fbpx

5.14/105.08/10

18% 29% 23% 27% =


על מה נתאבל בתשעה באב, ״שנאה״ או ״שנאת חינם״?

תשעה באב הוא חג השנאה שלנו. או לפחות אחד משני חגי שנאה, יחד עם יום הזיכרון לרצח רבין. בתשעה באב אנחנו מרבים להזהיר מפני שנאת חינם, שעל פי המסורת הביאה לחורבן בית המקדש (לא לגמרי ברור שהמסורת מדייקת בעניין הזה, היו בסביבה גם כמה רומאים שהיה להם מה לומר בעניין המקדש). ביום השנה לרצח רבין אנחנו מרבים להזהיר מפני הסתה, שעל פי המסורת הביאה לרצח ראש ממשלה (גם את זה קשה להוכיח, כי בסופו של דבר ההחלטה לרצוח נרקמה בראשו של פושע אחד, שאין לדעת כיצד היה פועל אם להבת הסתה הייתה נמוכה יותר). שנאה והסתה הולכות יחדיו במשעול המוביל לפירוד, מתח, אלימות, כאוס. חברה חפצת חיים צריכה לשאוף לכך שלא תהיה שנאה ולא תהיה הסתה. זה לא תמיד פשוט, כי לעיתים השנאה היא רגש שיש לו סיבה, אולי אפילו מוצדקת, ולעיתים ההסתה היא נשקו היחיד של מי שהשלטון לא בידיו נגד מי שפועל בעריצות שלטונית.

יש לכם אמון בגנץ כשר בטחון? במיכאלי כשרת תחבורה? בליברמן כשר אוצר? בואו והשיבו לסקר המדד

לכן, שתשעה באב לא מדברים נגד ״שנאה״ אלא נגד ״שנאת חינם״, זו שאין לה הצדקה. מהי שנאת חינם? הנה, נושא שאפשר לקיים עליו סמינר או שניים, ולבחון בהרבה דרכים. האם בישראל יש ריבוי של שנאת חינם? גם זו שאלה טובה. ריבוי ביחס למה – למה שהיינו רוצים? בוודאי! כל שנאת חינם, גם מועטה, היא יותר ממה שהיינו רוצים. ביחס למדינות אחרות? אולי. אבל כאן התמונה מסתבכת, כי לא הרי החיים בישראל, שחברתה מורכבת מפסיפס מסוג אחד, כהרי החיים במדינות אחרות, אולי דנמרק, אולי אנגולה, אולי טנזניה, אולי אוסטרליה, שהחברה בהן אחרת, והשנאה, בהתאם, גם היא אחרת. באוסטרליה השאלה העיקרית הנוגעת לסובלנות ולשנאה היא שאלת ההגירה. אוסטרליה היא מדינת ענק הקולטת מהגרים. לעיתים לאוסטרלים יש עניין בקליטה, וסבלנות למהגרים, לעיתים יש להם פחות. מתי יותר ומתי פחות? מעקב מסודר אחר המגמות מלמד שגרף הסובלנות ביחס להגירה כמעט זהה לגרף האבטלה. ובמלים פשוטות. למובטלים יש פחות סובלנות כלפי מהגרים שמתחרים ראיתם על מקומות עבודה. שנאת חינם? בוודאי, המהגרים לא אשמים, הם רק רוצים חיים טובים יותר. ומצד שני, זו שנאת חינם שיש להם הסבר. היא לא מוצדקת, אבל היא מובנת.

