fbpx

5.14/105.08/10

18% 29% 23% 27% =


נתניהו וסמוטריץ׳: הטקטיקה הצליחה, אבל קצת יותר מדי

צריך לדבר על בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ׳, שנפגשו בחמישי בערב לשיחה ראשונה מאז הבחירות. על פי מה שבא אחרי הפגישה – הודעות והודעות נגד – כנראה שהיא הייתה קצת טעונה. כך או כך, צריך לדבר עליהם, ומוטב לעשות זאת כשאנו נעזרים בנתונים, שאספו וניתחו היועץ המדעי של המדד, פרופ׳ קמיל פוקס, והאנליסט נח סלפקוב. נכון, אנחנו כבר עסוקים במקח וממכר של אחרי בחירות, אבל בערימת נתוני הבחירות יש עוד הרבה מאוד מידע שאפשר לנתח. לפי קלפיות, לפי ערים, לפי מפלגות. עוד לא גמרנו לעשות את זה. אנחנו יושבים עם המספרים, ומנסים להבין לעומק מה קרה והיכן.

בואו לחזות את הקואליציה הבאה, או את הבחירות החמישיות

לדוגמה: מה קרה למפלגת הציונות הדתית, שהביא אותה ואותנו לאן שהביא.

מייד נראה לכם גרף ונסביר אותו, אבל נקדים ונאמר שאם יש אירוניה בפוליטיקה, הגרף הזה מתאר אותה היטב. נתניהו נשא את הציונות הדתית על גבו, פגע במפלגתו שלו, הידק את ברגיה, דאג שתגיע מאוחדת ליום הבחירות, עודד תומכים, כולל תומכים שמתלבטים בינה לבין הליכוד, להצביע לה. עשה הכל כדי שבצלאל סמוטריץ׳ יהיה שר. ומה גמולו על כל זה? התנגדות נחרצת של סמוטריץ׳ לקואליציה הריאלית היחידה שנתניהו מזהה. התנגדות נחרצת ממניעים אידיאולוגיים, שאגב, אינם מופרכים לשיטתו של סמוטריץ׳. כלומר, אי אפשר להאשים את מנהיג מפלגת הציונות הדתית בחוסר עקביות או בהעדר קוהרנטיות. במה אפשר להאשים אותו? אולי בכפיות טובה. המהלך הפרגמטי הציני של נתניהו – שבזכותו הציונות הדתית הגיעה לאן שהגיעה – נענה במהלך עקשני ואידיאולוגי של סמוטריץ׳.

עכשיו הגרף של פוקס וסלפקוב. הביטו בו, ואחר כך קראו הלאה כדי להבין מה אתם רואים.

הנה ההסבר לגרף. בבחירות 2021 הליכוד קיבל נתח קטן יותר מקולות המצביעים לעומת הנתח שלו בבחירות 2020. ובתרגום לאחוזים. ב-2020 חלקו של הליכוד היה 29.5% מהקולות. בבחירות 2021 חלקו של הליכוד ירד ל-24.2% מהקולות. זה הפרש של 5.3 אחוזים. הקו השחור על הגרף מציין את הירידה הזאת.

מעל ומתחת לקו הזה יש נקודות. הרבה נקודות. ושוב, אם לדייק, כ-1200 נקודות, שכל אחת מהן משקפת את ההצבעה בישוב אחד בארץ לליכוד (בציר האנכי) ולציונות הדתית (בציר האופקי). יש ישובים גדולים, כמו ראשון לציון, יש קטנים, כמו מושב נווה (שתיכף נחזור אליו). כל נקודה היא ישוב, וכל נקודה ממוקמת בגובה מסוים על הגרף, לפי שיעור ההצבעה לליכוד לעומת הבחירות הקודמות. לדוגמה, יישוב שבו ההצבעה לליכוד עלתה ב-4% לעומת הבחירות הקודמות, יהיה קצת מעל האפס. ישוב שבו ההצבעה לליכוד ירדה בדיוק ב-5.3%, ימוקם ממש בגובה הקו השחור (שמייצג, כאמור, את הירידה הממוצעת לליכוד בהצבעה). ישוב שבו ההצבעה לליכוד ירדה עוד יותר נמוך לעומת הבחירות הקודמות, יהיה מתחת לקו השחור.

עכשיו נעבור לציר האופקי, משמאל לימין. הציר הזה מסמן כאמור את שיעור ההצבעה לציונות הדתית באותם 1200 ישובים. זה די פשוט: ככל שהמפלגה של סמוטריץ׳ קיבלה יותר, כך הנקודה תזוז יותר ימינה. כלומר, הנקודות (הבודדות) שנמצאות ממש בקצה הימני הן ישובים שבהם הציונות הדתית קיבלה אחוז מאוד גבוה מהקולות, לפעמים שבעים, או אפילו שמונים אחוזים.

