אחד, ולעשות זה דבר אחר. ממשלת הימין-מלא של נתניהו לא מתכוונת לעשות. ראש ממשלת הימין-מלא של נתניהו לא מתכוון אפילו לומר.
הירשמו והשיבו: עד כמה חשוב לך שבחברה הישראלית תהיה אחדות?
ממילא, כנס החזרה לגוש קטיף שנערך היום (ראשון) איננו כנס של מעשים, זה כנס של דיבורים. ויש בו שני סוגים של דיבורים: יש בו דיבורים של אנשי חלום, או חזון, תקראו לזה איך שאתם רוצים, שמטרתם לשמר רעיון לעתיד. הם רוצים שהחזרה לגוש קטיף תהיה כמו לשנה הבאה בירושלים הבנויה של פעם, או שייבנה בית המקדש של היום. דבר ששואפים אליו, ויום אחד אולי גם מגשימים אותו (ירושלים), או ממשיכים לשאוף אליו (בית המקדש). הסוג השני של דיבורים של דיבורים של פוליטיקאים. הם באים לעשות סיבוב ולקצור אהדה. היום כאן, מחר שם, לפי משב הרוח.
מי רוצה לחזור לגוש קטיף? קודם כל, וזה חשוב לומר, לא מעט ישראלים. בכלל לא מעט. כמה מהם ילכו להתיישב בגוש, זו כבר שאלה אחרת, כמה מהם יתחרטו על החלטה כזאת כשיתברר שהילדים שלהם צריכים ללכת לעשות שמירות על גדר הגוש, גם זו שאלה אחרת. אבל לפחות ברמת ההצהרה, כרבע מהיהודים בישראל רוצים שהגוש ייבנה מחדש. 26% בסקר המכון למדיניות העם היהודי בינואר, 24% בסקר חודש נובמבר 2023.
כולם מצביעי הקואליציה (רק 3% מצביעים של מפלגות האופוזיציה רוצים חזרה לגוש קטיף). שליש מתומכי הליכוד, שמונה מעשרה תומכי הציונות הדתית (לפי כוונות הצבעה כיום). למעשה, כמעט כל התומכים דתיים או חרדים. כלומר, רוב הדתיים ורוב החרדים – רוצים שלטון ישראלי מלא על עזה והחזרת הישובים היהודיים. ואם לדייק קצת יותר: בסקר הכללי של המכון, יש רוב של חרדים שרוצים שישראל תיישב את הגוש. בסקר הייעודי של החברה החרדית, בשיתוף חברת אסקריא, זה לא רוב, זה 45% מהחרדים. עדיין הקבוצה הגדולה ביותר, ובפער גדול, לעומת קבוצות אחרות. בסקר הזה אפשר לזהות עוד משהו: חרדים ספרדים רוצים חזרה לגוש הרבה יותר מחרדים ליטאים. וגם, ככל שהגיל יורד, הרצון ליישב את הגוש עולה. כלומר, חרדים צעירים הם התומכים הגדולים יותר בחזרה לגוש.
הדתיים והחרדים הם גם התומכים המובהקים בפתיחת חזית שנייה נגד חיזבאללה בצפון. המקרה של החרדים הוא כמובן מעניין: הם לא יילחמו, כי הצעירים שלהם בישיבות. הם לא יתיישבו בגוש קטיף, כי מעולם לא הייתה להם נטייה להתיישבות בהתנחלויות מרוחקות. בשאלה הנוגעת לחשיבות השוויון בנטל הבטחוני, הם מי שסבורים שאין צורך כזה – אפשר להסתדר עם המצב כפי שהוא, בלי שוויון בנטל הבטחוני. אבל עובדה היא שאינם מזהים עמדה כזאת עם צורך להיות קצת פחות ניציים בתביעות שיש להן השלכה ישירה על נטל הבטחון. יש שיאמרו שזאת חוצפה, אבל זה גם סימן לנינוחות שלווה. ליכולת להאמין באמת שהחרדים תורמים את חלקם בלימוד, ואין זה מוריד מזכותם לתמוך במדיניות שתחייב הקצאות נרחבות של חיילים למשימות בדרום או בצפון.