ומה אצלנו? גם אצלנו יש שנאות, חלקן חינם. גם אצלנו יש להן הסברים. זה לא עושה אותן מוצדקות, זה כן עושה אותן מובנות. לקראת הבחירות האחרונות דיווחנו שיותר משליש מהישראלים (37%) אומרים שהם מרגישים ״שנאה״ לחרדים בגלל התנהלותם בקורונה. מיעוט הישראלים (13%) אמרו לנו שהם ״מסכימים״ עם הקביעה ״אני מרגיש/ה שנאה לחרדים״. עוד כרבע מהישראלים הסתפקו ב״קצת מסכימ/ה״ עם הקביעה הזאת. האם השנאה הייתה מוצדקת? בוודאי ששנאה למגזר, כל מגזר, היא מצב לא טוב, לא רצוי. האם הייתה מובנת? זו הייתה, במידה רבה, שנאה שנובעת מתסכול. לישראלים רבים היה נדמה שהחרדים לא נוהגים כשורה, ולא משלמים את המחיר. ובמקביל, ישראלים רבים חשבו הפוך: השנאה לחרדים היא מעשה של עוול. רוב החרדים (95%) חשבו שהשנאה אינה מוצדקת. זה טבעי. אבל גם אחד מכל חמישה חילונים הרגיש שעושים לחרדים עוול. ושיעור דומה מהם הרגישו שהשנאה לחרדים גובלת באנטישמיות (מקרב החרדים, תשעה מעשרה חשבו שהשנאה להם גובלת באנטישמיות).

איך מודדים שנאה? לפעמים שואלים ״האם אתם שונאים את״. הבעיה עם השאלה הזאת היא שלא תמיד נעים להודות בשנאה. יש מי ששונאים, אך כאשר השאלה מוטחת ישירות כזאת, יגיבו בשלילה. לכן, במחקרים רבים נעשה שימוש במונחים עוקפים כדי לזהות גירעון באהדה, או העדר אמפטיה. וכמובן, גם עם זה יש בעיה, כי כאשר שואלים על משהו אחר מ״שנאה״ לא תמיד התשובה מבטאת העדר אמפטיה, לפעמים היא משקפת הערכה – או חוסר הערכה – מסוג אחר. ואם כל זה נשמע קצת תיאורטי, הנה דוגמה, מסקר שנתי של המכון למדיניות העם היהודי. בסקר מופיעה השאלה: ״עד כמה לדעתך הקבוצות הבאות באוכלוסייה תורמות להצלחתה של מדינת ישראל?״ ברור שקבוצה שמתוארת ככזו שאינה תורמת, היא קוצה שיש כלפיה פחות אהדה. ומצד שני, מה לעשות אם היא באמת פחות תורמת? במקרה כזה אולי אפשר לומר שגם אם יש ״שנאה״ זו איננה ״שנאת חינם״ אלא שנאה מוצדקת (או לפחות חוסר אהדה שיש לו בסיס סביר).

רוב היהודים וגם רוב הערבים במדינת ישראל סבורים שלקבוצה המזוהה בסקר כ״חילונים״ יש תרומה חיובית לישראל. אף אחד לא מטיל ספק תרומת החילונים למדינה. גם לא החרדים, שרובם מעריכים את תרומת החילונים כחיובית (86%). בשאלת תרומת הערבים למדינה יש מחלוקת. רוב היהודים סבורים של״ערבים״ תרומה שלילית – וזה סקר שנעשה עוד לפני פרעות תשפ״א שבוודאי לא הוסיפו אהדה למגזר ערבי בעיני היהודים. לעומתם, ובאופן טבעי, רוב הערבים סבורים שלערבים תרומה חיובית. אבל הנה עוד הסכמה: רוב הערבים סבורים שלחרדים יש תרומה שלילית להצלחת המדינה. בעניין החרדים גם רוב קטן של היהודים מסכימים. רבים מהם סבורים שלחרדים תרומה שלילית. ואם נבדוק מה סבורים יהודים חילונים, נגלה ש-76% מהם סבורים שלחרדים תרומה שלילית להצלחתה של ישראל (98% אחוז מהחרדים סבורים שלחרדים תרומה חיובית).