עכשיו לקו הכחול, שהוא לב הסיפור. הקו הכחול מלמד על דפוס. על מגמה. והיא, בפשטות, המגמה הזאת: ככל שאחוז הקולות של הליכוד ביחס לבחירות הקודמות נמוך יותר, כך פלח הקולות של הציונות הדתית גדל. לעומת זאת, באזורים שבהם ביצועי הליכוד היו טובים, הציונות הדתית קיבלה שיעור קטן יותר מהקולות. אפשר להציג את זה גם במספרים: בישובים שבהם הליכוד הצליח יותר מאשר בבחירות 2020, הציונות הדתית בקושי קיבלה קולות. כמעט בכל היישובים שבהם שיעור ההצבעה לליכוד היה גבוה מהממוצע הארצי (שהוא חמישה אחוזים פחות מהבחירות הקודמות), שיעור ההצבעה לציונות הדתית נשאר על פחות מעשרה אחוזים. אבל – בישובים שבהם ביצועי הליכוד היו גרועים, הציונות הדתית גרפה קולות, והרבה.

רוצים דוגמה ספציפית? הזכרנו קודם את המושב נווה שליד הגבול המצרי. בשנת 2020 הליכוד קיבל בנווה 11% מהקולות. בשנת 2021, הליכוד צנח בנווה ל-0.4% מהקולות. לאן הלכו הקולות. הציונות הדתית קיבלה בנווה 98% מהקולות. כך שקל להבין לאן. אבל לא רק קולות של הליכוד נדדו לציונות הדתית. נראה שלעידוד של נתניהו להצביע לציונות הדתית היו השפעות נרחבות יותר בתוך גוש הימין. בבחירות 2020 51% מתושבי ותושבות המושב הצביעו לאגודת ישראל ו-32% לימינה. הפעם, גם הרוב המוחלט מבין אלה החליטו להעניק לציונות הדתית את קולותיהם. והנה דוגמה מעוד ישוב: ברקת. בבחירות 2020, שישים אחוזים לליכוד. בבחירות 2021, 38% לליכוד, ולצדם 36% לציונות הדתית. אגב, שיעור ההצבעה בברקת היה מעל שמונים אחוזים.

זהו. זה הסיפור. זו האירוניה. כדי שהציונות הדתית תעלה, הליכוד היה צריך לרדת. בוחרים שבפעם הקודמת הצביעו לליכוד הצביעו הפעם לציונות הדתית. יישובים שבפעם הקודמת נתנו יותר קולות לליכוד העבירו הפעם קולות לציונות הדתית. כמובן, אין לנו דרך לדעת לאן הקולות היו הולכים אלמלא הייתה הציונות הדתית. אין לנו דרך לדעת את מה שלא קרה, רק את מה שקרה. קולות נדדו מהליכוד לציונות הדתית, וברור שלנתניהו היה חלק בזה. הוא רצה בזה. הוא דחף את זה. ועכשיו הוא תקוע עם סמוטריץ׳.

איך כל זה ייגמר קשה לדעת. נתניהו כנראה מתכוון להפעיל לחץ חזק, ומצד שני, סמוטריץ׳ טיפס גבוה מאוד על העץ. הוא אמר, אחרי הבחירות, ״לא נסתמך על רע״ם בשום צורה״. הוא כתב, אחרי הבחירות, על שני תהליכים החמורים, לטעמו, שמחובתו למנוע: “הראשון הוא המסע להלבנת רע”מ של מנסור עבאס כשותף לגיטימי לביסוס ממשלה, כביכול כדי למנוע אפשרות רעה יותר של העברת השלטון לשמאל. רבות כבר דובר על היותה של רע”מ מפלגה תומכת טרור ששוללת את קיומה של ישראל כמדינה יהודית. רע”מ היא אויב, ואויב הוא לא שותף לגיטימי בשום צורה. ביסוס ממשלה על הימנעות תומכי טרור חותרת תחת מוסכמות היסוד הציוניות והדמוקרטיות של מדינת ישראל. אבל חמור ומסוכן מכך, הקמת ממשלה בהתבסס על רע”מ תביא לשני תהליכים מקבילים שהשילוב ביניהם הוא אסון למדינה היהודית, לא פחות: עליה בשיעור ההצבעה של ערביי ישראל (שכן הם ממלכי המלכים ויהיו להם הישגים רבים) בצירוף הפיכתם לשותף לגיטימי, שבאופן טבעי לטווח ארוך יחבור לשמאל (עבאס רוצה לחבור עכשיו לימין רק כדי לתקוע אצבע בעין לרשימה המשותפת. לטווח ארוך הערבים יחברו לשמאל, שייתן להם גם את המישור האזרחי וגם את המישור הלאומי שהימין לא נותן להם)״.