האם הטענה שלחרדים או לערבים תרומה שלילית היא סוג של שנאת חינם, או פשוט קביעה עובדתית המבוססת על מציאות? אפשר לבחון פרמטרים כמו שיעור העובדים, שיעור תשלום המיסים, שיעור המשרתים בצה״ל, ואולי לקבוע כעובדה שאכן המגזרים הללו תורמים פחות. לכן, בדקנו עוד כמה מחקרים. לדוגמה, מחקר של מרכז אקורד של האוניברסיטה העברית העוסק בבני ובנות הנוער, ומדרג, בין השאר, את הפחד והשנאה שבני נוער ממגזרים שונים מרגישים כלפי מגזרים אחרים. וכמובן, זה מחקר ארוך, מפורט, שיש בו הרבה סעיפים ויש לו מתודולוגיה מורכבת, ואנחנו מראים כאן רק קצה מתוכו. ובכל זאת, הוא מאפשר לראות שמדד ה״תרומה להצלחת המדינה״ לא רחוק במסקנותיו ממדדים אחרים הבוחנים רמת אהדה לקבוצות שונות. מה עשו חוקרי אקורד? ביקשו מהנוער לומר האם הוא 1. שונא ו-2. מפחד מקבוצות אחרות, כל זה בסולם של 1 (בכלל לא) ועד 6 (במידה רבה). מהתשובות עשו ממוצע, לפי מגזר, ואז גילו כך: חרדים, ובמידה פחותה גם שתיים, די שונאים ערבים ודי מפחדים מהם. ערבים מביעים פחות פחד ופחות שנאה באופן כללי, אבל מעדיפים חילונים על פני דתיים וחרדים. חילונים שונאים חרדים קצת יותר ממה שהם שונאים ערבים, אבל מפחדים מערבים קצת יותר משהם מפחדים מחרדים.

ולא מדובר רק בשנאה או בפחד. החוקרים בחנו גם שורה סטריאוטיפים שליליים. הם שאלו בני ובנות נוער האם בני אדם ממגזרים אחרים הם ״נחמדים וחמים״, ושאלו גם האם הם בעלי ״מסוגלות״, כלומר, יכולת וכשרון להצליח. מה גילו? דברים דומים. לחילונים ולערבים דעה שלילית במיוחד על חרדים. לדתיים ולחרדים דעה שלילית במיוחד על ערבים. ובלשון החוקרים: ״אחוז ניכר מבני הנוער מחזיקים בסטריאוטיפים שליליים כלפי קבוצות אחרות״. שנאת חינם? הערכה ריאלית? קצת מזה וקצת מזה? הנה נושא שאפשר להרהר עליו בשעת הצום. כמובן – מי שצמים (האם צריך לצום? זו כבר שאלה ששייכת למיזם ״מיהו יהודי״, שתשעה באב הוא יום מצוין להשקיע כמה דקות גם בו).

 

 

, , , , , , , ,
24/10/2021רוב הרפובליקנים רוצים שטראמפ יתמודד שוב (אנגלית) Nathaniel Rakich, Mackenzie Wilkes, 538
התקציב עמוס מהפכות - אך מתעלם מארבע פצצות מתקתקות אבי בר אלי, דה מרקר
מביידן עד מרקל: מה אפשר ללמוד מסקר המנהיגות העולמי שמואל רוזנר, מעריב
"3.5 שנים באופוזיציה? לא ניתן לזה לקרות" עמית סגל, N12
שלום, חברים: הגיע הזמן שנציגי הימין יפסיקו להגיע לטקס לזכר רבין קלמן ליבסקינד, מעריב
השאלה מי המשרד עם התקציב הכי גדול מורכבת משחשבנו המשרוקית של גלובס, גלובס
גורמי ביטחון: בממשל ביידן עודכנו מראש על הכרזת הארגונים הפלסטיניים כארגוני טרור ברק רביד, וואלה
מבחינת ליברמן - התקציב הוא עובדה מוגמרת והחלו ההכנות לשנים הבאות יהודה שרוני, מעריב
נתניהו הוא זה שהוכיח שהחוק שימנע מנאשם בפלילים לכהן כרה"מ הוא צורך קיומי בן כספית, מעריב
מה רוצה איילת שקד רוית הכט, הארץ







מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2021-10-12)
ממוצע המדד
הליכוד 30 34 34.36
תקווה חדשה 6 4 2.85
יהדות התורה 7 7 7
ש"ס 9 9 8.15
ימינה 7 7 6.07
כחול לבן 8 8 7.65
יש עתיד 17 18 19.65
המשותפת 6 6 7
ישראל ביתנו 7 5 5.33
מרצ 6 5 4.33
עבודה 7 7 7
הציונות הדתית 6 6 6.73
רע"מ 4 4 4.36