האם סמוטריץ׳ צודק? אפשר להעריך שחלק ניכר ממצביעי הליכוד מסכימים איתו. אפשר להעריך שרוב מצביעי תקווה חדשה, ימינה, ש״ס, מסכימים איתו. כפי שהראינו לפני שבוע, הניסיונות של נתניהו (וגם של אנשי מפלגות המרכז-שמאל) לצרף חברי כנסת ערבים לקואליציה שלו עוד לא ממש הזיזו את דעת הקהל. עוד לא חל מהפך ביחס של רוב הציבור לכניסת ערבים לממשלה. הציבור מבין שנתניהו עושה מהלך פוליטי, שיש איתו קושי אידיאולוגי. חלקו מקבל את ההכרח הזה בהבנה – באמת, כדי למנוע את ״שלטון השמאל״, או איך שלא תקראו לזה. חלקו מתנגד למהלך הזה, ומעדיף משהו אחר, כולל, אפילו, בחירות חמישיות. כן, כן, בחירות חמישיות זה לא דבר שהציבור עד כדי כך מתנגד לו. למעשה, יש לא מעט סימנים שחלק ניכר, אולי אפילו רוב מקרב בוחרי לפיד יעדיפו בחירות חמישיות אם האלטרנטיבה היא המשך שלטון נתניהו. ויש סימנים דומים שרוב בוחרי נתניהו יעדיפו בחירות חמישיות אם האלטרנטיבה היא מעבר השלטון לבנט ולפיד.

שורה תחתונה: נתניהו עשה מהלך טקטי. הגרף מוכיח שהמהלך הצליח. אולי הצליח יותר מדי. כי סמוטריץ׳, שהיה שותף למהלך הטקטי הראשון, מסרב לזרום עם המהלך הטקטי השני – השענות על מנסור עבאס. הנה, כך אפשר לסכם. גם נתניהו וגם סמוטריץ׳ הם פוליטיקאים. גם נתניהו וגם סמוטריץ׳ מבינים שפוליטיקה מחייבת מהלכים טקטיים. הפער ביניהם מתגלה סביב השאלה מהו מהלך טקטי לגיטימי ומהו מהלך טקטי לא לגיטימי. נתניהו אומר: גם עבאס זה מהלך לגיטימי. סמוטריץ׳ אומר: לעבאס יש משמעות אסטרטגית כבדה, שלא מאפשרת להסכים למהלך הטקטי.

בואו לחזות את הקואליציה הבאה, או את הבחירות החמישיות

*

הערת אזהרה למתקדמים: מלבד מקרים קיצוניים כמו מושב נווה, שבו כמעט כולם הצביעו לציונות הדתית, ביתר המקומות אין אפשרות להצביע בביטחון איזה שיעור של מצביעים עברו ממפלגה אחת לאחרת רק על פי ניתוח תוצאות ההצבעה. התנועה ממפלגה למפלגה יכולה להיות סיבוב, הכולל כמה מפלגות. אומדן מבוסס ומדוייק של שיעור מעברי הקולות ממפלגה אחת לשנייה ניתן לקבל רק במטריצת מעברים, כאשר המצביעים נשאלים על הצבעתם בשני המועדים. וגם עם סקרים כאלה יש בעיות, שנוגעות לגודל המדגם, הטיית חוסר תשובה והטיית תשובות לא נכונות.

, , , , ,
24/10/2021רוב הרפובליקנים רוצים שטראמפ יתמודד שוב (אנגלית) Nathaniel Rakich, Mackenzie Wilkes, 538
התקציב עמוס מהפכות - אך מתעלם מארבע פצצות מתקתקות אבי בר אלי, דה מרקר
מביידן עד מרקל: מה אפשר ללמוד מסקר המנהיגות העולמי שמואל רוזנר, מעריב
"3.5 שנים באופוזיציה? לא ניתן לזה לקרות" עמית סגל, N12
שלום, חברים: הגיע הזמן שנציגי הימין יפסיקו להגיע לטקס לזכר רבין קלמן ליבסקינד, מעריב
השאלה מי המשרד עם התקציב הכי גדול מורכבת משחשבנו המשרוקית של גלובס, גלובס
גורמי ביטחון: בממשל ביידן עודכנו מראש על הכרזת הארגונים הפלסטיניים כארגוני טרור ברק רביד, וואלה
מבחינת ליברמן - התקציב הוא עובדה מוגמרת והחלו ההכנות לשנים הבאות יהודה שרוני, מעריב
נתניהו הוא זה שהוכיח שהחוק שימנע מנאשם בפלילים לכהן כרה"מ הוא צורך קיומי בן כספית, מעריב
מה רוצה איילת שקד רוית הכט, הארץ







מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2021-10-12)
ממוצע המדד
הליכוד 30 34 34.36
תקווה חדשה 6 4 2.85
יהדות התורה 7 7 7
ש"ס 9 9 8.15
ימינה 7 7 6.07
כחול לבן 8 8 7.65
יש עתיד 17 18 19.65
המשותפת 6 6 7
ישראל ביתנו 7 5 5.33
מרצ 6 5 4.33
עבודה 7 7 7
הציונות הדתית 6 6 6.73
רע"מ 4 4 4.36